"לא, לא מעניין אותי ריינאייר. ריינאייר רוצים לחזור? שיחזרו. לא רוצים לחזור? שלא יחזרו. אנחנו נביא לכאן עוד ועוד חברות. יש חברות שפועלות נגד ישראל, או שלא רוצות לטוס לישראל מסיבות לא ענייניות. הייתי פה לאורך כל המלחמה הזאת. עשיתי הכול כדי להחזיר חברות תעופה זרות לטוס בארץ, מתוך הבנה שהתחרות היא מחויבת ושיש לה ערך גדול מאוד גם עבור החברות הישראליות. אבל בסוף, אי אפשר לנסוע לחו"ל במחירים האלו. הציבור הישראלי לא יכול להישאר לקוח שבוי של החברות הישראליות"

"אני חושבת שכן. הם עשו את אותו דבר עם הרפורמה של "שמיים פתוחים", מדובר באותו דפוס התנהגות. אין ספק שהחברות הישראליות בזמן משבר נותנות כתף, מביאות את אנשי המילואים, נותנות שירות צבאי וכל מה שנדרש. אבל מצד שני, לא יכול להיות שהמחירים הם כאלה, שאתה נוסע ב־400, 500, 600 דולר ללרנקה. זה היה ממש מוגזם. ביקשתי מהם להוריד מחירים. כרגולטור ראיתי שאנחנו לא מצליחים מולם. גם משרד הכלכלה לא הצליח להוריד את המחירים. אני כרגולטור לא יכולה להתעסק עם מחירים,  אבל כן יכולה להתעסק עם תחרות. ותהיה פה תחרות".
 

הם (החברות תעופה הישראליות) טוענים שהם כפופים לכל התשלומים של הביטחון הישראלי, שהם מקבלים פחות סלוטים בטרמינל 1, ושחברות זרות מקבלות תנאים טובים יותר ולכן המחירים שלהם גבוהים בהתאם.

"זה ממש לא נכון. הם מקבלים הרבה מאוד תמריצים. בנושא הביטחון, אני לא רוצה להיכנס לזה".

"בהחלט. ויש להם רווחים, בלי עין הרע, יפים מאוד. אני לא צריכה להיות נגד הרווחים שלהם, אבל אני כן רוצה שהכיס של הישראלים לא ייפגע בצורה כזו, שהם מרשים לעצמם לעשוק אותו בחזירות כזו".