השוק
הישראלית שנפלה מהשיא - ולמה המהלך האחרון הוא אולי סימן אזהרה
פייבר הייתה בעבר אחת מחברות ההייטק הישראליות הגדולות - אבל מאז שהבינה המלאכותית נכנסה לחיינו המשקיעים שואלים את עצמם האם בכלל יש לה זכות קיום. על סבב הפיטורים הענק והמשמעות שלו לעתיד החברה
בעולם ההשקעות, פיטורים נחשבים לעיתים קרובות כמהלך חיובי. הם מאותתים על התייעלות, קיצוץ בהוצאות, ולעיתים גם על שיפור ברווחיות, דבר שמסב נחת למשקיעים.
אבל כמו תמיד, ההקשר הרחב חשוב לא פחות מהמהלך עצמו. כשמדובר בחברות מבוססות שצמיחתן מאטה, פיטורים עשויים להתקבל כמהלך חכם והפיתרון המרכזי לשיפור הרווחיות. אך בהייטק, ובעיקר בחברות שאמורות להמשיך להתרחב ולהציג חדשנות, פיטורים עלולים דווקא להדליק נורה אדומה.
וזה בדיוק המקרה של פייבר, שהודיעה על פיטורי 250 עובדים - כרבע מכוח האדם שלה. ההודעה הזו אלא חושפת את שבריריות המודל העסקי של החברה ואת האיום הקיומי שמרחף מעליה מאז כניסת הבינה המלאכותית לעולם.
מיכה קאופמן מייסד ומנכל פייבר (עומר הכהן)
פייבר, שפיתחה פלטפורמה המתווכת בין לקוחות לפרילנסרים בתחומים כמו גרפיקה, תוכן, קריינות ועוד, הונפקה ב-2020 בשווי של כ-800 מיליון דולר, זינקה בזמן הקורונה לשווי של 11.5 מיליארד דולר - ואז התרסקה. כיום, המניה נסחרת לפי שווי של כ-850 מיליון דולר בלבד, לאחר ירידה של 93% מהשיא ו-28% מתחילת השנה.
בתקופת הסגרים, פייבר נראתה כמו פתרון אידיאלי: כולם עברו לעבוד מרחוק, הצורך בשירותי פרילנסרים גדל, והחברה נהנתה מהביקוש. אבל אז נכנסה לתמונה הבינה המלאכותית - ובבת אחת הפכה חלק מהשירותים שהציעה למיותרים או לפחות לזולים בהרבה.
פייבר אומנם מדווחת על שיפור בתוצאות, עם צמיחה שנתית של כ-7%, אך מדובר בקצב שמבחינת שוק ההון נחשב מאכזב לחברת טכנולוגיה. והבעיה המרכזית עמוקה יותר: למה שלקוח ישלם היום לגרפיקאי או תסריטאי בפייבר, אם יכול לקבל תוצאה דומה - ולעיתים טובה יותר - מכלי בינה מלאכותית, בעלות זניחה?
המנכ"ל מיכה קאופמן מנסה לשדר אופטימיות: הוא כותב ברשתות החברתיות על כך שפייבר חוזרת למצב "סטארט-אפ", משתמש במונח "AI" פעמים רבות בפוסט על הפיטורים, ומדגיש את האסטרטגיה החדשה.
אבל השוק, נכון לעכשיו, נשאר אדיש. מניית החברה לא מגיבה כמעט כלל להודעה, והמשקיעים כבר שואלים - האם לפייבר יש בכלל זכות קיום?
אבל השוק, נכון לעכשיו, נשאר אדיש. מניית החברה לא מגיבה כמעט כלל להודעה, והמשקיעים כבר שואלים - האם לפייבר יש בכלל זכות קיום?
וכאן כדאי לדבר על הקשר הקשר בין פייבר לוויקס. נשיא וויקס, ניר זוהר, יושב בדירקטוריון פייבר, ובתחילת 2027 צפויה פייבר לעבור לקמפוס של וויקס בגלילות. כל אלה מזינים את השמועות על מיזוג פוטנציאלי, שמועה שקיבלה דחיפה לאחר שוויקס גייסה מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה.
לכאורה, יש היגיון במהלך כזה: שתי החברות פונות לאותו קהל של עסקים קטנים ועצמאיים, שתיהן מאוימות על ידי הבינה המלאכותית, ויחד הן עשויות להציע מעטפת רחבה יותר עם נוכחות דיגיטלית מלאה: גם בניית האתר (וויקס) וגם שירותי תוכן, עיצוב ושיווק (פייבר).
אלא שמהלך כזה גם עשוי להתפרש כמהלך הגנתי, אפילו ניסיון לשרוד, כשגם וויקס מתקשה להתמודד עם איום ה-AI, מנייתה צנחה ב-20% השנה ורכשה את סטארטאפ ה-Vibe Coding של מאור שלמה, Base44, בכ-80 מיליון דולר, במהלך שבחלקים מהשוק התפרש כהודאה בכך שהחברה מפגרת בכל הקשור לבינה מלאכותית.
מעבר לכך, לאורך ההיסטוריה היו בשוק לא מעט ניסיונות מיזוג שנראו מבטיחים על הנייר אך התרסקו בגלל אגו, היסטוריה משותפת או פשוט חוסר בשלות.
נכון לעכשיו, מספר המשתמשים הפעילים בפייבר ממשיך לרדת (3.4 מיליון בלבד ברבעון האחרון, ירידה חדה מאז השיא של 2022), ומוצרי הבינה המלאכותית של החברה טרם הוכיחו את עצמם במספרים.
עוד ב-
למשקיעים, זה הזמן לשאול את עצמם ברצינות: האם פייבר יכולה להציע משהו שאין ל-AI? האם המודל שלה בעל זכות קיום בעולם שמשתנה כל כך מהר? ואם לא, ייתכן שהפיטורים האחרונים הם לא סימן להתייעלות - אלא סימן אזהרה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
