תגלית חדשה: סוג ומין חדשים של פשפש שחי לפני 99 מיליון שנים בתקופת הדינוזאורים תואר על ידי חוקרים ישראלים בענבר שהגיע ממיאנמר. "תורם להבנת העולם כיום כיוון שהוא מוסיף ידע על תקופת מפנה חשובה בהיסטורית החיים על פני היבשה"
המין החדש של הפשפש שלא היה מוכר למדע וחי לפני כ-99 מיליון שנים בתקופת הדינוזאורים התגלה בענבר שהגיע ממיאנמר ותואר לראשונה למדע ע"י דולב פבריקנט מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר טניה (טטיאנה) נובוסלסקי, מנהלת אוסף הפשפשים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
בין תכונותיו, בהשוואה למינים הידועים למדע, נמצאים צבעוניותו וצורותיו היחודיות שלדעת החוקרים שימשו כאמצעי הרתעה מפני טורפים. כמו כן, מעידים החוקרים כי עצם העובדה שצבעיו של הפשפש החדש נשמרו לאורך כל השנים על הענבר מפתיעה לא פחות.
חרקים עתיקים השמורים בתוך ענבר, הם לרוב בעלי צבע צהבהב-חום, חיוור ואחיד, ואילו צבעים חדים וברורים נדירים יותר. השם שניתן לפשפש מתייחס אף הוא לצבעוניותו - Fabrikant & Novoselska 2024 Miropictopallium coloradmonens (גלימה מצוירת).
התגלית החדשה מסייעת לחוקרים להבין טוב יותר כיצד נראתה סביבת החיים והמגוון הביולוגי באותו אזור בתקופת הדינוזאורים לפני 99 מיליון שנים, להכיר טוב יותר את תפקידם של פריטים שונים בטבע ולבחון מי מהמינים שרדו, התפתחו או נכחדו לאורך כל מיליוני השנים. כמו כן, הכרת המגוון הביולוגי העתיק מסייעת לחוקרים לצפות ולהעריך טוב יותר את עמידותם ושרידותם של מינים בעתיד והשפעות ההתחממות הגלובלית ומשתנים נוספים על מינים רבים.
הענבר אותו חקרו במסגרת המחקר הנוכחי ועליו התגלה הפשפש החדש הגיע לחוקרים במסגרת מכירה פומבית והוא אופייני לסוגי ענברים שנמכרים בשווקים באזור מיאנמר. סוגי חרקים, בני המשפחה אליה שייך המין החדש, מתועדים גם באזורים רבים ואף באזורנו בלבנון מה שמעלה את השאלה האם הפשפש החדש שזוהה היה גם מין מקומי באזורנו בעבר.
דולב פבריקנט בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים: "החרק החדש תורם להבנת העולם כיום כיוון שהוא מוסיף ידע על תקופת מפנה חשובה בהיסטורית החיים על פני היבשה. תקופת מקורו מאופיינת במגוון ביולוגי חסר תקדים ותחילת ההתהוות של מערכות אקולוגיות מודרניות בהרכבן."
ד"ר טניה (טטיאנה) נובוסלסקי, מנהלת אוסף הפשפשים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב: " חרק חדש למדע, היא תגלית חדשה ומרתקת ששופכת אור על האבולוציה של הפשפשים ומספקת תובנות חדשות על מגוון החיים באמצע הקרטיקון ושעוזר לנו להבין טוב יותר את המגוון וההתפתחות של חרקים בתקופה הזו. ממצא זה גם מדגיש את החשיבות של חקר מאובני ענבר למחקר פליאונטולוגי".
.png)
