כצעד ראשון ומשמעותי במיוחד, הצעד הראשון של שר האוצר הנכנס, בצלאל סמוטריץ', היה לבטל אחת מתכניות הדגל בממשלה היוצאת והוא מיסוי הכלים החד פעמיים, שגרם ללא מעט תסיסה בציבור, בעיקר הדתי/חרדי.

מדובר במס שהוסיף בסך הכל עוד כ-13 שקלים למחיר של כל קילוגרם כלים חד פעמיים מפלסטיק ובשל השימוש הגובר בו בעיקר בקרב הדתיים, הוא הותקף ככזה שמבצע אבחנה פרסונלית. כעת. בנק ישראל מנתח האם באמת המס היה כדאי.

האפקטיביות של המס על כלים חד פעמיים נבדקה על ידי בנק ישראל דרך הכוס החד פעמית. כל קילו כוסות חד פעמיות להתייקר בכ-13 שקלים, אלא שבסופרמרקט ההתייקרות הממוצעת עמדה על 22 שקלים נוספים עבור קילו כוסות - כמעט פי 2 מההתייקרות שאמורה הייתה להיות.

המחקר קבע כי בכל העולם רשתות מנצלות העלאות מס כאלו ואחרות כדי לייקר מוצרים ולגרוף עוד רווח, "בתקווה שהצרכנים לא ישימו לב". בישראל, לרשתות היו 'חיים קלים' למדי בזכות המס החדש.

בגלל שהמס סומן לפי משקל, לצרכנים היה קשה להעריך בכמה הוא באמת התייקר. המוצר נמכר על פי יחידות ולא על פי משקל. בנק ישראל מצא כי משקל הכוסות כלל לא מופיע על גבי האריזה או בכל מקום ממנו ניתן להפיק את המידע. המשמעות היא שלצרכן אין דרך מעשית לדעת מה המס שהוטל ובכמה הוא ייקר את המוצר.

עוד ב-

מס השתייה המתוקה יבוטל, אז מדוע לא תרגישו בירידת המחיר?

לכתבה המלאה

על פי הממצאים של הבנק, העלייה החדה, המיידית והחריגה במחירי הכוסות החלה סביב התאריך 1.11.21. כבר בימים אלה, המחיר לקילוגרם עלה בסדר גודל של יותר מ-20 שקלים, לעומת עלייה הכרחית של 13 שקלים שאמורה הייתה להיות. כמו כן נמצא כי ככל שיישוב גדול יותר, וככל שהשכר הממוצע בו גבוה יותר, כך העלייה במחיר הכוסות הייתה גדולה יותר.