175 מיליון שקל ישולמו עבור השקעות בפועל לשיקום נזקים שנגרמו ישירות בעקבות אירוח המפונים. משרד התיירות יודיע לכל מקום אירוח שזכאי לכך, על סכום ההקצאה המגיע לו ולאחר שיוגשו הקבלות, יתבצע התשלום בהתאם להוצאה בפועל, עד 90% מהסכום שיוצג עבור שיפוצים דוגמת הסרת אריחים שבורים, צביעת קירות, החלפת שטיחים, תיקון או החלפה של ריהוט ועוד. 

כזכור הממשלה אישרה בשורת החלטות את פינוי וריענון האוכלוסייה באזור הדרום והצפון. החלטות אלה הוארכו מעת לעת ונכון לשלב זה החלטת הממשלה על המשך הפינוי תקפה עד ל-31.12.24. במהלך תקופת המלחמה פונו כ-130 אלף תושבים מבתיהם ולמעלה מ-90 אלף שוכנו במקומות אירוח שונים. בסך הכל כ-670 מקומות אירוח התגייסו לארח מפונים כאשר במרבית המקרים מדובר במלונות.

 
בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי ״החדרים לא מיועדים לשמש למגורים ממושכים אלא לאירוח של תיירים, לפרקי זמן קצרים, והשהות בחדרי האירוח מתמקדת בד"כ בשעות הלינה בלבד. המעבר מאירוח קצר טווח לשהייה ממושכת של משפחות (לעיתים עם בעלי חיים), יצר עומס ובלאי שאינו זהה לזה של אורחים רגילים, שנבע מהשימוש הארוך והאינטנסיבי של משפחות במתקנים והסבתם למגורים זמניים״.

עוד ב-

המספרים נחשפים: נתוני תיירות הנכנסת המדאיגה

לכתבה המלאה

ביחס לפעולות השיפוץ הנדרשות, נכתב כי החזרת המתקנים לסטנדרט המקובל בעולם התיירות דורשת השקעת כספים רבים בשיקום, זאת לטובת החזרת הענף כשחקן משמעותי: ״על מנת להחזיר את התיירים לישראל, נדרשת תשתית מלונאית ברמה גבוהה, כאשר נראות ואיכות מתקני האכסון הם גורמים מרכזיים המשפיעים על חוויית התייר, ועל דירוג מתקני האכסון במערכות ההזמנה הבינלאומיות וחוות הדעת ברשתות החברתיות. אין לשכוח שישראל מתחרה על התיירות בינלאומית מול יעדים רבים, ועיכוב בשיקום תשתית מתקני האכסון עלול להוביל לאובדן נתח שוק משמעותי בעתיד, ולאובדן הכנסות למשק".