במכתב הממוען לעו"ד גלי בהרב מיארה היועצת המשפטית לממשלה, הגיעה תגובה בדבר פרסומים בדבר כוונת שר האוצר להטיל מס על הבנקים במסגרת חוק ההסדרים מטעם איגוד הבנקים.
 

בין היתר הוסבר: ''מפרסומים בתקשורת עולה כי שר האוצר החליט להטיל מס מיוחד וקבוע על הבנקים ולחוקק את החוק במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026.  עם זאת, מהלך זה לא נכלל בטיוטות של החלטות הממשלה לקראת גיבוש התכנית הכלכלית לשנת 2026 שהופצו למשרדי הממשלה ולא פורסם להערות הציבור. קיים חשש לא מבוטל כי הנושא "יידחף" ברגע האחרון לדיון בממשלה, כפי שקרה בעבר. על פי פרסומים, שר האוצר החליט לקדם את המהלך בחיפזון, למרות שהצוות הבין-משרדי הייעודי לבחינת הנושא, טרם סיים את עבודתו ולא גיבש המלצות.  יתר על כן, אותו צוות כלל לא שמע את הבנקים בטרם גיבוש ההמלצות. לכן, גם אם הצוות יסיים את עבודתו בבהילות, מדובר יהיה בהמלצות שגובשו בהליך לקוי לאחר שהשר כבר הכריע בסוגיה''
 

עוד הוסבר: ''נראה כי מדובר בהחלטה לא ראויה שנועדה לחפות על מדיניות תקציבית שאינה מתכנסת ליעדים השונים ושימוש במערכת הבנקאית כ"קופה קטנה" לצורך כיסוי הגירעון. זאת תוך התחמקות מקבלת החלטות שתומכות את סדרי העדיפויות והמקורות להם. חשוב להדגיש כי המהלך אינו פוגע בבנקים בלבד, אלא בציבור הרחב, שמחזיק בכ-90% ממניות הבנקים. כן יש לקחת בחשבון את ההשלכות על שוק האשראי בכללותו, וכן את הפגיעה במשקיעים, בעיקר זרים, הבאים לבחון אפשרויות השקעה בישראל על רקע מדיניות לא עקבית של הממשלה. יובהר כי מכתב זה ממוקד בהחלטה לקדם את הטלת המס במסגרת חוק ההסדרים. מטעם זה, וכיוון שבמועד זה כלל לא ברור מהו ההסדר המוצע, המכתב אינו ממצה את טענות האיגוד לעצם ההצעה להטיל מס מיוחד על פעילות הבנקים. מקומן של טענות אלה בהליך השימוע אותו יש לקיים עוד בטרם הבאת המהלך לאישור הממשלה''
 

בצורה גלויה ובולטת הובהר: ''הטלת מס מיוחד על הבנקים היא החלטה מורכבת בעלת השלכות רוחב על המשק כולו, מקודמת בניגוד לעמדת בנק ישראל ומעוררות קשיים חוקתיים. הטלת מס סקטוריאלי היא למעשה רפורמה מבנית ומורכבת בדיני המס, המבקשת לסטות מהמדיניות הפיסקלית הקיימת. הטלת מס כזה היא מהלך חריג הסוטה מעיקרון אחידות המס. בנוסף, להטלת המס עלולות להיות השלכות ישירות גם על פעילות הבנקים עצמם, ובכלל זה, קיים חשש כי היא תאלץ את המערכת הבנקאית לצמצם את מקורות האשראי, להפחית מתן הלוואות גבוליות מבחינת כדאיותן ולהקטין את היקף ההשקעות''.
 

לסיום הובהר: ''לפיכך, בעת הנוכחית, נוכח הליקויים בעבודת המטה הפנים ממשלתית והיעדר קיומו של הליך מקצועי ראוי, אין לקדם את המהלך במסגרת חוק ההסדרים. לסיכום, לאור מורכבות הסוגיה, השלכותיה הציבוריות, היעדר ההסכמות בין משרד האוצר ובנק ישראל, המחלוקת הציבורית הנלווית ובעיקר בשל חוסר בשלותה והיעדר האפשרות לקיים הליך ראוי עד לאישור התקציב בממשלה, נבקשך להורות על עצירת המהלך ועל קיום עבודת מטה ממשלתית מתוקנת וראויה.