המגישה של ערוץ 14, דנה ורון, שמנחה את התוכנית ‘יומן צהריים’ פרסמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה לרגל ט"ו באב וסיפקה כמה תובנות מסקרנות במיוחד לקוראים שלה בצל היום החשוב בלוח השנה היהודי.

בין היתר ורון כתבה: “כל ט’ באב. כל לילה בט’ באב במשך ארבעים שנה הם היו הולכים לישון בלילה בקבר. מסתכלים מבטן הקבר הלח אל השמים זרועי הכוכבים ולא יודעים. יקומו? או ימותו? ישלמו על הטעות ההיא של חטא המרגלים? או יישארו עוד קצת בין החיים?".

עוד כתבה: "במשך ארבעים שנה היו דור המדבר רואים את עצמם נגמרים. משלמים. מתים. קמים בבוקר ומכסים את אלה שלא נושמים. נפרדים לאט, מעט, מהחיים. בשנה הארבעים, בבוקר ט’ באב קמו כולם. אף אחד לא נשאר בקבר”.

ורון המשיכה: "מוזר, הסתכלו כולם לצדדים, לא מאמינים, ״וואלה הקברים ריקים?! אולי טעינו בחישוב? אולי בכלל לא היה ט׳ באב הלילה? אין ברירה, הלילה נישן שוב בקבר” וכך, עוד לילה ועוד לילה, הלילות מלאי פחד וחוסר וודאות – והבקרים שמשיים, מאירים וחיים”.“אבל בט”ו באב כשהירח עמד תלוי. מלא ועגול באמצע השמים ידעו בני ישראל בוודאות שלא טעו בתאריך. הם פשוט הפסיקו למות סוף סוף. האל סלח. בט”ו באב, ביום האהבה חוגגים את ההמתקה הנפלאה שבשיא החושך".

עוד כתבה: "האם הפסקנו למות בט״ו? לא! הפסקנו למות בט’! ביום הכי נאחס בשנה! יום האהבה חוגג את אלה ששרדו לספר, את אלה שגם כשנאחס נשארו ביחד. יום האהבה מבקש שנחגוג את מה שמגלים אחרי הפחד, אחרי חוסר הוודאות. חג האהבה הוא בעצם היום שלא קרה בו שום דבר. הוא סתם עוד יום ששרדנו לספר. וזה הכי עמוק, והכי חגיגי, והכי אהבה. בט”ו באב לא ‘כּלו מתי מדבר’. בט׳ באב כּלו. אבל ההבנה, ההפנמה, הבשורה! הגיעה רק בט”ו”.

עוד ב-

מגישת ערוץ 14 עוזבת בכעס: "הותקפתי על עבודתי בערוץ"

לכתבה המלאה

לסיום הסבירה: “ואז סוף סוף הרשנו לעצמנו לנשום. לחגוג. לישון במיטה לבנה ולא בקבר שחור ואימתני. חג אהבה שמח. שנזכה תמיד לגלות שהאור כבר הגיע בזמן שחשבנו שהכי הכי חשוך. חג אהבה שמח”.