השוק
בנק מזרחי טפחות: כך מדיניות בנק ישראל מטלטלת את המשק הישראלי
בנק מזרחי טפחות ערך סקירה שבועית בה נגע במדיניות החדשה של בנק ישראל וכיצד היא משפיעה על המשק, שוק המט"ח, סערת המכסים בארה"ב, הורדת הריבית בבריטניה ועל מה שחם בכלכלה העולמית
יוני פנינג, אסטרטג ראשי בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, ערך הבוקר (ראשון) סקירה כלכלית שבועית כמו בכל שבוע, בה עסק במגוון נושאים בהם ההפשעה של המדיניות של בנק ישראל על המשק, שוק המט"ח המקומי, סערת המכסים בארצות הברית, הורדת הריבית בבריטניה ועוד.
מנגד, שוק המט"ח המקומי דווקא מצביע על עודף מכירת מט"ח, אשר עשוי לרמז על עודף ביצוא סחורות ושירותים לחו"ל, ברבעון השני, בניגוד בולט לאינדיקציות שראינו מנתוני סחר חוץ ויצוא שירותים, האחרונים.
לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ביום ו', מספר הטיסות לחו"ל מתאושש בצורה חדה מאוד ביולי, ויפגוש ככה"נ צד היצע מצומצם יותר. סקר הערכת המגמות בעסקים, באופן דומה, מצביע אמנם על תמונה מעורבת במהלך החודש, אולי על רקע הקיטון במספר התושבים במדינה, אבל נותר אופטימי מאוד לאוגוסט.
נתוני כח אדם המקומיים, על רקע זה, מצביעים על עלייה מתונה יחסית בשכר הכולל ביוני, על רקע "עם כלביא". אבל נתונים מוקדמים יותר הצביעו על עלייה משמעותית בשכר בענפי השירותים האינפלציוניים.
בארה"ב, סקרי עסקים מענפי השירותים הצביעו על פסימיות גוברת, על רקע המכסים, שככל הנראה ממשיכה להביא ללחצים אינפלציוניים. נתוני האשראי הצרכני מצביעים בינתיים על פסימיות ניכרת אף יותר בקרב הצרכנים.
בבריטניה, ה-BoE הוריד את הריבית בהחלטה חצויה מאוד, ואולי אף אחרונה לסבב הזה. מצד שני, ראוי לציין שהוא עושה זאת בעזרת ראייה אופטימית משהו של סביבת האינפלציה בכלל, והשכר בפרט.
מאקרו: ישראל: המדיניות המוניטרית המצמצמת של בנק ישראל נותנת אותותיה כתוצאה מהריבית כמובן, אבל גם כתוצאה מקצב הנפקות המק"מ המוגבר. בהנפקת המק"מ האחרונה, המק"מ לשנה (816) הונפק בתשואה ממוצעת של 4.23% - סביר ביחס לתקופה האחרונה, אבל גבוה ביחס ל-IRS המקביל שנסחר בסביבת 4.22%. על זה, תשואת הסגירה של המכרז הוסיפה עוד 0.02%, אופייניים, שהביאה לפער משמעותי היסטורית בינה לבין ה-IRS לשנה.
נזכיר כי קצב ההנפקות הכולל הפעם עמד על 32 מיליארד שקל ע.נ., כולל במק"מ ל-3 חודשים, לעומת פדיון של 30 מיליארד שקל במק"מ 815. הצמצום המוניטרי פה, יש לציין ממשיך מגמה דומה בחודשים האחרונים, על רקע קצב ההנפקות המתון של האוצר. נוסיף בהקשר הזה כי על פי נתוני בנק ישראל עד יוני, בסיס הכסף המשיך להתרחב בשנה האחרונה, והגיע ל-198.9 מיליארד שקל - עלייה של 2.3% לעומת השנה הקודמת – חיובי אמנם לכשעצמו, אבל מתון באופן בולט ביחס לקצב גידול של מעל ל-6% בתוצר הנומינלי.
בנוסף לכך, על פי נתוני בנק ישראל הזמינים עד יוני, ניכר כי גם העירויים הפנימיים של המערכת המוניטרית הם שליליים באופן בולט, כאשר כמות הכסף (M1) התכווצה ב-3.3%, בשנה האחרונה, והגיעה לכ-25% בלבד מהתוצר הנומינלי – שפל של השנים האחרונות.
נתוני בנק ישראל לשוק מטבע החוץ הצביעו על רכישות משמעותיות מאוד של שקלים במהלך הרבעון השני מצד מה שעשוי להגיע גם מהצד הריאלי. בפרט, על פי דוח המסחר בשוק מטבע החוץ ברביע השני של שנת 2025, תושבי חוץ מכרו כמות ניכרת מאוד של 8.9 מיליארד דולר, במהלך הרבעון. ייתכן כמובן שהרבה מרכישות השקלים על ידי תושבי חוץ היו למעשה תנועות פיננסיות.
ועדיין, יש לציין כי מנגד, המגזר העסקי המקומי רכש 5.3 מיליארד דולר בלבד, מה שמביא למכירות נטו של כ-3.6 מיליארד דולר על ידי שני המגזרים. היסטורית, התנועות של שני המגזרים האלה מתואמות באופן בולט עם העודף בחשבון השוטף, כאשר ענפים פיננסיים מקומיים נמצאים לרוב בצד הנגדי.
למרות זאת, ראוי לציין כי הנתונים נרשמו למרות אינדיקציות להתמתנות בעודף בחשבון השוטף במהלך הרבעון, ובכלל זה עלייה ביבוא המקומי על רקע יציאה מהמלחמה, וכמובן הירידה המפתיעה ביצוא השירותים במאי. ולהערכתנו, לא מן הנמנע שהצמצום בעודף בחשבון השוטף היה למעשה מתון יחסית, ביחס לממוצע של קרוב ל-5 מיליארד דולר ברבעון, בשנה האחרונה. ונמשיך לראות תמיכה בשקל, כשהחששות הגיאופוליטיים המקומיים יתפוגגו.
לאחר נפילה חדה ל-488 א' ביוני, על רקע מבצע "עם כלביא" מספר הישראלים אשר יצאו את המדינה ביולי חזר לזנק בצורה חדה, ומגיע ל-1,027 א'. למעשה, מדובר בפעם הראשונה מאז ספט' 23', קרי, לפני תחילת "חרבות ברזל" שמספר היציאות לחו"ל עובר את המיליון.
מספר היוצאים בטיסות, באופן תואם, עמד על 881 א' במהלך החודש, גבוה בכ-3.3% מיולי אשתקד. כאשר הפעם כמובן, צד ההיצע היה מוגבל יותר, על רקע העובדה שהמרחב האווירי נפתח רק לקראת סוף יוני. מספר התיירים שנכנסו לישראל עמד על 78 א' – נמוך בכ-15 א' דיי זניחים לעומת 102.5 א' תיירים שנכנסו ביולי אשתקד.
נותר עוד לראות כיצד כמות הטסים המוגברת תבוא לידי ביטוי במדד המחירים הקרוב. אבל על רקע האמור, להערכתנו, הפעם הביקוש קשיח יותר ביחס למחירים, על רקע הדחיפות לצאת מהמדינה עבור אנשים שלא יכלו לעשות את זה ביוני, מחד, והעובדה שהרבה מאלה קיבלו וואוצ'רים לטיסה במחיר מוזל, מאידך.
עוד על התאוששות הביקושים המקומיים, סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע אמנם על הרעה קלה במצב העסקי של החברות במגזר הקמעונאי, ביוני, לסביבת 15%, לעומת 18% במהלך השנה עד כה. מנגד, בענפים כמו שירותים ניכרה התאוששות מהירה יותר, אשר בלטה גם בתעשייה המקומית.
כנ"ל, באופן רוחבי בין החברות ניכרה אופטימיות ניכרת לקראת החודשים הבאים. בכלל זה, הציפיות הקמעונאיות למכירות באוגוסט עלו בענף המסחר הקמעונאי ממאזן של 6.5% ביוני, ל-13.6% - שיא מאז מרץ. שיאים בציפיות נרשמו גם בענף התעשייה, גם בהזמנות ליצוא, בניגוד לנתוני יצוא השירותים האחרונים, וגם בענפי הבינוי, המלונאות, ככל שזה נובע לישראלים לפחות, ובאופן בולט בענפי השירותים המקומיים.
נוסיף כי גם ציפיות האינפלציה לשנה בסקר התמתנו לרמת 2.6% - שפל של שלוש השנים האחרונות. כמובן שהתיסוף בשקל תרם פה הרבה. בכל מקרה, נצפה שזה יבוא לידי ביטוי באופן רוחבי במדדי המחירים שלאחר הקיץ.
בדומה לסקר כח אדם האחרון, הנתונים המנהליים מהביטוח הלאומי מצביעים על קיטון משמעותי במספר המועסקים במשק המקומי. לפי אומדני ההבזק לחודש יוני 2025, מספר משרות השכיר של העובדים הישראלים עמד על 4.104 מיליון, במהלך החודש, כמעט ללא שיוני לעומת יוני 2024. לשם השוואה, במאי הגידול השנתי בנתון הזה עמד על 2.0%.
הקיטון במספר העובדים על רקע "עם כלביא" מוסיף כמובן רעש משמעותי גם לנתוני השכר, אשר עמד על רמת 14,201 שקל, עבור העובדים הישראלים, על פי נתוני ההבזק, במהלך החודש. עם זאת, לפחות בשלב הזה הוא מביא להתמתנות משמעותית בקצב עליית השכר, ל-2.5%, לעומת 3.6%, בחודש שעבר.
נתונים ענפיים הזמינים עד מאי מצביעים בינתיים על עלייה נאה בענפי השירותים הצפויים להיתרגם לאינפלציה עם קרוב ל-6% בשכר בענפי האירוח והאוכל, בדומה לחודשים קודמים, וגם השכר בענפי התחבורה עבר לעלות בקצב גבוה יחסית של קרוב ל-8%, בשנה האחרונה.
יהיה מעניין כמובן לראות לאן הקצב הזה יעלה ביולי-אוגוסט. אבל לפחות בשלב הזה, ובטח במידה וישראל תצא למבצע רחב נוסף בעזה, נצפה להמשך הידוק מבחינת שוק התעסוקה.
ארה"ב: לאחר השפעה מתונה מהמכסים אל תוך מדדי המחירים לצרכן עצמם, בחודשים האחרונים, סקרי צד ההיצע בארה"ב מצביעים על המשך סביבה אינפלציונית. בכלל זה, הנתון הסופי של מדד מנהלי הרכש של S&P לענפי השירותים בארה"ב עלה ביולי בחצי אחוז לרמת 55.7.
בנוסף לזה, סקר ה-ISM עבור החודש התמתן מעט, מ-50.8 ל-50.1, מחד. ניכר שזה מגיע בעיקר על רקע פסימיות מקומית, עם ירידה בצפי ההזמנות המקומית, ובהערכת צרכי גיוס כ"א, מקומיים. ומנגד, הערכת מחירי הרכש של ה-ISM דווקא המשיכה לעלות במהלך החודש והגיעה לרמת 69.9 – שיא מאז 2022.
בנוסף לנתונים, S&P דיווחה כי המכסים, ו-"גורמים תלויי מדיניות ממשלתית נוספים" ממשיכים להשפיע שלילית על תזרים העסקים החדשים מחו"ל, בנוסף להשפעה שלילית כתוצאה משכר גבוה.
נתון האשראי הצרכני הכולל בארה"ב המשיך להתרחב בקצב אופייני של כ-7.4 מיליארד ד', ביוני. עם זאת, מתוך זה, האשראי הצרכני הלא מתגלגל גדל ב-8.4 מיליארד ד' אופייניים, בקצב דומה לחודשים האחרונים. ובמחצית השנה האחרונה, הוא עשה את זה בקצב דומה יחסית בין הלוואות סטודנטים להלוואות רכב.
מנגד, על רקע הסנטימנט הצרכני המדוכדך, נתוני כ. האשראי הצביעו על קיטון של מעט יותר ממיליארד דולר במהלך החודש. בהמשך להתכווצות במאי, רצף החודשיים השליליים הנוכחי הוא אירוע שלא נרשם מאז סגרי הקורונה של 2020, כאשר לרוב צריכה מתונה בחודש אחד מביאה לפיצוי בחודש שאחריו. ראוי להוסיף כמובן שבדומה להרבה אינדיקציות נוספות, לדוג' כמו אלה של צד ההיצע, גם כאן נעדר באופן בולט רצון צרכני להקדים את השפעת המכסים.
בריטניה: ה-BoE הצביע על הורדת ריבית נוספת בשבוע שעבר, הפעם ל-4.0%. בניגוד להורדות ריבית קודמות ברצף ההורדות לסירוגין של הבנק, הפעם החלטה עברה על חודו של קול, 5-4. ועם הסתברות זניחה בשוק כרגע להורדה בספט', ועוד פחות מ-50% לנוב', ייתכן שבזאת סיימנו את רצף ההורדות של הבנק.
נשיא ה-BoE התייחס להצבעה הצמודה והוסיף כי למרות ההורדה "זו הייתה החלטה מאוזנת באופן עדין". בין שיקולי ההחלטה, ה-BoE התייחס להתמתנות האינפלציה בשנתיים וחצי האחרונות (נזכיר שזו עומדת עדיין על 3.6%). וייחס את ההתמתנות למדיניות המוניטרית.
עוד ציין הבנק בהודעת הריבית כי התוואי הדיפלציוני תאם את ההתמתנות בלחצי השכר. וכי קצב הגידול של השכר צפוי להתמתן עוד בהמשך השנה. עוד נאמר כי אינפלציית שירותים הייתה דיי שטוחה בחודשים האחרונים. וכי הוועדה המוניטרית ממשיכה להיות ערה לאופן שבו לחצי השכר יזינו עצמם לתוך המדד.
עוד ב-
על פי הערכת הבנק, האינפלציה צפויה להגיע לשיא של 4.0% בספטמבר. אבל להתמתן לכיוון יעד הבנק של 2% בהמשך. וכי הבנק ער לאפשרות שהעליות הזמניות באינפלציה יביאו ללחצי שכר גבוהים יותר בהמשך, ומכאן לקביעת המחירים העתידית.
הכתבות החמות
.jpeg "מתי כספי בוכה, צילום: אלון לוין")
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
