בפברואר 2024 החלה לפעול הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין; הוועדה נערכת בימים אלה לפרסום דוח הביניים שלה, כשבין חברי הוועדה ישנה מחלוקת בשאלה אם שברון האמריקאית, המחזיקה ב-40% ממאגר לוויתן וב-25% ממאגר תמר, אכן יוצרת מונופול בתחום.

הוועדה הוקמה בהמשך להחלטות ממשלה קודמות לפיהן יש לבחון את יצוא הגז אחת לחמש שנים. סמכויות הוועדה הורחבו ביוזמת משרד האנרגיה והתשתיות, בין היתר גם לבחינת התחרות במשק הגז הטבעי המקומי.

בישראל פועלים שלושה מאגרי גז, מתוכם מפעילה שברון את מאגרי לוויתן ותמר; המאגר הגדול שבהם, לווייתן, נמצא בבעלות שברון, ניומד אנרג'י ורציו; מאגר תמר נמצא בבעלות שברון, ישראמקו, תמר פטרוליום ומובאדלה פטרוליום; המאגרים הקטנים יותר כריש, תנין, קטלן ודרקון נמצאים בבעלות מלאה של חברת אנרג'יאן, וזו חתמה על חוזי מכירה לתכולת המאגר כולו. בשל חלקה של שברון במאגרי לוויתן ותמר, עולה חשש כי השניים אינם מתחרים זה בזה. על פי דיווח בדה מרקר, חשש זה מקבל משנה תוקף הואיל ושני המאגרים ניגשו למכרז לחברת החשמל אך הצעות המחיר היו זהות.

על פי דיווח בכלכליסט, חברי הוועדה חלוקים ביניהם בשאלה אם יש צורך להוציא את שברון מאחד מהמאגרים כדי להגדיל את התחרות בשוק כיוון שזו הפכה, בפועל, למונופול גז. בעוד במשרד האוצר מעוניינים לקדם את ההמלצה הזו, משרד האנרגיה מתנגד. גופים אחרים בוועדה, כמו משרד המשפטים ורשות התחרות, נוטים לתמוך בעמדת האוצר, אך, על פי הדיווח, החלטה סופית טרם התקבלה. דה מרקר דיווח לפני כחודש, כי בטיוטת דוח שפרסמה הוועדה נכתב כי אינה מקדמת את ההמלצה, בין היתר, בשל "היעדר ראיות לכך שאסטרטגיית התמחור של כל אחת מהחברות היא בזיקה לבעלות המשותפת, ולא נובעת מאסטרטגיית תמחור המתבססת על כושר הפקה, תזמון מועדי כריתת החוזים וגורמים נוספים".

עוד ב-

תביעת הענק של שטיינמץ נגד אנרג׳יאן הסתיימה, זה הסכום שיקבל

לכתבה המלאה

הצורך להגדיל את התחרות בשוק הגז נובע מחשש שהמיעוט בתחרות יוביל לעלויות גבוהות לציבור. לפי נתוני האוצר, מחסור בתחרות עלול לעלות לציבור עד 45 מיליארד שקל עד 2040.