חנוכה מתקרב, והריח המוכר של סופגניות מתחיל להשתלט על המאפיות ועל הרחובות. כמו בכל שנה, החג מביא איתו תחרות יצירתית בין המותגים השונים, שכל אחד מהם מנסה לבלוט עם טעמים חדשים, מילויים עשירים וסדרות מיוחדות. יצאנו לטעום את הסופגניות של שלוש מאפיות מובילות ולבדוק האם המחירים אכן מוצדקים ומה הכי אהבנו.

במאפיות רבות ברחבי הארץ הושקו לקראת החג ליינים חגיגיים ומושקעים במיוחד. חלקן הלכו על קלאסיקות משודרגות וחלקן בחרו בטעמים נועזים יותר. אנחנו ניסינו את כולם, ומהר מאוד התברר שהשנה ישנם פערים גדולים בין המותגים, גם בטעמים וגם במחירים.

מיקי שמו
אצל מיקי שמו ההיצע רחב, עם סופגניות רגילות במחיר שבעה שקלים ואחרות, מושקעות יותר, במחיר של כארבעה עשר שקלים. הסופגניות עצמן קלילות יחסית, עם מרקם נעים ובצק שלא מכביד. הסופגנייה שבלטה לנו במיוחד הייתה קצפת ותותים, שילוב מוכר שלא מאכזב לעולם ומתאים לעונה. קרוב מאוד אחריה הגיעה סופגנית דובאי, עם קרם פיסטוק וציפוי קדאיף ושוקולד, שילוב שמבליט עד כמה הפיסטוק ממשיך להיות הטרנד המשמעותי של החורף. לצד אלה נמכרות גרסאות בטעמים כמו פררו רושה במילוי פרלינה, אמרנה עם קצפת ודובדבן, רפאלו עם שוקולד לבן וקוקוס, פטל בשוקולד, קרמל מלוח, מקופלת עם שברי שוקולד ולוטוס בציפוי שוקולד לבן. גם גרסת קצפת ותותים מתומחרת מעט יותר, ומגיעה לשישה עשר שקלים.

סופגניות מיוחדות מיקי שמו. קרדיט: יח"צ

מימי ונונו
במימי ונונו הלכו דווקא על כיוון הפוך. ליין קטן יותר, מדויק, שמציע בעיקר קלאסיקות. הטעמים פשוטים, מוכרים, אבל עשויים היטב. מי שמעדיף סופגנייה לא עמוסה ולא מתוקה מדי, ימצא כאן פתרון מצוין. הקרמל המלוח התגלה כבחירה המנצחת שלנו, בזכות איזון טעמים שמצליח להיות חגיגי מצד אחד ולא להשתלט מצד שני. לצדו נמכרות גם סופגניית שוקולד, ריבה מסורתית עם אבקת סוכר וסופגניית סוכר וקינמון שהיא אחת הנוסטלגיות ביותר. יש גם גרסאות ללא גלוטן בטעמי שוקולד או ריבה, והן אינן נופלות בטעמן מהגרסאות הרגילות.

רולדין
רולדין, כרגיל, מציגה את המבחר העשיר ביותר. כל מי שנכנס לסניף מרגיש כאילו נפתח מולו חלון ראווה של פטיסרי צרפתי. מגוון עצום של טעמים, מרקמים וציפויים, החל מפירות יער ולימון ועד פרלינים וקצפות מורכבות. הסופגנייה שהרשימה אותנו במיוחד הייתה Pistachio Paeline, בזכות קרם הפיסטוק העשיר והשילוב המדויק עם שוקולד לבן וקריספי פטל. עם זאת, מחירה, שמונה עשר שקלים,  מדגיש את עליית המחירים שהפכה מזמן לסימן ההיכר של רולדין מוגזם בטעמים מוגזם במחיר, אבל למדי פעם שווה את זה. לצד הקלאסיקות מציגה השנה הרשת גם את "סדרת העננים", בצק חדש ורך במיוחד, ואת סדרת הפטיסרי שבה טעמי קפה, קרמבו ופירות יער, חלקם מגיעים עד עשרים שקלים לסופגניה אחת.

עוד ב-

דודו אוטמזגין: "סופגניה צריכה לעלות עד 20 שקלים"

לכתבה המלאה

 
אם נסכם את הטעימות, כל מאפייה מציעה חוויה אחרת לחלוטין. מיקי שמו מצליח לשלב בין קלאסיות לחדשנות במחירים סבירים יחסית. מימי ונונו מוכיחה שפשטות עדיין עובדת מצוין. רולדין, מנגד, ממשיכה להוביל במורכבות ובחדשנות, אך המחירים הופכים את ההנאה למתוחכמת וגם יקרה. חנוכה השנה אולי לא יהיה זול יותר, אבל בהחלט יהיה טעים, צבעוני ומפתיע .