היוניקורן הישראלי פיירבלוקס (Fireblocks), שפיתח פלטפורמה לניהול נכסים דיגיטליים על גבי בלוקצ’יין, מפרסם את דוח התשלומים השנתי שלו המבוסס על סקר של כמעט 300 מקבלי החלטות בכירים בעולמות הבנקאות, הפינטק והקריפטו. מהדוח עולה במובהק כי המטבעות היציבים חצו את שלב הפיילוט והופכים לעמוד תווך בתשתיות התשלומים הגלובליות.

מגמת האימוץ המוסדית של המטבעות מצטרפת להערכות שהשוק צפוי להגיע ל-2 טריליון דולר תוך שלוש שנים. בשנה האחרונה בלבד, שווי השוק של מטבעות יציבים הגיע לשיא של 243 מיליארד דולר, כששחקנים כמו ויזה ומאסטרקארד כבר השיקו מוצרים מבוססי מטבעות יציבים.

אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא כי 90% מהנשאלים מדווחים על תכניות תשלומים מבוססות מטבעות יציבים שנמצאות בשלבי הפעלה, פיילוט או פיתוח. הבנקים המסורתיים רואים בתשלומים חוצי גבולות את היישום החשוב והדחוף ביותר של מטבעות יציבים, יותר מכל שימוש אחר (כמו תשלומים מקומיים, השקעות, או פתרונות קמעונאיים). זאת, כיוון שבהיותם מוצמדים למטבעות פיאט, קל יותר לשלב מטבעות יציבים בתהליכים פיננסיים קיימים של הבנק, כמו ניהול נזילות, חשבונאות וציות רגולטורי. השימוש במטבעות יציבים מאפשר לבנקים להתחרות מחדש בחברות הפינטק, שבשנים האחרונות הציעו פתרונות מהירים וזולים יותר לתשלומים בינלאומיים והביאו לתנועה של לקוחות מהבנקים אליהם.

ממצא משמעותי נוסף העולה מהדוח הוא כי 48% מהנשאלים תיארו את המהירות כיתרון המרכזי של המטבעות היציבים. היתרונות העיקריים שצוינו: התחשבנות מהירה יותר (48%), שיפור נזילות (33%) וזרימות תשלום משולבות (33%). החיסכון בעלויות דורג אחרון (30%).

86% מהנשאלים ציינו שהתשתיות שלהם מוכנות לאימוץ מטבעות יציבים. רמת האמון כלפי המטבעות היציבים עולה. רק 1 מכל 5 חברות רואה ברגולציה מכשול, לעומת 80% לפני שנתיים. המהפך הזה משקף מדיניות ברורה יותר, כלי AML טובים יותר ועלייה בסטנדרטים בינלאומיים. רגולציה כבר לא נחשבת רק למדיניות  אלא לתשתית יישומית.

אמריקה הלטינית מובילה באימוץ בפועל, כך עולה מהדוח. 71% משתמשים במטבעות יציבים לתשלומים חוצי גבולות. 92% מהנשאלים מהאזור דיווחו שהתשתיות שלהם – ארנקי תוכנה ו-API – מוכנות כעת.

49% מהנשאלים באסיה אומרים שהמניע המרכזי עבורם לאימוץ מטבעות יציבים הוא התרחבות לשווקים חדשים. מדובר בעיקר על חברות תשלומים המשרתות לקוחות כמו סוחרי איקומרס (חנויות אונליין), יצואנים (שצריכים לשלוח כסף בין מדינות), פרילנסרים (שמקבלים תשלום מחו"ל) ויזמים דיגיטליים (סטארטאפים וחברות טכנולוגיה). עבור הלקוחות האלה, חשוב במיוחד להעביר כסף מהר, בזול, וללא תלות בשעות פעילות של בנקים. לכן, מטבעות יציבים הם ממש צורך תפעולי, לא רק גימיק טכנולוגי.

יותר ממחצית מהחברות שנסקרו באסיה כבר משתמשות במטבעות היציבים, עם רמת אימוץ 53%. 87% מהחברות כבר ערוכות להשתמש בטכנולוגיה, כך שאסיה במקום השני בעולם אחרי אמריקה הלטינית.

רק 39% מהחברות שנסקרו בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה בעיקר) משתמשות בפועל במטבעות יציבים. כלומר, האזור מאחור יחסית לאזורים אחרים כמו אמריקה הלטינית או אסיה, שם השימוש נפוץ יותר. בעבר, הרבה חברות היססו לאמץ מטבעות יציבים בגלל חוסר ודאות רגולטורית. כעת, עם ההתבהרות הרגולטורית 88% מהחברות שנסקרו רואות בה תמריץ.

באירופה, שנהנית ממסגרת רגולטורית ברורה (MiCA), רק 18% רואים ברגולציה מכשול. 58% כבר משתמשים או מתכננים להשתמש במטבעות יציבים. 37% מהנשאלים דיווחו כי הבחירה לאמץ מטבעות יציבים נובעת מלחץ תחרותי וחשש להישאר מאחור. "הדירקטוריונים של חברות התשלומים הגדולות כבר מבינים שאימוץ מטבעות יציבים הוא לא שאלה של אם, אלא של מתי", אומר וסנט פראבהו, סגן נשיא וסמנכ״ל לשעבר בויזה וחבר דירקטוריון בפיירבלוקס. "הם שואפים להישאר תחרותיים מול שחקני קריפטו חדשים ולהתחבר לבסיסי לקוחות חדשים שכבר פועלים בעולם הדיגיטלי".

36% מכלל הנשאלים העריכו שעם אבטחה חזקה יותר, יותר חברות ייכנסו לשוק של מטבעות יציבים. כלומר, החסם הקריטי לאימוץ נרחב של מטבעות יציבים אינו רגולציה או עלויות – אלא אמון טכנולוגי.

עם למעלה מ-300 בנקים וספקי תשלומים מחוברים, פיירבלוקס מעבד 15% מנפח המטבעות היציבים בעולם, מעל 35 מיליון עסקאות בחודש. עסקאות במטבעות יציבים מהוות כיום כ-50% מהיקף הפעילות בפלטפורמה, בהיקף של 40 מיליארד דולר לרבעון.

עוד ב-

פיירבלוקס מציגה שינויים בצמרת: זה הבכיר שמצטרף לחברה

לכתבה המלאה

"המטבעות היציבים הצליחו לשנות את האופן בו כסף עובר בין מדינות – כעת הוא מהיר יותר, שקוף יותר ונגיש למסחר בינלאומי", אומר מיכאל שאולוב, מנכ"ל ומייסד-שותף בפיירבלוקס. "הדוח מחזק את מה שכבר מורגש בשטח – התופעה עברה משלב ניסיוני לתהליך שמתרחש בפועל. מי שיתחיל לפעול עכשיו לא רק יתאים את עצמו למה שקורה, אלא גם יוכל להשפיע על איך תיראה המערכת הפיננסית בשנים הקרובות. השוק מצפה לפתרונות שמסוגלים להתמודד עם קצב, היקפים ודרישות רגולטוריות שהולכים וגדלים".