לאחר שנה של פעילות כלכלית בהשפעת המלחמה, המשק הישראלי מצביע על האטה ניכרת בצמיחה, אם כי ישנם סימנים המעידים על התאוששות מתונה, כך עולה מדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של שנת 2024. פעילות כלכלית חיובית נרשמת אך בקצב איטי ומגבלות היצע בכמה ענפים עדיין מעכבות את התקדמות המשק. הצמיחה נתקלת בקשיים ונמצאת בפער משמעותי לעומת המגמה ארוכת הטווח. עוד נכתב בדוח כי המערכת הפיננסית בישראל מפגינה עמידות גבוהה מול האתגרים הביטחוניים ואי הוודאות הגיאופוליטית הנמשכים למעלה משנה.

האינפלציה נשארה גבוהה יותר מהיעד שנקבע על ידי בנק ישראל. למרות זאת מעריכים בבנק כי שיעור האינפלציה יתמתן בשלב מאוחר יותר במהלך השנה. גורמים כמו שינויי מיסוי, בפרט העלאת המע"מ, לצד מגבלות היצע, צפויים להעלות את האינפלציה במחצית הראשונה של השנה, לפני שזו תתכנס חזרה לטווח היעד במחצית השנייה.

במהלך החודשים יולי-דצמבר 2024 נרשמה פרמיית סיכון גבוהה במיוחד שהשפיעה על עלויות גיוס החוב הממשלתי. התשואה הריאלית על אג"ח ממשלתיות לעשר שנים – אינדיקציה לעלות גיוס החוב הממשלתי – הגיעה לשיא בעשור האחרון. לקראת סוף התקופה נרשמה ירידה בפרמיית הסיכון ועלויות המימון של החוב בעקבות ירידה בהערכת הסיכון הגיאופוליטי. השיפור בסנטימנט הכללי כלפי השווקים המקומיים העיד על חזרה חלקית של האמון במשק, במיוחד לאור ההתפתחויות הגיאופוליטיות.

הפעילות בענף הבינוי נשארה נמוכה יחסית לזו של ערב המלחמה, בעיקר בשל מחסור משמעותי בעובדים עד סוף השנה. הנתונים מראים כי קצב סיומי הבנייה היה נמוך יותר, במיוחד בהתחשב בכך שבסוף 2023 נרשם שיא בכמות הדירות שהושלמו.

האשראי למגזר הפרטי צמח במהירות רבה יותר בחודשים האחרונים בהשוואה לשנת 2023 ותחילת 2024, מה שהוביל לעלייה ביחס החוב לתוצר הן באשראי העסקי והן באשראי למשקי הבית. הרכיבים שצמחו הם בעיקר האשראי העסקי לענף הבנייה והאשראי לדיור למשקי הבית. במקביל, שיעור האשראי הלא-צובר במגוון מגזרי האשראי נמצא במגמת ירידה, במיוחד בענף הבנייה, מה שמעיד על התייעלות במנגנוני האשראי והפחתת הסיכון של המערכת הפיננסית.

קצב נטילת המשכנתאות והיקף המשכנתאות בשיעורי החזר ומינוף גבוהים נמשך. משקי הבית הופכים רגישים במיוחד לשינויים בהכנסה הפנויה, וזו עשויה להיפגע עקב ירידה בשכר או עלייה בהוצאות.

עוד ב-

בנק ישראל מודאג: האם הכסף יוצא מישראל?

לכתבה המלאה

המערכת הפיננסית הישראלית הראתה עמידות לאורך התקופה, בעיקר בזכות מדיניות כלכלית יציבה, גישה פיסקלית נכונה ופעולה ממוסדת של הרשויות. בבנק מציינים כי הסיכונים למערכת הפיננסית הישראלית אמנם עדיין גבוהים, במיוחד בשל ההתפתחויות הגיאופוליטיות והסיכון להתחדשות הלחימה, אך מעריכים כי ההתאמות הכלכליות שנעשו יסייעו בשמירה על יציבות המשק גם בשנים הקרובות.