מגישת חדשות 12 דפנה ליאל שתפה את תחושותיה לגבי ה-7.10 שלטענתה הפך לשם נרדף ליום שבו “הקונספציה” התפוצצה לכולנו בפנים. אבל היא גם טוענת שלמעשה כל אחד רואה בה משהו אחר והציגה מה היא רואה.

ליאל פתחה: "המחיר הנורא של הרשלנות – אם כל אחד היה עושה את מה שנדרש ממנו בגזרתו, כל זה לא היה קורה. בכיר במערכת הביטחון אמר לי לא מזמן : “אם רק היינו מדליקים כמה פנסים, או מפעילים שני טנקים, הם לא היו מעיזים. הם היו מניחים שמאחוריהם מסתתר כח גדול בהרבה.” כל כך הרבה אנשים היו שבויים בתרבות ה”סמוך” וה -״יהיה בסדר”. רשלנות וחאפריות שעלתה בחיי אדם ועדיין עולה. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שלא להצטיין ולהוביל – קטן כגדול. זה נכון באופן כללי וזה נכון פי 1,000 במערכת הבטחון".

ליאל גם כתבה: "שנאת אחים היא סכנה אסטרטגית – בבוקר ה-7.10, חזרתי מביקור שורשים בגרמניה. האזעקות תפסו אותי שלוש שעות לאחר שנחתתי, מטקס הנחת אבן זיכרון מוזהבת לזכר סבתי האהובה, טרודה. כל מה שחשבתי עליו באותם רגעים, כשהונצחה על אדמה קרה וזרה, הוא איך זה ייתכן שרק לפני כמה עשורים נרדפנו והושמדנו על ידי הנאצים, והיום אנחנו לוקחים את קיומנו כמובן מאליו. מה היא היתה חושבת על זה? בשנה האחרונה, הדבר שהכי ייאש אותי היה לפתוח כל יום את הטוויטר ולראות שהשנאה רק הולכת ומעמיקה. כל צד מאשים את השני באסון, ועשרות חברי כנסת ממשיכים במודל העסקי של שנאה שמבטיח את שרידותם, מבלי לחשוב אפילו לרגע ללכת הביתה".

היא עוד הוסיפה: "חטא היוהרה – זלזלנו באויבינו והתייחסנו לעזה כאל זבוב טורדני שנטפל בו בזמננו הפנוי. אפילו כשהיו התראות, שאף אחד לא באמת פעל לפיהן. אך לא פחות חמור, טיפחנו את הקיצוניים במשך שנים בכספנו, מתוך רצון לקנות שקט מדומה. שקט שבמהלכו נבנתה התוכנית הזדונית לפגוע בנו".

עוד ב-

דפנה ליאל מופתעת מכתב חדשות 12: "היא מזעזעת ואיומה"

לכתבה המלאה

לסיום רשמה: "עם זאת, המסקנה כפולה - ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתקיים לבדה – ללא בריתות אזוריות וללא שיתופי פעולה. מדיניות חכמה היא להכות בקיצוניים ללא רחמים, אך באותו הזמן לטפח שיתופי פעולה חיוניים באזור. לחשוב שאפשר להתנהל לבד לאורך זמן – גם זו יוהרה. עלינו להפוך כל אבן לגייס כמה שיותר גורמים לצידנו, ולהיאבק יחד איתם ברשע ובקיצוניות. רק כך נוכל להבטיח את ביטחוננו לאורך זמן".