האופציה להעלות את מס הערך המוסף בישראל לשיעור של 19% צפה מחדש בדיונים הסגורים שהתקיימו לאחרונה במשרד האוצר, זאת על רקע החששות מהתנפחות דרמטית של הגירעון התקציבי כך על פי הפרסום ב-YNET.

תקציב הביטחון צפוי לחרוג בכ-30 מיליארד שקל מההערכות הראשוניות שגיבש משרד האוצר, פער שמעורר דאגה רבה בקרב אנשי האגף התקציבי. עם זאת, אתמול בערב התברר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' שללו את האפשרות הזו לעת עתה - אם כי לא באופן סופי - במהלך פגישת ארבע עיניים שקיימו לקראת הדיון הממשלתי החשוב המתוכנן ליום חמישי הקרוב, שבו אמורה להתקבל ההחלטה על תקציב המדינה המושהה לשנת 2026.

במקביל, המתווה העתידי שגובש אף צפוי להוביל את תקציב הביטחון למימדים חסרי תקדים של 350 מיליארד שקל עד שנת 2035, סכום שמעורר לא מעט סימני שאלה בקרב אנשי המקצוע באגף התקציבים ביחס ליכולת המשק הישראלי לעמוד בעומס הכלכלי הכבד.

במדינות אחרות זה די עבד. רומניה לדוגמא השיקה לא מכבר את התוכנית הכלכלית הנועזת ביותר שלה מאז המשבר הפיננסי הגלובלי, במטרה לטפל בגירעון התקציבי הגדול ביותר באירופה שעמד על 9.3% מהתמ"ג ב-2024. ממשלתו החדשה של ראש הממשלה איליה בולוז'אן אימצה בחודש יולי חבילת צעדים דרסטית בשווי כ-5% מהתמ"ג, הכוללת העלאות מס משמעותיות וקיצוצים בהוצאות.

עוד ב-

העלאת המע''מ ל-21% והקפאת שכר: המדינה שבדרך לחדלות פירעון

לכתבה המלאה

על פי הפרסום ברומניה, הצעדים כוללים העלאת מע"מ מ-19% ל-21%, אפילו יותר מכאן, אחידות שיעורי המע"מ המופחתים ל-11%, העלאת מסי הבלו על דלק, אלכוהול וטבק ב-10%, והקפאת שכר עובדי המדינה והפנסיות לשנת 2026. התוכנית נועדה למנוע סנקציות של האיחוד האירופי ולהשיב את אמון השווקים.