השוק

בנק מזרחי טפחות: הגירעון בישראל יירד, מחירי הטיסות יצנחו?

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, יוני פנינג, ערך סקירה כלכלית שבועית בנוגע לכלכלות יפן, ארצות הברית וישראל, וחושף את התחזית האופטימית בנוגע לכלכלה המקומית: זו הסיבה שהגרעון יתמתן ומחירי הטיסות יצנחו בקרוב משמעותית

מערכת ice | 11/8/2024 11:34

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (צילום עופר חגיוב, Magma Images)

האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, יוני פנינג, ערך היום (ראשון) סקירה כלכלית שבועית בנוגע למספר מדינות בהן נעשה שינוי דרמטי בשבוע החולף, בהן כמובן ישראל, יפן וארצות הברית.

"תמצית: בישראל, נתוני ההכנסות ממיסים ליולי זכו ללא מעט ביקורת, על רקע המשך הגידול בגירעון. בהתחשב בנסיבות, אנחנו מוצאים בהם מעט אופטימיות לאור העלייה בפעילות בענף הנדל"ן, מחד, וההתמתנות בהוצאות הביטחוניות, מאידך. השיפור הזה עשוי להתברר כעקבי יותר, להערכתנו, בהינתן מה שנראה כמו הקלה במחסור בכח האדם, בענף הבינוי.

בארה"ב, האשראי הצרכני המתגלגל התכווץ באופן חריג במונחים היסטוריים, והגיוני בהתחשב בריביות בכ. האשראי. ה-Track record של הנתון הזה בחיזוי התכווצות הוא לא רע גם הוא. ולהערכתנו, המשך מגמת ההתמתנות בצריכה הפרטית היא בלתי נמנעת בשלב הזה, גם מבחינת מדד המחירים לצרכן, שיפורסם השבוע.

ביפן, העלאת הריבית הביאה לתגובה עולמית נרחבת מאוד, כאשר אטרקטיביות ה-Carry Trade העולמית מתמתנת. להערכתנו, התגובה של ה-JPY צפויה, לכשעצמה, למתן את האינפלציה במדינה דיי מהר לכיוון יעד הבנק.

מאקרו: בישראל: נתוני ההכנסות ממיסים ליולי זכו לכותרות שליליות לקראת סוף השבוע, עם המשך עלייה של כ-0.4% בשיעור הגירעון ב-12 החודשים האחרונים. הפעם, אלה הביאו אותנו לגירעון כולל של 8.1%, במהלך התקופה.

האוצר דיווח על הכנסות של 40.9 מיליארד שקל במהלך החודש. זה גבוה בכ-4.3% לעומת יולי של השנה שעברה, האצה לעומת הגידול עד כה בהכנסות במהלך השנה אשר עומד, לעומת זה, על 3.1% בלבד.

בנוסף, פירוט ההכנסות ממיסים במהלך שבעת החודשים של השנה מצביע בעיקר על שיפור בהכנסות ממיסים עקיפים, במידה רבה מדובר בגידול בהכנסות ממע"מ, אשר עלו בשיעור ריאלי של 6%, מתחילת השנה. קרי, נצפה לשיפור עקבי מהכיוון הזה.

ההוצאות, מאידך, המשיכו לצמוח בקצב מהיר ביותר. ועמדו על 49.4 מיליארד שקל, במהלך החודש. זה גבוה בכ-24% לעומת השנה שעברה. עם זאת, גם כאן, מדובר בהתמתנות ניכרת, לעומת קצב של קרוב ל-33%, בשבעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 2023.

במקרה הזה, באופן חיובי הוצאות משרד הביטחון עמדו על 13.7 מיליארד שקל, במהלך החודש – גידול של 6.5 מיליארד שקל לעומת יולי של השנה שעברה – מתון משמעותית לעומת מאי ויוני, כאשר קצב הגידול עמד על כ-9-10 מיליארד שקל. ככל שהתופעה הזו תימשך, לדוג' בזכות צמצום ימי המילואים בפועל, תהיה לכך, להערכתנו, השפעה משמעותית על התפתחות הגירעון בהמשך.

אנו צופים גידול של 5.5% בנתוני התוצר ברבעון השני, שיפורסמו בשבוע הבא. זה לא צפוי להחזיר אותנו לרף התוצר של טרום תחילת המלחמה – נמוך מזה ב-0.8%. ובטח שלא למגמה ארוכת הטווח. אבל כולל העלייה במחירי התוצר, נצפה דווקא לגידול של כ-1.5% בסך התוצר המתגלגל בשנה העוקבת, לעומת זה הידוע החודש.

בראיית הגירעון, זה לכשעצמו צפוי לגרוע כ-0.1% מהגירעון ב-12 החודשים האחרונים. בהתייחס למגמה מפה והלאה, אנחנו אופטימיים יותר לגבי ההמשך, ומצפים להתמתנות הגירעון ל-7.8% עד סוף השנה. לא המספר שאפשר היה לצפות לו, אבל כולל העלאת המע"מ בינואר, זה כן מצביע על תוואי גירעון מצטמצם, שנקווה שילווה בהעברת תקציב הכולל צמצום נוסף של צד ההוצאות.

נתוני היציאות לחו"ל של ישראלים הצביעו על גידול לרמת 853 א' טיסות, במונחים מקוריים, ביולי, עלייה חודשית של קרוב ל-30%. האלמנט העונתי כמובן מאוד חזק פה, וממתן את השינוי החודשי לירידה של 2.2%. גם במספרים המקוריים הנוכחיים, בעבר, ראינו את מחירי הטיסות מטפסים לרמות גבוהות מאוד. לדוג', יולי 22', כאשר הסעיף הרלוונטי במדד עלה, חודשית, בקרוב ל-8%, והוסיף 0.35% למדד עצמו. או, כמובן, באופן דומה גם במדד אפריל השנה.

למרות זאת, אנחנו פחות חוששים הפעם, בין היתר לאור המשך הגידול במספר הטיסות היוצאות והנכנסות לנתב"ג, אשר התקרב לממוצע של 300 ביום, במהלך החודש. במבט קדימה לאוגוסט, למרות ההתמתנות במספר הטיסות בשבוע האחרון, אם אפשר ללמוד מתקופת המתיחות הביטחונית באפריל, אנחנו מצפים גם כאן להתאוששות מהירה במספר הטיסות, שתמתן את המדד החודשי.

מאזן הפעילות הכולל של סקר הערכת המגמות בעסקים רשם נסיגה קלה בחודש יוני, לרמת של 0.3%-. למרות ההידרדרות הקלה, נעיר כי הסקר נטה לנוע בטריטוריה שלילית ברוב השנה, וחודש מאי היה חריג יחסית. ההרכב הענפי, כנ"ל, נראה חיובי יחסית מבחינת הצרכנים, כאשר מאזן המסחר הקמעונאי רשם התאוששות חריגה יחסית של כ-5%, ל-0.8%-, לאחר שפל במאי.

כנ"ל, ענפי השירותים נסוגו מעט, לרמת 2%. אבל נותרו חיוביים יחסית לתחילת השנה. להערכתנו, בשני המקרים מדובר בתנודתיות לאחר תקופת המתיחות הביטחונית, באפריל. וכמובן שנצפה שהתופעה תחזור על עצמה כעת באוגוסט שוב, מאותה הסיבה.

ענף הבינוי רשם גם הוא נסיגה בפעילות, לרמת 12%-. סימני ההאטה זוכים לחיזוק נוסף מהתמתנות מדווחת בהיקף העבודות החדשות, ביולי, ועל רקע צפי לירידה נוספת באוגוסט. בנוסף, מדווחת התמתנות בהערכת השינוי במספר המועסקים בענף, לרמת 2.0%-.

בצד החיובי, ניכר כי ההתמתנות הכוללת ברמת הפעילות משפרת את היציבות הענפית, בשלב הזה. בפרט, בענף דווח על התמתנות ניכרת במחסור בעובדים, גם בעבודות הרטובות, וגם בעבודות הלא רטובות. וכרגע, שתיהן נמצאות פחות או יותר באמצע הדרך בין שיא המחסור, שנרשם בסביבות מרץ, לערכי הביקוש לעובדים האופייניים בתקופה של טרום המלחמה.

כמובן שסביר כי במהלך החודש נמשך הגידול במספר העובדים בענף מיו"ש, כולל הבלתי חוקיים. וזה כמובן מוסיף להקלה במחסור בעובדים. כנ"ל, דווח על שיפור בזמינות האשראי בענף, במגזר הבנקאי, המצטרף לרמה החיובית במגזר החוץ בנקאי. גם כאן להערכתנו, על רקע הירידה בפעילות.

ארה"ב: לפי דיווחי הפד, סך האשראי הצרכני בארה"ב תפח בכ-8.9 מיליארד ד', ביוני. הדיווח המתון יותר מגיע לאחר צמיחה מפתיעה, של 13.9 מיליארד ד', במאי. אל מול התנודות המתונות של סך האשראי הצרכני, האשראי הצרכני המתגלגל מציג תנודתיות גבוהה משמעותית. הנתון של יוני, בפרט, מתכווץ כרגע בכ-1.9 מיליארד ד'.

הפעם האחרונה שהנתון הזה התכווץ היה באפריל (1.1- מיליארד), במקביל למיצוי החיסכון העודף של הצרכנים. וזולת זה, הסדרה הזאת התרחבה בכל אחד מהחודשים בשלוש השנים האחרונות, מאפר' 21' ועד היום. ההתכווצות הזו פחות מפתיעה כשזוכרים שהריבית על כ. אשראי במדינה המשיכה לנוע מעט מעל לרמת 20%, בחודשים האחרונים.

יפן: העלאת הריבית על ידי ה-BoJ, לפני כשבוע וחצי, גם אם זו הייתה צפויה, לוותה בתגובה בולטת, ורוחבית מאוד בשווקי העולם, בתחילת השבוע שעבר. אם נחפש פה שינוי של ממש, מעבר לריבית הבנק עצמה, אפשר למצוא את זה לדוג' בעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות לשנה מסביבת 0.18%, טרום ההודעה, לרמות קרובות ל-0.3%.

ייתכן שהפער מול ארה"ב, שהצטמצם בנוסף לאור פרסום נתוני ה-NFP החלשים יותר תרם לתופעה. גם הירידות בשווקי המניות בארה"ב יכולות להיות מיוחסות במידה מסוימת לשתי התופעות – unwind של ה-Carry Trade, מחד כמובן. אבל מאידך, גם מיתונים בארה"ב נוטים להביא לירידות בשווקי המניות, ואלה ניכרים היסטורית למרות והרבה אחרי תחילת מהלכי ההרחבה המוניטרית של הפד שמגיעים איתם.

התיקון בחזרה בשוק היפני יוחס לסגן הנגיד היפני Shinichi Uchida, שהצהיר כי “במידה ותושג יציבות ברת קיימא של יעד האינפלציה שלנו בשיעור של 2%, ההקלה המוניטרית בקנה מידה גדול תמלא את תפקידה ונבדוק אם יש לשנות אותה."

עוד ב-

מענקים בכחצי מיליון שקל: בנק מזרחי טפחות בבשורה אדירה ללקוחות

לכתבה המלאה

להערכתנו, תגובת הנגד של השווקים מאותה נקודה, בריביות וגם במניות מוצדקת במידה רבה, לא רק בהערכה מחודשת של הראייה הסובייקטיבית של הבנק המרכזי, אלא גם אובייקטיבית, בהתחשב בשער היין-דולר, בעקבות המהלך, כאשר זה שוהה כעת בסביבות 146, ומשקף תיסוף של כ-6.5%, לעומת ממוצע השער ביוני. נזכיר כי אינפלציית הליבה במדינה עמדה על 2.6% בלבד, ביוני, או 2.2%, בניכוי השפעות האנרגיה. אז גם תמסורת נמוכה יחסית מהמטבע למדד צפויה להביא את הבנק המרכזי ליעד".