משרדי האוצר והמשפטים הודיעו בשעה האחרונה כי ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק אסדרת האיגוח. מההודעה עולה כי כ-20 שנה לאחר הקמת הוועדה הממשלתית הראשונה שהמליצה על הסדרת עסקאות איגוח בדין הישראלי וכמעט עשור לאחר פרסום דוח של צוות בין-משרדי נוסף שהציע נוסח חוק ראשוני להסדרת התחום, אישרה היום ועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח במשק הישראלי. 

הצעת החוק, שהוגשה על-ידי סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, בשיתוף עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', היא תוצר של עבודה משותפת של צוות בינמשרדי שכלל את המחלקה הכלכלית בייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, נציגי בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות המסים ומשרד האוצר".

עכשיו נסביר את המהפכה: המצב כיום הוא שבנק ו/ או חברת כרטיסי אשראי (כמו ישראכרט, MAX וכאל) נותנות אשראי צרכני בריביות נאותות. האשראי הזה תופס מזומנים בחברות האלה ומעבר לכך הוא דורש טיפול חשבונאי שמרתק הון שיכול היה להיות מופנה לעסקים.

הרעיון בגדול מדבר על מצב בו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי וחברות מסוגן של מימון ישיר יוכלו לייצר בנדל ולאג"ח את ההלוואות האלה ולהנפיק אותם בבורסה או בהנפקות פרטיות למוסדיים.

במצב עניין כזה, הרי שמדובר בחלום הרטוב של כל מי שחסיד הכלכלה החופשית. איגוח והנפקה של הלוואות צרכניות יכול להיות מכשיר מצויין למוסדיים שיקבלו חשיפה לאגח מובטחות (פחות או יותר) והן יהיו ככל הנראה עם תשואות גבוהות יותר.

מבחינת הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הרי שגם מדובר בחלום רטוב שכן יתפנה להן כסף במאזן, והכסף הזה יילך לעשות עסקים, כלומר עוד כסף.

בעשורים האחרונים כשכולם הבינו שהמכשיר הזה, בפיקוח הדוק וברגולציה מהמחמירות שיכולות להיות, יכול להיות מכשיר מדהים לעידוד הכלכלה ולהצמיח אותה. והיום למעשה אישרה ועדת השרים לחקיקה את החוק שמסדיר את התהליך הזה ומכאן המהפכה הגדולה בישראל בתחומי האשראי יצאה לדרך.

עוד ב-

מכפיל הרווח של ה-S&P שובר שיאים; תשואות האג"ח מתחת ל-4.2%

לכתבה המלאה

נסייג את הדברים ונזהיר ששימוש יתר, לא מבוקר ולא מתחום בגבולות, במכשיר הזה עלול להיות קטלני לכלכלות (ע"ע משבר הסאב-פריים) אבל שימוש נכון, זהיר ומוגבל בהתאם לחוק החדש עשוי להיות מנוע מצוין להצמחת הכלכלה הישראלית.