דיגיטל וטק
טל דוד, מנכ"ל קוונטום ארט: "ישראל יכולה להוביל את תעשיית הקוונטים"
אחרי שקוונטום ארט, מהחברות הבולטות בישראל בתחום הקוונטים, השלימה גיוס ענק של 100 מיליון דולר - טל דוד, מנכ"ל ומייסד שותף בחברה, מספר בראיון בלעדי ומקיף ל-ice מה מייחד את החברה, את החברות הישראליות, מה כולל שיתוף הפעולה עם אנבידיה ומתי נראה הכנסות אמיתיות בתחום: "2027 אמורה להיות שנת הפריצה - אולי אפילו קודם"
בזמן שהעולם עדיין מתפעל מהמהפכה של הבינה המלאכותית, עומדת להתרחש מהפכה טכנולוגית נוספת שעשויה לשנות לחלוטין את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. מדובר במחשוב קוונטי - טכנולוגיה המבוססת על עקרונות פיזיקה קוונטית כדי לפתור בעיות חישוביות מורכבות שמחשבים קלאסיים לא יכולים להתמודד איתן.
בשעה שמחשבים רגילים מעבדים מידע בביטים שהם 0 או 1, מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית, מה שמאפשר ביצוע חישובים במקביל ובמהירות שפשוט לא ניתנת להשגה היום.
הפוטנציאל? לשנות לחלוטין תחומים כמו רפואה מותאמת אישית, פיתוח תרופות, אופטימיזציה לוגיסטית, הצפנה, חקלאות ומדע החומרים.
התחום הפך ללוהט במיוחד בשנה האחרונה: מניות חברות קוונטיות ציבוריות כמו Rigetti ו-D-Wave זינקו ב-320% ו-500% בהתאמה, IonQ מוערכת בכ-19 מיליארד דולר, ואף ענקיות כמו אנבידיה - שמנכ"לה ג'נסן הואנג היה ספקן בתחילת השנה - משנות את עמדתן ומכריזות על מרכזים קוונטיים חדשים. הקפיצה הגדולה הגיעה בדצמבר 2024, כשגוגל הכריזה על פריצת דרך עם השבב Willow שלה.
ובדיוק בזמן הזה, קוונטום ארט הישראלית - שהוקמה ב-2022 על ידי ד"ר טל דוד, ד"ר עמית בן קיש ורועי עוזרי, על בסיס 20 שנות מחקר ממכון ויצמן למדע - הכריזה אתמול על סבב גיוס A מרשים של 100 מיליון דולר שמעלה את סך ההשקעה בחברה ל-124 מיליון דולר. קוונטום ארט היא חברת הקוונטים הישראלית השלישית שמדווחת על גיוס של מעל 100 מיליון דולר השנה.
הסבב הובל על ידי Bedford Ridge Capital, ובו השתתפו Battery Ventures, Destra Investment, Lumir Growth Partners, Disruptive AI, Harel Insurance, Karen W. Davidson, GTV, Yasmin Lukatz, Corner Capital ו-Qbeat Ventures, לצד המשקיעים הקיימים Amiti Ventures, StageOne Ventures, Vertex Ventures, Entrée Capital ומכון ויצמן למדע.
הכסף ישמש להאצת הפיתוח של מערכת "Perspective" - פלטפורמה של 1,000 קיוביטים שתכוון להשגת "יתרון קוונטי", הנקודה שבה מחשב קוונטי יוכל לפתור בעיות שמחשב קלאסי פשוט לא יכול.
מה מייחד את קוונטום ארט? החברה בונה מחשבים קוונטיים מלאים - חומרה, תוכנה ואפליקציות - בטכנולוגיה של יונים לכודים, שיטה שנחשבת לאיכותית ביותר בתחום אך עד כה סבלה ממגבלות במהירות ובקנה מידה.
בראיון בלעדי ל-ice, מספר המייסד השותף ומנכ"ל החברה, טל דוד, על מה מייחד את החברה, לאן מועדות פניה בשוק הקוונטים, איפה ישראל ממוקמת על המפה ואפילו על שיתוף הפעולה עם אנבידיה.
מה קוונטום ארט עושה?
"יצאנו ממכון ויצמן, החברה הוקמה על ידי רועי עוזרי, עמית בן קיש ועל ידי. אנחנו בונים מחשבים קוונטים עם יונים לכודים. אנחנו בונים את כל המחשב, גם את החומרה, גם התוכנה וגם אפליקציות".
"יצאנו ממכון ויצמן, החברה הוקמה על ידי רועי עוזרי, עמית בן קיש ועל ידי. אנחנו בונים מחשבים קוונטים עם יונים לכודים. אנחנו בונים את כל המחשב, גם את החומרה, גם התוכנה וגם אפליקציות".
איך אתם שונים מקוונטים מאשינס ומקלאסיק ומה היחסים שלכם איתם?
"אנחנו חברים מאוד טובים שלהם. אנחנו שונים כי הם לא בונים מחשבים שלמים אלא שכבות מסוימות בתהליך. זה מאפשר לנו לשתף פעולה ולחבר את כל השכבות ביחד. יש לנו מספר שיתופי פעולה כמו למשל עם אנבידיה, איתם אנחנו עובדים כבר שנה.
"אנחנו חברים מאוד טובים שלהם. אנחנו שונים כי הם לא בונים מחשבים שלמים אלא שכבות מסוימות בתהליך. זה מאפשר לנו לשתף פעולה ולחבר את כל השכבות ביחד. יש לנו מספר שיתופי פעולה כמו למשל עם אנבידיה, איתם אנחנו עובדים כבר שנה.
אני מאוד שמח שבשנים האחרונות יצרנו אקוסיסטם של חברות בישראל. יש מעל ל-25 חברות בתחום בישראל. היופי הוא שאף אחד לא דורך אחד על השני, יש בידול וכתוצאה מכך יש הרבה סינרגיות וחיבורים בין החברות. כולנו עובדים יחד כדי לקדם את ישראל קדימה בתחום".
איפה ישראל נמצאת על המפה הקוונטית של העולם?
"מבחינת השקעה ממשלתית, יש תכנית השקעות שמסתיימת שהייתה בגודל של כ-400 מיליון דולר, וזה מאוד יפה למדינה כמו ישראל, אם כי מבחינה עולמית יש לנו עוד מקום לעלות. בצד הפרטי אנחנו במקום טוב בהרבה בהשוואה בינלאומית: לפי קוונטום אינסיידר, אחד מהמקורות הבולטים בתחום, ישראל במקום הרביעי בעולם במספרים אבסולוטיים מבחינת השקעות בתחום מהשוק הפרטי.
"מבחינת השקעה ממשלתית, יש תכנית השקעות שמסתיימת שהייתה בגודל של כ-400 מיליון דולר, וזה מאוד יפה למדינה כמו ישראל, אם כי מבחינה עולמית יש לנו עוד מקום לעלות. בצד הפרטי אנחנו במקום טוב בהרבה בהשוואה בינלאומית: לפי קוונטום אינסיידר, אחד מהמקורות הבולטים בתחום, ישראל במקום הרביעי בעולם במספרים אבסולוטיים מבחינת השקעות בתחום מהשוק הפרטי.
הסיבוב שהשלמנו מביא את סך ההשקעות בחברות קוונטים בישראל לבערך מיליארד דולר, מתוכם רק 400 מיליון ב-2025 - חלק גדול מהסכום מגיע מהגיוסים של קוונטום מאשינס וקלאסיק, אבל היו עוד גיוסים מעבר לחברות האלו. כל הזמן ממשיכות להיוולד חברות נוספות בתחום, יש המון יצירתיות וחדשנות בישראל.
לפני שהקמנו את קוונטום מאשינס הייתי חלק מיוזמת הקוונטים הממשלתית, הייתי חלק מבניית התכנית הלאומית וכשבנינו אותה רצינו שישראל תדע לעמוד על הרגליים. היום המצב שונה: יש אקוסיסטם רחב וחברות בחזית העולמית.
קלאסיק היא החברה מספר אחת בעולם התוכנה הקוונטית, קוונטום מאשינס היא מספר אחת בעולם השליטה וגם קדמה בולטת - היא עושה תיקון שגיאות ומשולבת ב-IBM".
עובדי קוונטום ארט. (קוונטום ארט).
מה הפוטנציאל של ישראל בתחום?
"אנחנו יכולים להוביל את התעשייה. בשביל זה צריך שכולנו נעמוד ביחד כמו גם דחיפה ממשלתית משמעותית. כל החברות הבולטות בעולם קודם כל מכרו בשוק המקומי ומשם התפתחו, וגם ישראל יכולה ללכת במסלול הזה. אחת הדוגמאות היא המרכז הישראלי לחישוב קוונטי שהוקם על ידי קוונטום מאשינס ורשות החדשנות ליד אוניברסיטת תל אביב".
"אנחנו יכולים להוביל את התעשייה. בשביל זה צריך שכולנו נעמוד ביחד כמו גם דחיפה ממשלתית משמעותית. כל החברות הבולטות בעולם קודם כל מכרו בשוק המקומי ומשם התפתחו, וגם ישראל יכולה ללכת במסלול הזה. אחת הדוגמאות היא המרכז הישראלי לחישוב קוונטי שהוקם על ידי קוונטום מאשינס ורשות החדשנות ליד אוניברסיטת תל אביב".
כמה רחוק המחשוב הקוונטי מיישום בשטח ומהכנסות משמעותיות?
"אני עכשיו בכנס מרכזי בתעשייה בקליפורניה ורואים את ההתקדמות. בשנה האחרונה כבר רואים סימנים לכך, גם בעולם הפיננסים וגם במדע החומרים למשל, מתחילים לראות הדגמות שמביאות ערך ללקוחות, אנחנו בדיוק בנקודת המפנה הזו.
"אני עכשיו בכנס מרכזי בתעשייה בקליפורניה ורואים את ההתקדמות. בשנה האחרונה כבר רואים סימנים לכך, גם בעולם הפיננסים וגם במדע החומרים למשל, מתחילים לראות הדגמות שמביאות ערך ללקוחות, אנחנו בדיוק בנקודת המפנה הזו.
אם מסתכלים על מפות הדרכים של החברות המובילות - 2027 אמורה להיות השנה של הפריצה המסחרית, יש מי שאומר שאפילו קודם, זה כבר בטווח ראייה, זה לא עוד 10-20 שנה.
עם זאת צריך לזכור שהנקודה הזאת היא רק תחילת הדרך עד שנמצא את הפוטנציאל המלא. ייקחו עוד בערך 10 שנים ויותר עד שנראה מערכות של מיליוני קיוביטים שיודעות לבצע משימות מורכבות בהרבה".
איך אנחנו נרגיש את המחשוב הקוונטי בחיי היום יום?
"לפחות בעתיד הנראה לעין, בניגוד לבינה מלאכותית כמו צ'אט ג'יפיטי למשל, הטכנולוגיה לא תגיע לכף היד של כל אחד. היא נועדה לפתור בעיות חישוביות קשות בהרבה".
"לפחות בעתיד הנראה לעין, בניגוד לבינה מלאכותית כמו צ'אט ג'יפיטי למשל, הטכנולוגיה לא תגיע לכף היד של כל אחד. היא נועדה לפתור בעיות חישוביות קשות בהרבה".
מנכ"ל אנבידיה אמר בעבר שלדעתו מחשוב קוונטי שימושי עוד רחוק מאוד. איך אנבידיה רואה את התחום היום ומה כולל שיתוף הפעולה שלכם איתם?
"זה מקרה מאוד מעניין. לפני שנה בדיוק ג'נסן הואנג אכן אמר שהוא חושב שייקח עוד הרבה זמן עד שנראה מחשב קוונטי שימושי באמת. 3-4 חודשים לאחר מכן הוא עשה אירוע ייעודי לתחום, הביא מנכ"לים בכירים ואמר שהוא דווקא חושב שזה יקרה בטווח קרוב יותר.
"זה מקרה מאוד מעניין. לפני שנה בדיוק ג'נסן הואנג אכן אמר שהוא חושב שייקח עוד הרבה זמן עד שנראה מחשב קוונטי שימושי באמת. 3-4 חודשים לאחר מכן הוא עשה אירוע ייעודי לתחום, הביא מנכ"לים בכירים ואמר שהוא דווקא חושב שזה יקרה בטווח קרוב יותר.
למעשה, לאחרונה הוא אמר שליד כל דאטה סנטר של אנבידיה יהיה מחשב קוונטי. אנבידיה משנה את הגישה שלה לגבי התחום - הם אפילו פיתחו שפת תכנות למחשב קוונטי - CUDA Q, זו וריאציה של שפת התכנות שלה CUDA שמותאמת למחשבים קוונטיים.
אנחנו עובדים איתם על להביא את הטכנולוגיה שלנו ל-CUDA Q כדי לאפשר למפתחים לעבוד איתה ולייצר אלגוריתמים שעושים יותר עבודה עם פחות משאבים. בנוסף, אנבידיה, שלא מפתחת היום חומרה קוונטית, נכנסה כבר למספר השקעות בחברות קוונטיות, כך שהם לחלוטין לא מתעלמים מהמגמה".
אתם בונים מחשבים בשיטה של יונים לכודים - איך היא שונה משיטות אחרות ומה היתרונות שלה?
"היתרון הגדול של יונים לכודים הוא רמת האיכות של כל פעולה או כל שורת קוד. היתרון השני הוא שהקישוריות היא קישוריות מלאה - אפשר לחבר כל קיוביט לכל אחד במערכת, בעוד שבשאר הטכנולגיות החיבוריות היא בין כל קיוביט לשכן שלו. המשמעות היא שאפשר לכתוב אלגוריתמים מורכבים יותר ולהגיע יותר מהר לשמישות".
"היתרון הגדול של יונים לכודים הוא רמת האיכות של כל פעולה או כל שורת קוד. היתרון השני הוא שהקישוריות היא קישוריות מלאה - אפשר לחבר כל קיוביט לכל אחד במערכת, בעוד שבשאר הטכנולגיות החיבוריות היא בין כל קיוביט לשכן שלו. המשמעות היא שאפשר לכתוב אלגוריתמים מורכבים יותר ולהגיע יותר מהר לשמישות".
אז למה לא כולם עובדים בשיטה הזו?
"למרות שהביצועים והקישוריות הכי טובים בשיטה הזו, יש שתי מגבלות: אחת היא שהפעולות הן יחסית איטיות, כמות הזמן שצריך כדי לממש אלגוריתם היא יחסית ארוכה. הדבר השני הוא שעד היום לא ידעו לעשות מיונים לכודים מערכות מרובות קיוביטים.
"למרות שהביצועים והקישוריות הכי טובים בשיטה הזו, יש שתי מגבלות: אחת היא שהפעולות הן יחסית איטיות, כמות הזמן שצריך כדי לממש אלגוריתם היא יחסית ארוכה. הדבר השני הוא שעד היום לא ידעו לעשות מיונים לכודים מערכות מרובות קיוביטים.
היום המחשב המתקדם ביותר בשיטה זו הוא בעל 100 קיוביטים, אבל צריך להגיע לאלפים ומיליונים כדי לממש אלגוריתמים מורכבים.
קוונטום ארט, על בסיס מחקר של 20 שנה, פיתחה שיטות שפותרות גם את בעיית המהירות וגם בעיית קנה המידה. אנחנו עושים את זה עם פעולות שחוסכות הרבה זמן וגודל למעבדים. כך נהנים גם מביצועים טובים, גם ממהירות וגם מקנה מידה גדול".
אילו חברות ציבוריות פועלות לפי אותה טכנולוגיה של יונים כלואים?
"הבולטת ביותר היא IonQ. החברה חברות יצאו מ-NIST, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בהרבה תחומים, הרבה חברות נולדו משם. בתחום היונים הכלואים כאמור בולטת IonQ הציבורית, שנסחרת לפי שווי של כ-19 מיליארד דולר, וגם חברת Quantinium שנמצאת בשוק הפרטי. היא לא ציבורית אבל הם כנראה מתקרבים לשם, הגיוס האחרון שלה היה לפי שווי של 10 מיליארד דולר.
"הבולטת ביותר היא IonQ. החברה חברות יצאו מ-NIST, אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בהרבה תחומים, הרבה חברות נולדו משם. בתחום היונים הכלואים כאמור בולטת IonQ הציבורית, שנסחרת לפי שווי של כ-19 מיליארד דולר, וגם חברת Quantinium שנמצאת בשוק הפרטי. היא לא ציבורית אבל הם כנראה מתקרבים לשם, הגיוס האחרון שלה היה לפי שווי של 10 מיליארד דולר.
שאר החברות הציבוריות נמצאות בטכנולוגיות אחרות ואנחנו רואים בחודשים האחרונים גדילה: מ-4 חברות נסחרות אנחנו צפויים לגדול ל-7, ויש נפח מסחר מאוד ניכר בחברות האל. הן רצות מאוד מהר - Rigetti ו-D-Wave למשל עלו במאות אחוזים בשנה האחרונה.
זה טוב גם לנו כי זה מייצר גם לנו הזדמנות להראות את הערך שלנו, במיוחד כשהטכנולוגיה שלנו טובה יותר מזו של חלק מהחברות".
הזינוק במניות הקוונטים התחיל בערך לפני שנה עם הודעה על של גוגל על פריצת דרך בתחום, מה קרה שם?
"להתקדמות של גוגל יש חשיבות בשני אופנים - הראשון הוא שהם הדגימו על השבב שלהם, Willow, שמכיל בערך 100 קיוביטים, פתרום בעיה שלקחה להם מספר דקות שלמחשב הקלאסי הכי חזק בעולם היה לוקח שנים. אגב, על אותו שבב הם הראו לאחרונה אלגוריתם שבאמת מועיל בתחום מדע החומרים.
"להתקדמות של גוגל יש חשיבות בשני אופנים - הראשון הוא שהם הדגימו על השבב שלהם, Willow, שמכיל בערך 100 קיוביטים, פתרום בעיה שלקחה להם מספר דקות שלמחשב הקלאסי הכי חזק בעולם היה לוקח שנים. אגב, על אותו שבב הם הראו לאחרונה אלגוריתם שבאמת מועיל בתחום מדע החומרים.
הדבר השני והמעניין יותר הוא שההדגמה שלהם הראתה שהם יכולים להביא את האיכות לסף כזה שאפשר כבר להפעיל תיקון שגיאות, כלומר גם אם יש טעות במחשב אפשר תוך כדי תנועה לתקן. זה פותח את הדרך למחשוב קוונטי מתוקן שגיאות, מה שמאפשר לכתוב אלגוריתמים מורכבים הרבה יותר.
עוד ב-
במילים אחרות - הפרסום של גוגל הוכיח לשוק שמחשוב קוונטי זו לא שאלה של אם - אלא שאלה של מתי".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
