למעלה מ-6,000 איש מתו בארץ ממחלת הקורונה. כ-900 מהם היו שורדי שואה. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בינואר 2021, ערב יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה.

שיעורם הגבוה של שורדי שואה בקרב קורבנות המגפה הוא בלתי נתפס. תמרור אזהרה המזכיר לנו כי שעון החול הולך ואוזל.

מאחורי 900 השמות נמצאים 900 איש ואישה אשר כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. לכל אחד מהם סיפור ייחודי, שאפשר לשאוב ממנו השראה על כוחה של רוח האדם להעפיל, על כוחה להתאושש ממשברים ולהגיע לשיאים - החל משורדת שואה שעברה את אושוויץ, עלתה לארץ ישראל והייתה אשת חינוך במשך שנים רבות, דרך שורד אחר שנפצע בקרבות נגד הנאצים והיה ממקימי באר שבע, וכלה בשורדת שנמלטה ממולדובה והפכה לרופאה בעלת שם עולמי.

הלב נחמץ כשמבינים שגיבורים אלה, שורדי השואה שמתו ממחלת הקורונה, חיו את חודשיהם האחרונים בבדידות ובניכור שהגבלות המגפה כפו עליהם, בדידות וניכור שהיו מנת חלקם של כה הרבה מבוגרים השנה.

לאחר יותר משנה של מגפה עולמית שבה השתנו חיינו מקצה אל קצה, נראה כי אחת התובנות היא ההבנה שהזמן ששורדי השואה נמצאים אתנו הוא קצוב וקריטי, וכי עלינו לקיים מרוץ נגד הזמן כדי לתעד את קורותיהם, לשמר את סיפורם ולהפיצו ברבים.

אך הדבר אינו מסתכם בכך. השנים האחרונות שבהן שורדי השואה יחיו אתנו מעניקות לנו הזדמנות אחרונה וחשובה מאין כמותה לעזור; לחבק ולאמץ את האנשים שחוו את אימי השואה כילדים ולהעניק להם חוויה עוטפת ומתקנת לנוכח הילדות שנלקחה מהם באבחה אחת.

זאת ועוד; מדובר לא רק בהזדמנות להעניק חום ונחמה לאחר שנת ניכור ובדידות, אלא גם בהזדמנות שלנו ושל הדור הצעיר ללמוד על אירועי השואה ממקור ראשון.

הקורונה גרמה לנזק רב; את מקצתו ראינו בשנה האחרונה ואת מרביתו עוד נראה בהמשך. הנתון הבלתי נתפס כי 900 שורדי שואה מתו מקורונה צריך להטריד את רשויות הרווחה ואת החברה הישראלית בכלל; חובה עלינו לעשות הכול כדי ששום שורד שואה לא יסבול בשנות חייו האחרונות ממחסור פיזי או נפשי.

בנוסף על כך אני קורא למדינה ולמוסדותיה הרלוונטיים להקצות כל משאב אפשרי לתיעוד ולהנגשת סיפורי הניצולים ולחיזוק הגופים האמונים על הנצחת השואה. כך נוכל להבטיח ששורדי השואה וסיפוריהם לא יוותרו בצד; יהיה מי שיספר את סיפורם.

אנו לקחנו על עצמנו להקצות משאבים להנגשת סיפוריהם של שורדי שואה באמצעות פלטפורמות שונות, חינוכיות, מוזיאליות, ארכיוניות, תקשורתיות ואחרות.

בימים אלה, ערב יום השואה תשפ"א, אני חושב שניתנה לנו הזדמנות ייחודית, חד-פעמית אולי, לעצור לרגע ולהתבונן בשנה האחרונה ולחשב כיוון מחדש בכל הנוגע להתייחסות לשורדי השואה: הזדמנות לעטוף את הנשארים בחום ובאהבה והזדמנות להעביר מסר אנושי לדור הצעיר בארץ ובעולם.

הכותב: יגאל כהן, מנכ"ל מוזיאון בית לוחמי הגטאות