על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (רביעי) בשנת 2024 בתשעה-עשר הערים הגדולות היו כ-1.53 מיליון דירות בכ-156.1 אלף מבנים, מהי הצפיפות בכל אחת מהערים הגדולות והקטנות בישראל? התשובות מפתיעות.

מבנים עם 41 דירות ויותר הם 3.0% מכלל הדירות בערים הגדולות, אך עם הבדלים בשכיחות שלהם. האחוז הגבוה ביותר של מבנים עם 41 דירות ויותר נמצא בערים: אשדוד ובת ים (8.9% בכל אחת מהן), נתניה (5.0%), חולון (4.4%), תל אביב-יפו (4.0%) ואשקלון (3.7%).

מבנים בני 2-1 דירות הם 39.0% מהמבנים, והם שכיחים במיוחד בבאר שבע (70.7%) ובאשקלון (68.3%). גם בערים הרצלייה, כפר סבא, חדרה וראשון לציון קיים אחוז גבוה של מבנים כאלה (יותר מ-50%). האחוז הנמוך ביותר של מבנים בני 2-1 דירות נמצא בבת ים (4.3%) ובבני ברק (7.2%).

30.1% מהמבנים בחדרה הם בני 5-3 דירות, וכך גם 25.5% מהמבנים בירושלים, 23.6% מהמבנים בחולון, ו-22.1% מהמבנים בחיפה. כשליש מהמבנים בבני ברק ובחיפה הם בני 10-6 דירות, (33.8% ו-32.9%, בהתאמה).

מבין הערים המונות 50 אלף תושבים ויותר, היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות גבוה במיוחד בערים ביתר עילית ומודיעין עילית (יותר מ-7 נפשות בכל אחת מהן), בית שמש (5.1 נפשות), בני ברק (4.6 נפשות), ונצרת (4.3 נפשות) וירושלים (3.9 נפשות). הערים האלה מתאפיינות במבנה גילים צעיר ובשיעור גבוה של משקי הבית גדולים עם 5 נפשות ויותר.

עוד ב-

העיר שסבלה במלחמה תכפיל את כמות תושביה: אלפי דירות בדרך

לכתבה המלאה

היישובים שבהם היחס בין גודל האוכלוסייה לכמות הדירות נמוך, נמצא בחיפה, רמת גן גבעתיים (2.3 נפשות בממוצע לדירה) ובתל אביב-יפו (2.1). הערים האלה מתאפיינות במבנה גילים מבוגר ובמספר גבוה יחסית של משקי בית קטנים בני 2-1 נפשות.