השוק
"אנשים לא מזיזים את הכסף מהבנק ומפסידים 20 מיליארד שקל"
ליאור גרינהויז הוא מנכ"ל חברת ניהול התיקים בבית ההשקעות מור; בראיון ל-ice הוא אומר שאם הציבור היה ערני יותר ועושה שימוש ברפורמות של בנק ישראל, הוא היה מרוויח 20 מיליארד שקל בשנה; "תחשוב כמה דברים טובים אפשר לעשות עם הכסף הזה"
אם יש לכם קצת כסף בצד ואתם חיים בכדור הארץ ובישראל של שנת 2024, בטח שמעתם על הקרנות הכספיות. הקרנות הכספיות הן כלי השקעה שאמור להתחרות בפיקדון בבנק – ואחרי לא מעט שנים שהמכשיר הזה נמצא בשוק ויש איתו ניסיון נשאלת השאלה למה אנשים לא עושים בו יותר שימוש? למה אנשים לא עושים את הפעולה הפשוטה הזו שיכולה להיות פתרון מצוין? ולא משנה על איזה סכום אנחנו מדברים אלא להיות אדישים פחות לכסף שלנו. המהפכה הזו קוראת כאן ועכשיו, אבל היא איטית (מידי) והיא נקראת בבנק ישראל – "פריקות מוצרים".
ליאור גרינהויז, מנכ"ל חברת ניהול התיקים בבית ההשקעות מור: "אנשים מפספסים כאן משהו ענק. נכון שקשיי היום יום שואבים אותנו, אבל אנחנו צריכים להתרומם לרגע מהקושי הזה ולדבר על נושא חשוב: איך לדאוג לזה שהציבור יקבל תשואה על הכסף שלו עם סיכון דומה לפיקדון בבנק – הוויתור הזה נע סביב ה-20 מיליארד שקל השנה, בריבית הקיימת של בנק ישראל".
.jpeg)
ליאור גרינהוייז. צילום: יוסי צבקר
על כמה כסף אנחנו מדברים בכלל?
"מדובר על סכומי עתק שלא מושקעים או מושקעים עם ריבית נמוכה בלבד. לפי נתוני בנק ישראל תיק נכסי הציבור נמצא באמצע 2024 בשיא של כל הזמנים – 5.7 טריליון שקל. מה שמעניין זה שכ-40% מהסכום, מעל 2 טריליון שקלים נמצאים בנזילות (מזומן ועו"ש, נ"כ או בפיקדונות. רק בנזילות מוחזקים כמעט חצי טריליון שקל שנמצאים או במזומן פיזי בשטרות (מעל 120 מיליארד שקל) או בעו"ש (מעל 360 מיליארד שקל). מדובר על כסף שלא מקבל ריבית וצריך להניב סדר גודל של 20 מיליארד שקל בסביבת הריבית הנוכחית של בנק ישראל, באפס סיכון".
איך אפס סיכון?
"כי זה מה שבנק ישראל משלם במק"מ. בנק ישראל הוא זה שמדפיס את הכסף. הוא זה שמחליט כמה שקלים יהיו ולכן הוא תמיד יכול לשלם, זו ההשקעה הכי פחות מסוכנת שאפשר לעשות בשקלים".
בוא נמשיך.
"יש עוד 1.5 טריליון שקל שנמצאים בפיקדונות מכל המינים ומכל הסוגים. כלומר בסך הכל יותר מ-2 טריליון שקל, כ-40% מנכסי הציבור שלא מקבלים ריבית בכלל או שמקבלים ריבית נמוכה תוך ויתור על נזילות. עכשיו אני חוזר לשאלה הקודמת שלך, יש אפיק השקעה יותר בטוח מהבנקים המסחריים. נכון שהסבירות שבנק לא יחזיר את הפיקדון נמוכה מאוד, אבל הבנקים עצמם מפקידים את הכסף שלהם בבנק ישראל והוא מגבה אותם. באמצעות מק"מ ניתן גם לשמור על נזילות וגם להפקיד את הכסף שלך אצל הלווה הבטוח יותר שהוא בנק ישראל.
"מכיוון שמדובר בחלק גדול מנכסי הציבור, זו בעיה ענקית להבדיל מהחיסכון לטווח הארוך, שמנוהל בצורה טובה. הכסף שמפקידים מידי חודש מתלוש המשכורת לקרן הפנסיה, קופת גמל או לכל מוצר פנסיוני אחר, מנוהל ומייצר ערך משמעותי לטווח ארוך. אז מאז שחוקק חוק פנסיה חובה, כל עוד אתה שכיר אתה מפריש כמו שצריך וזה עובד אצל כולם. גם במונחים בינלאומיים החיסכון ארוך הטווח בישראל בולט לטובה וזו גאווה למדינה".
אז איפה הבעיה?
"בטווח הארוך הבעיה נפתרה, מה שלא פתור זה הכספים הנזילים. בתפיסה הציבורית המקובלת, יש רק שתי ברירות: או האופציה הבטוחה של להפקיד בבנק ואז ברור לנו שנקבל תשואה נמוכה וגם נוותר על נזילות (אם צריך את הכסף ושוברים את הפיקדון או שמשלמים קנס או שמוותרים על חלק מהריבית, נ"כ) או להשקעה בשוק ההון עם רכיב מניות ואז העסקה היא של פוטנציאל תשואה גבוה יותר אבל עם סיכון".
אז הנה הבעיה המוכרת של תשואה מול סיכון. אנשים לא רוצים סיכון בכסף הזה ולכן מוותרים על תשואה.
"זו הטעות, יש עוד אופציה והיא להשקיע בשוק ההון, לא במניות אלא בחלק הסולידי של שוק ההון - שוק ההון מציע מגוון רחב של השקעה באגרות חוב החל מאג"ח של בנק ישראל דרך אג"ח של בנקים, אג"ח של חברות גדולות ועד אג"ח של חברות קטנות. זה אפיק שלא מנוצל מספיק בחלק הנזיל ויכול לייצר המון ערך לציבור".
תסביר.
"אם אנחנו מבינים שגם אם היינו משקיעים רק במק"מ (אג"ח שמנפיק בנק ישראל לטווח של שנה, נ"כ) היינו מייצרים המון ערך ותחשוב מה היה קורה היינו משקיעים בשוק האג"ח הרחב, שזה השוק הכי גדול בבורסה ואפשר לראות כמה ערך הוא ייצר לאורך השנים. זה לדעתי הסיפור הגדול והוא נראה טוב בגלל סביבת הריבית היום. עד לפני 3 שנים הריבית הייתה אפס ועכשיו היא ברמה יותר גבוהה לכן לא משנה באיזה רמת סיכון בוחרים, האפיק הסולידי מספק הרבה יותר וזה הפיצוח.
"התחושה היא שהבנק מנצח תמיד. כולם מקנאים בבנק אבל כמו שהריבית על ההלוואות עלתה, ככה הריבית באג"ח וזה גם מה שהבנקים משלמים כשהם מגייסים כסף באג"ח. אתה יכול להיות הבנק, וזה לא מסובך כי כל החברות משלמות היום ריבית יפה ואם הריבית של בנק ישראל עומדת היום על 4.5% אז כולם משלמים יותר ואז מה כולם חווים כשלוקחים משכנתא הם יכולים לחוות גם כשהם משקיעים".
איך אתה עושה זה?בוא נקרא לילד בשמו, צריך לקחת סיכונים ואנשים שבעי הבטחות לתשואות פנומנליות שמתבררות אחר-כך כסוג של תרמית.
"נקודה חשובה, יש מספיק מוצרים שקופים, מפוקחים וברורים. יש פתרונות פשוטים וזמינים כמו למשל קרן כספית שאפילו בנק ישראל מציע להסתכל עליו. בסך הכל יש היום סביב 120 מיליארד שקל כשהכסף שלא מושקע בכלל הוא סביב ה-480 מיליארד שקל. אתה יכול להשקיע בתיקי אג"ח בכל מיני פתרונות".
אז מה, אנשים עכשיו צריכים ללכת ולבחור אג"ח? זה לא מסוכן יותר?
"אני לא מתכוון שמישהו יבחר בין מליסרון לעזריאלי. יש קרנות, קופות גמל להשקעה ומוצרים מפוקחים אחרים שמתמחים בזה. זה לא משנה. יש הרבה דרכים להשקיע בזה בלי לקנות ניירות ערך ספציפיים. אבל כדאי להכיר שאג"ח בדרגת פיקדון, ברוב המקרים יניב תשואה גבוהה מהפיקדון בבנק והוא נזיל כל יום ואני לא אומר לעשות את זה אלא להכיר את זה".
באופן עקרוני, אנשים יוצאים מהפיקדון, הולכים לבורסה ומגלים שאפשר גם להפסיד שם.
"הבעיה היא שכשאנשים מוציאים את הכסף מהפיקדון ועוברים לשוק ההון, הם מיד מנסים למקסם תשואה מקפיצים את רמת הסיכון שלהם. החשיפה הפופולרית היום היא 30% מניות וזו טעות כי רמת הסיכון לא דומה. כי מי שהיה יוצא מפיקדון לאפס מניות היה רואה תוצאה שונה לגמרי. כי במחזוריות של שוק ההון יש גם שנים של ירידות וזה לא מתאים למשקיע הסולידי שמתקשה לספוג הפסדים להבדיל מהפנסיה, בכסף הנזיל קשה לעמוד בתנודתיות ולכן לסולידיות יש ערך.
"עכשיו קח חוסך שהחזיק את הכספים עד היום בפיקדון ותעביר אותו ל-30% מניות, ברור שהוא יכעס, כי אחת לכמה שנים השוק יעשה את התיקון שלו, ואז ומה יקרה? התיק ירד בכמה אחוזים והבנאדם שהיה עד היום בפיקדון וראה את הכסף שלו רק צומח, לא יכול לסבול את זה. ואז הוא אומר, אני לא מאמין בשוק ההון וחוזר לפיקדון בבנק כאילו מדובר בעניין של אמונה. הטעות הבסיסית היא לשנות את רמות הסיכון, כמה מניות יש בפיקדון? אפס. לכן מי שעובר מפיקדון צריך לעבור לאותה רמת סיכון ולא להשתולל.
אז מה החלופה?
"צריך להיות ממוקדים, למצוא את החלופה המתאימה בשוק ההון בסיכון נמוך ובתנודתיות בהתאם וככה אפשר לייצר תשואה ולשמור על השקט הנפשי. גם מבחינת המח"מ (תקופת ההשקעה, נ"כ) אם אתה בוחר בפיקדון לשנה, אז החלופה הנכונה היא תיק אג"ח קצר לא לתיק אג"ח של 30 שנה כי גם הוא יכול להיות תנודתי.
"אם תבנה תיק אג"ח לשנה הקרובה, ניתן לייצר תשואה ולשמור על נזילות, זה הכסף שלנו, זה ביידים שלנו וחבל לוותר עליו.
"בוא נבחן את הנתונים. אם אתה מתסכל על מדינת ישראל. בשנה וחצי האחרונות קרה כאן הכל. משבר פוליטי, מלחמה, הורדת דירוג ועוד. אם היית משקיע באג"ח קצר בתקופה הזו היית נהנה מתשואה יפה וזה בלי תנודתיות גדולה מידי על אף כל הטלטלות.
"בכל התקופה הזו הציבור החזיק סכומי עתק בלי לקבל עליהם ריבית ראויה. מתחילת 2023 תיק נכסי הציבור גדל ב-600 חלק גדול מהעלייה הזו היא בגלל ניהול הכסף לטווח הארוך שנהנה מהעליות בשווקים. יש מעל 2 טריליון שקל בחיסכון לטווח ארוך שגדלים בעקביות. הציבור מפקיד מידי חודש והכספים מושקעים ולכן זה פשוט עובד עבור כולם".
אז איפה אתה רואה את הבעיה בטווח הקצר?
עוד ב-
"הבעיה בטווח הקצר היא כשגם מחליטים להשקיע אנשים עוברים מאפס סיכון בפיקדון לנכסי סיכון בשוק ההון. לדעתי אם אתה עובר מאפס סיכון בפיקדון, תעבור לאפס סיכון בשוק ההון. מה שלא עובד טוב זה ניהול הנזילות שלנו. המזומן לא מקבל תשואה. תחשוב שרק על המזומן שלא מושקע הציבור איבד 20 מיליארד שקל בשנה. תחשוב כמה דברים טובים אפשר לעשות עם זה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(4):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.זה נשמע שהישראלים מלאים בכסף חופשי. אז ביבי עשה טוב? (ל"ת)תודה ביבי 09/2024/13הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.רק בפק"מ אין שום סיכוןליאור 09/2024/13הגב לתגובה זו0 1ואפשר תמיד ללכת לבנק להוציא את הכסףסגור
-
1.בלבולי ביצים, פק"מ קבוע הכי טוב 4.6% (ל"ת)ירון,, 09/2024/13הגב לתגובה זו3 2סגור
-
ביצים?שמאי 09/2024/13הגב לתגובה זו0 0לבחור בין בילבלי ביצים(פקמ)-הצחקת אותי.. לבין השקעה בקרנות נאמנות עם עירוב אגחים מוניות ,וכל זה עם "ביצים"-כלומר אומץ. תמיד לאורך זמן עדיף ונזיל.סגור
