ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים ביום רביעי הקרוב דיון מיוחד העוסק בכשלים ובעיכובים במתן תגי החניה לנכים בישראל. הנושא הזה אולי נשמע טכני, אבל בפועל הוא משפיע על חיי היומיום של עשרות אלפי אנשים ובמרכזו: העומס כבד, הבירוקרטיה המסורבלת והתהליכים מיותרים שמקשים על זכאים אמיתיים, ולעיתים מונעים מהם לממש זכות בסיסית לנגישות.

במרכזו של הדיון: הפער הגדול בין מטרת הנוהל החדש של משרד התחבורה: "לטייב ולייעל את הטיפול בבקשות לתגי חניה לנכה" לבין המציאות בשטח. בפועל, אלפי חולים ונכים מוצאים את עצמם מתמודדים עם עיכובים של חודשים, בדיקות רפואיות חוזרות והתרוצצות בין ועדות, גם כאשר אין ספק בזכאותם.

בישראל רשומים כיום מאות אלפי בעלי תגי נכה. המספרים האלו משקפים אוכלוסייה מזדקנת וריבוי חולים כרוניים, אבל גם תופעות פחות חיוביות כמו זיופים ושימוש לרעה. התוצאה: עומס אדיר על המערכת, זמני המתנה בלתי סבירים, ובסוף פגיעה באנשים שהכי צריכים את התג.
עודפי הבירוקרטיה מבזבזים משאבים יקרים של מערכת הבריאות והמערכת הציבורית. אלפי שעות עבודה של רופאים ושל פקידים מוקדשות לטיפול חוזר ונשנה בבקשות שתוצאתן ידועה מראש, במקום למקד את המשאבים במקרים חדשים ודחופים. חלק מהחולים, שנשברו מהתהליך, פונים לחברות פרטיות שמסייעות להם בהגשת הבקשות ומשלמים אלפי שקלים מכיסם עבור שירות שהיה אמור להיות זכות בסיסית ונגישה.

מאות חולים כרוניים ובעלי נכות ברורה ממתינים חודשים ארוכים עד לקבלת תג חניה, גם כשזכאותם אינה מוטלת בספק. הדוגמה הכי ברורה היא חולים במחלות סופניות ופרוגרסיביות, שמצבם לא ישתפר ואף יחמיר עם הזמן, ובכל זאת נדרשים להוכיח מחדש את זכאותם פעם אחר פעם.

לוועדה הועברו עדויות קשות על אנשים עם מגבלות ניידות חמורות, לרבות חולי סרטן ובעלי מחלות כרוניות שממתינים חודשים לקבלת תג. חולים במחלות סופניות ופרוגרסיביות, כמו פיברוזיס ריאתי, הן דוגמה בולטת לפער: למרות שמדובר במחלה חשוכת מרפא שמצבה רק הולך ומחמיר, נדרשים החולים להגיש מחדש בקשות מדי שנה או שנתיים. "חולה פיברוזיס ריאתי שזכאי לתג נכה, יהיה זכאי גם בעתיד ומצבו רק ילך ויחמיר. המצב בו נדרשים חולים להוכיח מחדש את זכאותם מייצר בזבוז מערכתי חסר היגיון, פגיעה וטרטור שלהם ושל בני משפחותיהם", מסבירה וידי בר נתן, מנכ"לית עמותת חוף לחולי פיברוזיס ריאתי.

נייר העמדה שהגישה העמותה לוועדה כולל גם את חוות דעתו של פרופ’ צבי פרידלנדר, יו״ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות שציין כי "מן הראוי לאפשר לחולים במחלה זו תג נכה לצמיתות על מנת למנוע החמרה במצבם הבריאותי".

ההשלכות חורגות בהרבה מעבר לחולים עצמם. כאשר מספר תגי הנכה עולה בצורה חדה, לעיתים גם במקרים שאינם מוצדקים. בעלי המוגבלויות האמיתיים מתקשים למצוא חניה נגישה. המשמעות היא פגיעה ישירה באיכות חייהם וביכולתם לנהל שגרת יומיום בסיסית. לצד הפגיעה האישית, יש כאן גם מחיר כבד למערכת כולה. אלפי שעות עבודה יקרות של רופאים ושל פקידים מבוזבזות על בדיקות מיותרות. במקום להשקיע את הזמן במקרים חדשים או דחופים, המערכת עסוקה בהנפקה חוזרת של אישורים לחולים שממילא לא יבריאו.

גם הציבור הרחב נפגע. מקומות חניה לנכים הם משאב מצומצם. כשמספר התגים הולך ותופח, לעיתים גם בידיים הלא נכונות, בעלי המוגבלויות האמיתיים מתקשים למצוא חניה נגישה. מי שנאלץ לעבור כמה רחובות עם כיסא גלגלים או בלון חמצן מבין עד כמה הבעיה חמורה.

הדיון בוועדת הכלכלה נועד לקדם נוהל הקובע קביעת קריטריונים ברורים ושקופים למתן תגי נכה, קיצור זמני ההמתנה, עם מערכת שקופה שתאפשר לכל מבקש לדעת היכן הבקשה שלו עומדת, מתן פטור אוטומטי מחידוש התג במקרים של נכות קבועה או מחלות סופניות ופרוגרסיביות, כמו פיברוזיס ריאתי וכן חיזוק האכיפה נגד זיופים ושימוש לרעה בתגי נכה, בשיתוף פעולה בין משרד התחבורה, ביטוח לאומי וקופות החולים. הציפיה הינה קידום אישור למתווה שיכלול הסדרה של הקריטריונים, קיצור זמני ההמתנה והקלות משמעותיות לחולים כרוניים ונכים שתוצאת בדיקתם ידועה מראש.

עוד ב-

מחדל חניות הנכים בישראל: כמה נהגים ללא תו נכה חונים שלא כחוק?

לכתבה המלאה

"הדרישה הזו אינה רק עניין רפואי היא שאלה של היגיון בריא. במקום לבזבז זמן של חולים, משפחות, רופאים ופקידים על תהליך שתוצאתו ידועה מראש, אפשר לקבוע פעם אחת ולהקל על כולם. הגיע הזמן להפוך את הזכאות לתג חניה לנכה מתהליך מסורבל ומתיש לזכות פשוטה וברורה, שתכבד את מי שזקוק לה באמת", מוסיפה בר-נתן.