נכון, עניין החנייה וכלל התחבורה בישראל מזעזעת ודורשת שיפור מכל הכיוונים. אבל אני, נכה מגיל 17(כיום בת 21 ), מתעסקת בהמתנה ובירוקרטיה מטורפת כבר מספר חודשים טובים על מנת לקבל הכרה ואת העזרה שאני זקוקה לה בתור נכה עם מוגבלות וקשיי התניידות. כל אותה בירוקרטיה גבוהה נוצרת עקב כמויות האנשים שמנסים לרמות או מרמים את המערכת ובגלל זה כל העונש הזה למי שכבר סובל וזקוק לזה. והתופעה המסריחה הזאת של לזייף את התגים האלה ובטח ובטח שלנצל את זה במקום מישהו שאשכרה זקוק לו? לכם זה חניה חינם ולא התעסקות כלכך בחיפוש אחריה לי זה אנרגיה זמן מאמץ וכוח נפשי שנקלח ממני. שנגיד ה50 מטר הליכה מחניה רגילה למקום כלשהו לעומת חניית נכה? יכולה להתיש אותי. לגרום לי לכאוב נורא טרם הגעתי בכלל למקום. יש סיבה שחניות הנכה תמיד ממוקמות כמה שיותר קרוב לכניסה למקומות. כל הקטע בהכרת נכות וקבלת ה"הטבות" מביטוח לאומי זה לא לעשות אותנו הנכים עם יותר "דילים" ממי שלא בעל הטייטל "נכה". אלא ניסיון לעזור לנו לחיות בשווי עם השוני. כי בכיף הייתי מוותרת על כל המחלות והמגבלות. התו נכה זה לא פרס זה קו ההתחלה שלנו הנכים ולא התחלנו באותו הקו.

חובה לבדוק במצויינות כל אדם לפני שהוא מקבל תג יתרה מכך על כל דבר והחלטה חובה לתת רק למי שמגיע

תו נכה ינתן רק לנכה שלא יכול ללכת ושברשותו רשיון ורכב על שמו בלבד ורק הוא ינהג ברכב לא ינתן לבן משםחה כביכול שמסיע את הנכה

ישראבלוף... והנכים האמיתיים בבעיה...

למה להםוך חניה ציבורית,לפרטית, למי שיכול ללכת רגיל? עם השקיות והתיקים .?! עכשיו שנוסםו לא לנו,לצערנו,אלפי נכי מלחמה, צריך לדלל את הזכאים האחרים. ובטח לא להכפיל מקומות חניה