יוסף חדאד מתקשה לעמוד בסיפורים קורעי הלב. הקרבות הקשים בעזה אחרי ה-7.10 נמשכים אבל יש עדיין חטופים שכלואים בשבי החמאס. שוב יוסף חדאד ממשיך לשתף את הסיפורים הכואבים על חיילי צה"ל שנופלים בקרבות בעזה במלחמת חרבות ברזל והפעם הוא שיתף את העוקבים שלו במותו של רס"ל במיל' אביחי אמסלם ז"ל.

חדאד כתב: "אביחי נולד כבן שלישי במשפחה אחרי שתי בנות והכניס אור גדול לבית. הוא גדל מילד מתוק וסקרן לנער רגיש ולגבר שידע לשלב בין שכל חריף לרגישות גבוהה לאחר. אביחי התחתן עם טל ונולדו להם שתי בנות. בנוסף הם היוו דמות הורית ל-12 בנות מתבגרות ללא רקע משפחתי שגרו איתן במשפחתון בכפר הנוער "תלפיות" בחדרה, והבנות מספרות שלמרות שאביחי היה עם משרה קטנה הוא היה עבורן אבא במלוא מובן המילה, דואג להן לכסף לאוטובוס, אוסף אותן כשהן חוזרות מאוחר, מדבר איתן על זוגיות בריאה, יושב על שיעורי בית, ממש עוזר עבורן בהכל".

עוד המשיך: "תוך כדי אביחי גם היה סטודנט מצטיין להנדסת חשמל במכללת רופין ומפתח מחונן, אוטודידקט ויצירתי ב"אלביט". ב-7.10, כחודשיים אחרי שסיימו את עבודתם בכפר הנוער וכבר גרו בבית משלהם, אירחו אביחי ומשפחתו חברים לחג ואז הוא הוקפץ. הוא נפרד יפה מהבנות, הסביר להן שהוא הולך להגן על עם ישראל ועל הארץ, שיש אנשים רעים שהוא הולך לגרש ויצא. הוא היה מילואימניק ב-7008, לשם עבר שנתיים לפני פרוץ המלחמה מגדוד המילואים של "כפיר" במטרה להיות בחזית ולתרום כמה שניתן. הוא נסע לבסיס בביל"ו עלה על ציוד וירד לדרום להילחם. בבוקר ה-9.10 הכוח קיבל הודעה ממסוק קרב שמחבל אחד מחוליה של 5 הצליח לברוח ממנו. הם יצאו לסרוק, מצאו את המחבל וחיסלו אותו, ואז המשיכו לסרוק מתחנת הרכבת בשדרות דרך שדה חיטה גדול שצמוד לחניון הרכבת".

חדאד גם סיפר: "הם צעדו בשביל עפר המקביל לכביש באיזור צומת שער הנגב, משמאלם שדה חיטה, מימינם דיונה גבוהה המפרידה בינם לבין הכביש. בדיונה היתה עמדת קבר של חמאס- 2 מחבלים חפרו בה בור וציידו אותו בתמרים, מים ואמל"ח על מנת להמתין עד שהכוחות יכנסו לעזה ואז לצאת לפיגועים באזרחים. המחבלים לא היו אמורים להתגלות אך שמעו את קולות החיילים קרבים וחשבו שהתגלו ולכן פתחו באש. אביחי נפל במקום, אחריו נפגעו ונפלו סרן יובל הלבני ורב סרן ד"ר איתן נאמן. סשה הפרמדיק נפצע כשניסה לסייע. לבסוף טנק שהגיע לזירה סייע בחיסול המחבלים".

עוד ב-

יוסף חדאד סופד בדמעות: "בני המשפחה מצאו פתק בחדרו"

לכתבה המלאה

לסיום ספד לו: "אביחי היה איש שכל הזמן ראה את האחר ותמיד היה בעשיה. איכשהו הוא הצליח לשלב לימוד תורה שכל כך אהב עם מילואים תכופים, משחקי כדורסל חובבניים, שתי משרות והצטיינות בלימודים. הוא היה מוכשר, ידע לנגן על גיטרה ותופים, לצייר, להיות רגיש לאחר יחד עם פיתוח עצמי וצמיחה בכל תחום שבו נגע. 3 חודשים לאחר נפילתו נולדה ביתו השלישית אותה לא זכה להכיר והיא לא תזכה לגדול עם אבא, אבל היא ושתי הבנות הגדולות יידעו תמיד שאבא שלהן הוא גיבור ישראל. יהי זכרו ברוך, שנהיה ראויים".