כלכלני בית ההשקעות פסגות פרסמו את הסקירה השבועית, והדגישו כי למרות שהפד הפחית את הריבית ב-25 נ"ב בהחלטתו בשבוע שעבר, ההצבעה המפוצלת ובעיקר הטון הניצי של יו"ר פאוול וחברי פד אחרים חושפים תמונה מורכבת יותר. 

מצד אחד, סטיבן מירן הצביע שוב בעד הפחתה גדולה יותר של 50 נ"ב אבל התפיסה שלו כ"נציג של טראמפ" מונעת מהצבעה זו לשכנע את המשקיעים על שינוי בהלך הרוח של חברי הוועדה. מצד שני, נשיא הפד של קנזס סיטי, ג'פרי שמיד, הפתיע כשהצביע נגד הורדה בכלל ובעד הותרת הריבית ללא שינוי. 

לא סתם פאוול עצמו הבהיר במסיבת העיתונאים כי הפחתה נוספת בדצמבר "רחוקה מלהיות מובנת מאליה" וכי קיימות "דעות שונות בתכלית בנוגע לאיך להתקדם בדצמבר" בקרב חברי הוועדה. עד כמה הדעות שונות? ובכן, לפי פאוול, רמת הריבית הנייטרלית שחברי הפד מעריכים היא איפשהו בין 2.6% ל-3.9%. לא רק שזה בערך כמו לומר ששע"ח שקל-דולר יהיה בסוף השנה בין 3 ל-5 אלא שזה אומר שלדעת חלק מחברי הוועדה הריבית כיום היא כבר לא ברמה שמתאימה למדיניות מרסנת ולכן אין שום סיבה להמשיך להוריד אותה.

הדעות השונות בקרב חברי הפד לא מגיעות כמובן משום מקום כאשר ההשבתה הממושכת של הממשל הפדראלי יוצרת אי ודאות שמקשה על קביעת המדיניות של הפד. פאוול, שכנראה קיבל דיווח על ההצלחה הכבירה של האנלוגיות הציוריות של הנגיד אמיר ירון, השתמש גם הוא באנלוגיה כאשר אמר שקביעת המדיניות בעת הנוכחית היא כמו נהיגה בערפל שמקשה על ראיית הדרך ומחייב נהיגה איטית במיוחד. בעיה זו גם לא אמורה להיפטר כל כך מהר. 

לא רק שנכון לכתיבת שורות אלו הפתרון להשבתה לא נראה באופק אלא שגם אם ההשבתה תסתיים אפילו מחר, הנתונים לאוקטובר ונובמבר יתפרסמו באיחור משמעותי, כנראה רק באמצע דצמבר. יתרה מכך, באוקטובר לא התבצעו בכלל סקרים כך שהנתונים יתבססו על אומדנים בלבד, מה שיפגע באמינות שלהם וביכולת לגזור מהם מסקנות לגבי מגמות. לכן, בהינתן כל הנאמר לעיל, קשה להתפלא מכך שההסתברות להפחתת ריבית בדצמבר הגלומה בשוק ירדה בשבוע האחרון מ-91.7% ל-69.8%.

מלבד להפחתת הריבית, הפד הודיע על סיום התוכנית לצמצום המאזן (QT) ב-1 בדצמבר. ההחלטה של הפד לא הפתיעה את השווקים לאור סימני המצוקה בשוקי האוברנייט כאשר פאוול בעצמו "הודה" שרמת הנזילות במערכת ירדה. 

בנוסף, את הכספים שיתקבלו מה-MBS שיגיעו לפדיון הפד ישקיע באג"ח ממשלתיות, מה שגם יתמוך בנזילות נוספת וגם יוביל את הפד למצב שבו הוא מחזיק במאזן אג"ח ממשלתיות בלבד. מה שאולי מפתיע יותר זה שפאוול רמז שבשלב הבא הפד יחזור בכלל להרחיב את המאזן בקצב של כ-20 מיליארד דולר לחודש, כדי לאפשר לבסיס המוניטרי לצמוח בקצב הדומה לצמיחת התוצר הנומינלי, מה שמהווה חזרה למדיניות של QE לכל דבר ועניין. 

בשורה התחתונה, בהעדר נתונים חדשים שניתן לסמוך עליהם הפד יצטרך להחליט בדצמבר בין להמשיך במסלול הריבית שהתווה בספטמבר שכלל שלוש הפחתות של 25 נ"ב עד סיום 2025 או להמתין עד להתבהרות התמונה. בהינתן המגמות הנוכחיות אנו מעריכים שההסתברות להפחתת ריבית בדצמבר קרובה יותר ל-50% וכי זו תגדל באופן משמעותי רק אם עד אז יתגלו סימנים נוספים לחולשה בשוק האשראי הצרכני.

בישראל חוזרים לפרסם נתונים
פגרת החגים בישראל הביאה איתה גם פגרה בפרסום הנתונים השוטפים. פגרה זו הגיעה דווקא בתקופה בה נחתם ההסכם להחזרת החטופים וסיום המלחמה בעזה אשר הוביל לגל אופטימיות בכל הנוגע לכלכלה הישראלית. כעת משחוזרים הנתונים להתפרסם ניתן לבחון באופן טוב יותר מה מצבה של הכלכלה עם סיום הלחימה ואיך היא עשויה להיות מושפעת מכך. 

נתחיל מהמדד החודשי לפעילות המשק (המדד שהחליף את המדד המשולב של בנק ישראל ועדיין מחפש כינוי פשוט יותר) אשר עלה בספטמבר ב-1.8%. מדובר בעלייה חדה והגבוהה ביותר שנרשמה מאז ההתאוששות ממשבר הקורונה בחודשים יולי-ספטמבר 2020. עם זאת צריך לקחת בחשבון שמדד זה עוד יתעדכן בחודשים הבאים ועדכונים אלו עשויים להיות חדים.

לדוגמא ניתן לראות את מדד יולי, אשר המשיך להידחף כלפי מעלה ותוקן ב-0.64 נ"א, וגם כעת פורסמו רק 28 מתוך 30 הרכיבים המרכיבים את המדד. איזה רכיבים טרם פורסמו במדד ספטמבר? כלל המדדים הענפיים, נתונים על ייצוא השירותים, צריכת הבנזין, כמות המועסקים (בניכוי הנעדרים מהעבודה), סך משרות השכיר לישראלים וסך תשלומי השכר.

בסך הכל מדובר על 50% מהמדדים שטרם פורסמו, כך שהשינוי עשוי להיות חד. בנוסף לזה בבנק ישראל טרחו להזכיר כי המדד בצורתו החדשה משקף את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים – ובמילים אחרות שההתאוששות בחודש יולי ממבצע "עם כלביא" עדיין מטה את כלל המדד כלפי מעלה. 

עוד ב-

לאומי עושה היסטוריה: שווי של 100 מיליארד שקל

לכתבה המלאה

לכן בבנק חישבו את המדד גם על פרק זמן של ארבעה חודשים ולפיו אומדן הצמיחה עמד על 0.2% בלבד, כאשר הממוצע ארוך הטווח עומד על 0.3%. כל זה מחזק את החשש של בנק ישראל כי למרות שהפעילות הכלכלית בישראל לא נעצרה בזמן המלחמה, ללא תמיכה חיצונית היא לא תצליח להחזיר לעצמה את אובדן הפוטנציאל מהשנתיים האחרונות. דבר זה תומך בהערכתנו, כפי שציינו אתמול, שבנק ישראל יתחיל להפחית את הריבית כבר בהחלטה הקרובה של חודש נובמבר.