בעוד שבישראל יוקר המחיה ממשיך להיות נושא קבוע בכותרות, אך צעדים ממשיים כמעט ואינם נראים בשטח, באירופה בוחרים לפעול. בעוד שהצרכן הישראלי ממשיך לשלם מחירים גבוהים על מזון ומוצרים בסיסיים, רגולטורים ברחבי היבשת פועלים באגרסיביות כדי לבדוק האם הרשתות הקמעונאיות מנצלות את כוחן ומפקיעות מחירים.

בהולנד, לדוגמה, נקטה לאחרונה הרשות להגנת הצרכן ולתחרות (ACM) במהלך חריג והודיעה על פתיחת חקירה נגד כמה מרשתות הסופרמרקט הגדולות במדינה. הסיבה: חשד שרמת המחירים במדינה גבוה משמעותית מזו שבמדינות השכנות, אף שהעלויות הלוגיסטיות והיבוא כמעט זהות. המהלך נועד לבדוק אם נוצרה מציאות שבה התחרות בין הרשתות כמעט ואינה קיימת, והצרכנים משלמים את המחיר.

הרשות ההולנדית מתמקדת בשאלות שהיו יכולות להישמע רלוונטיות מאוד גם בישראל  האם יש תיאום מחירים סמוי בין רשתות המזון? האם הן משתמשות בכוח השוק העצום שלהן כדי לשמור על רווחיות גבוהה? והאם המחירים לצרכן באמת משקפים את עלויות הספקים, או שהם נקבעים על בסיס שיקולים מסחריים בלבד?

בישראל, לעומת זאת, אף שפורסמו בשנים האחרונות דו"חות של רשות התחרות ומשרד הכלכלה שהצביעו על ריכוזיות גבוהה בענף המזון, צעדים מעשיים כמעט ולא ננקטו. מחירי המזון כאן גבוהים בעשרות אחוזים מהממוצע במדינות ה־OECD, והצרכן הישראלי נאלץ להתמודד עם יוקר מחיה מתמשך למרות רפורמות שנועדו לפתוח את השוק ליבוא ולצמצם רגולציה.

הדוגמה ההולנדית ממחישה כיצד רגולטור פעיל יכול לשנות מציאות. אם החקירה תמצא כי הרשתות שם שמרו על מחירים גבוהים באופן מלאכותי, צפויות להן סנקציות משמעותיות  החל מקנסות כבדים ועד שינויי מדיניות שיכפו פתיחת תחרות בענף.

בעוד שבאירופה נראה שהמאבק ביוקר המחיה מתמקד בשורש הבעיה בכוחן של הרשתות הגדולות לקבוע את מחיר השוק, בישראל הדיון נשאר ברובו הצהרתי. רפורמות מתוקשרות ביבוא מקביל ובהסרת תקינה לא הצליחו עדיין להביא להוזלה רחבה של סל הצריכה הבסיסי, ותחושת חוסר האונים של הצרכן נמשכת.

עוד ב-

רמי לוי במהלך חדש: זה מה שיקרה בקרוב

לכתבה המלאה

המקרה ההולנדי מדגיש כי הדרך לטיפול אמיתי ביוקר המחיה עוברת דרך חקירה אמיצה, פיקוח הדוק ושקיפות מלאה. ייתכן שהגיע הזמן שגם בישראל הרגולטורים יישירו מבט אל הענף הריכוזי ביותר במשק, רשתות המזון וישאלו את אותן שאלות שנשאלות כעת באירופה.