ימים בודדים לאחר שמשפחתו ציינה 30 לפטירת אמו, שאובחנה עם מחלת הסרטן רק שבועיים לפני מותה, כוכב "האח הגדול" לשעבר, שחף רז, השתתף בריאיון חדש וחשף  באומץ על התחושות שמלוות אותו ועל הדרך שבה החליט להמשיך קדימה.

שחף רז שיתף בריאיון חשוף ל-"mako" על הרגעים האחרונים של אימו, וחשף בגבורה את ההתמודדות הקשה: "לפני חצי שנה סבא שלי נפטר ואמא שלי הייתה מאוד קרובה אליו. בהלוויה שלו היא הייתה בהחלמה מניתוח להסרת חלקיק סרטני קטן במעי, הרופאים אמרו שזה שטויות ושאין שום סכנה, ושבוע אחרי זה יאר נולד. תשומת הלב הייתה סביב זה, ובמקביל אמא שלי עשתה בדיקות"

"קאט לחצי שנה קדימה" המשיך רז בריאיון: "היא התלוננה על כאבי גב ושלחו אותה למיון. עשו לה סי-טי ואחריו העבירו אותה למחלקה האונקולוגית, ושם הרופא הסביר לנו שזה סרטן ושהמצב מורכב. זה היה כבר בשלב 4 והתפשט לחמישה מוקדים קריטיים בגוף: הריאות, הלבלב, המעי, הכבד ועמוד השדרה. שתי עצמות נשברו מהמחלה".

רז המשיך בריאיון ושיתף איך הדברים הידרדרו במהירות: "כל יום הגענו וקיבלנו כאפה אחרת. פניתי גם לרפואה האלטרנטיבית, לנסות לעזור לה דרך איזון הגוף. התייעצתי עם כל בן אדם שאני מכיר, ובזמן שחיכינו לביופסיה ולתוצאות שלה ראיתי אותה מידרדרת. ביום חמישי היא הלכה לשירותים לבד, ביום ראשון כבר לא וביום שישי שאחרי זה היא כבר הייתה צריכה חמצן. הרופא אמר לנו, 'יש ציון מאפס למאה לאלימות הסרטן, ואצלה זה מאה'. אלו היו ימים נוראים והרופאים חששו שאנחנו נותנים לה יותר מדי תקווה. הם ראו אותנו, ובעיקר אותי, אנרגטי ובמצב רוח טוב. לא הסכמתי ליפול".

למרות הקושי והפחד, רז ניסה לשמור על אופטימיות כמה שאפשר עבור משפחתו "אמרתי לה, 'אמא, אנחנו מנצחים את זה', ואז יצאתי החוצה והתפרקתי בבכי. קיווינו לנס ושידרתי לה שמגיע לה שיהיה לה נס, אבל אחרי כמה ימים זה נגמר. הייתי איתה ברגעים האחרונים. אחותי ואני ישנו שם באותו לילה וזה היה לילה קשה מאוד. אני לא בטוח שאני מסוגל לדבר על זה עדיין. ברגעים האחרונים שלה היא נשענה על אחותי, אמרנו לה שאנחנו נהיה בסדר ושהיא יכולה ללכת" חשף בריאיון.

עוד ב-

כוכבת "האח הגדול" נשברת בבכי: "להבין שאף אחד לא רוצה אותי"

לכתבה המלאה

כוכב "האח הגדול" סיפר בריאיון כי בכוונתו לחזור לרשתות החברתיות, לאחר שנעדר מהן מספר שבועות: "אני מתכוון לחזור בזמן הקרוב. תודה לאל שאני יכול להרשות לעצמי את השקט הזה כרגע, אני לא סובל ממנו, אני חושב שזה זמן מאוד פרטי של בן אדם. בחצי השנה האחרונה בכיתי יותר מאשר בכיתי כל החיים. התקופה הזו, בטח החודש וחצי האחרונים, היו קשים ודרשו מהצד של טליה המון הבנה. אני אבא מאוד פעיל, וברגע אחד פשוט נעלמתי. היא הייתה צריכה להכיל את זה ועשתה את זה בצורה מדהימה. גם לה לא היה קל, גם היא חוותה אובדן".