שוק הקריפטו מושך יותר ויותר משקיעים בישראל בשנה האחרונה, אולי בגלל שהביטקוין הגיע לשיא חדש וחצה לרגע את רף ה-122 אלף דולר, אם כי נחלש חזרה ונסחר כרגע סביב 87 אלף דולר. במקביל - מתרבות גם ההונאות והעוקצים שמכוונים לציבור המשקיעים.

אלדד רודריג, סמנכ"ל מוצר בביטס אוף גולד, פלטפורמה ישראלית מפוקחת למסחר במטבעות דיגיטליים, מסביר באתר mako כי בשנים האחרונות התחום הפך למיינסטרים. לדבריו, האפשרות להתחיל להשקיע בסכומים נמוכים והנגישות הגבוהה מושכות קהלים חדשים, אך גם יוצרות כר פורה לפעילות עבריינית.

לדברי רודריג, מרבית ההונאות מתחילות ברשתות החברתיות. סרטונים באינסטגרם ובטיקטוק, לצד פוסטים בפייסבוק ובטלגרם, מפנים לאתרים שמתחזים לבורסות מוכרות, לזירות מסחר פיקטיביות או לארנקים דיגיטליים שלא קיימים בפועל. המטרה היא לגרום למשתמש להפקיד כסף באתר שנראה אמין ומקצועי, אך בפועל מדובר בחיקוי של אתר אמיתי. בשל האנונימיות ברשת, קשה לאמוד את היקף התופעה, אך לדבריו מדובר באלפי נפגעים מדי שנה.

שיטה נפוצה נוספת היא יצירת אשליה של רווחים. התוקפים מציגים פלטפורמה עם גרפים, נתונים ותמיכה לכאורה, ומבטיחים תשואות גבוהות ורווח מהיר. לאחר ההפקדה, הקורבן רואה רווחים על המסך, אך כאשר הוא מבקש למשוך את הכסף, הגישה נחסמת או שהגורמים המעורבים נעלמים. לדברי רודריג, מקרים כאלה שכיחים במיוחד כאשר הפעילות מתבצעת מול גורמים ללא רישיון וללא כתובת ברורה.

בחודשים האחרונים התרחבה בישראל גם תופעת ההונאות דרך הוואטסאפ. לפי רודריג, מתחזים מקימים קהילות שמציגות עצמן כמקור לידע והשקעות ייחודיות. לאחר בניית אמון, מנהלי הקבוצות מבקשים גישה לארנק הדיגיטלי של המשתמשים במטרה לסייע להם בהשקעה, אך בפועל מדובר בגניבת מטבעות.

כדי להימנע מהונאות, רודריג ממליץ לשים לב לנורות אזהרה ברורות, כמו הבטחות לרווח מהיר, פניות מפרופילים חשודים, בקשות להעברת כספים דרך אפליקציות לא מפוקחות או לחץ למסירת פרטים אישיים. הוא מדגיש את החשיבות של הימנעות מלחיצה על קישורים אקראיים, שימוש באימות דו שלבי, אי שיתוף מידע רגיש והתייעצות עם גורם מקצועי לפני כל העברת כסף.

ואנו מוסיפים – למי ששואל איך אפשר להשקיע בביטקוין ומה הדרך הכי נוחה לעשות זאת, אז הנה האפשרויות:

השקעה דרך קרנות סל:
הדרך הפופולרית והנוחה ביותר כיום להיחשף לביטקוין היא דרך קרנות סל (ETF). מדובר בקרנות שנסחרות בבורסה כמו מניה רגילה, וניתן לקנות אותן דרך הבנק או חשבון מסחר רגיל - בלי לפתוח ארנק קריפטו ובלי להסתבך עם שמירת סיסמאות.

בישראל הושקו מספר קרנות שמחקות את הביטקוין דרך השקעה ב-ETF אמריקאיים. בין הגופים שמנהלים קרנות כאלה: אי.בי.אי, מיטב, מגדל, קסם, מור ואיילון. הקרנות של מיטב, מגדל, קסם ו-IBI גובות דמי ניהול שנתיים של 0.25%, הקרן של מור גובה 1.5%, והקרן של איילון (שהיא הקרן היחידה המנוהלת) גובה כיום 0.65% לאחר הפחתה.

במקביל, בארה"ב כבר פועלות קרנות מחקות ביטקוין בהיקפים גדולים בהרבה שזוכות לביקוש עצום. המובילה בשוק היא הקרן IBIT של Blackrock, שמנהלת נכסים בהיקף של 70 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%. אחריה הקרן של Fidelity (FBTC) עם 20.7 מיליארד דולר ודמי ניהול של 0.25%, ו-GBTC של Grayscale שגובה 1.5%. קרנות נוספות כוללות את BTCO של Invesco, BITO של ProShares, ARKB של ARK, EZBC של Franklin Templeton ו-BRRR של Coinshares - כל אחת עם מבנה עלויות שונה.

השקעה ישירה: 
למי שמעוניין להחזיק את המטבע עצמו, קיימת האפשרות לקנות ביטקוין ישירות דרך בורסות קריפטו כמו Binance, Kraken, או Coinbase. היתרון המרכזי הוא אחזקה ישירה של הנכס - ללא גוף מתווך - מה שיכול להיות משמעותי אם הביטקוין יהפוך בעתיד למטבע בשימוש רחב או אם תידרש הוכחת בעלות מלאה. עם זאת, הדרך הזו דורשת פתיחת ארנק דיגיטלי, שמירה קפדנית על פרטי התחברות, הבנה בתהליכי קנייה ואחסון - ובמקרים מסוימים גם התמודדות עם סיכונים כמו פריצה או אובדן גישה.

עוד ב-

המוסדות הפיננסים הגדולים בעולם בשינוי כיוון: יאפשרו השקעה בקריפטו?

לכתבה המלאה

ומה עם מיסוי?
גם כאן יש הבדל חשוב. השקעה דרך קרנות סל כפופה למס רווחי הון בשיעור של 25% בדומה לכל נייר ערך אחר, והתהליך פשוט יחסית, שכן הגוף המנהל מדווח לרשות המסים. גם השקעה ישירה בביטקוין מחייבת במס רווחי הון, אבל היא מחייבת דיווח עצמאי על כל פעולה, כולל כל מכירה או המרה, ומי שלא מדווח עשוי להיחשף לקנסות. חשוב גם לציין: במקרה של הפסד, ניתן לקזז אותו רק אם נרשמה מכירה בפועל, ולכן יש יתרון נוסף להשקעה מוסדרת דרך קרן סל.