שובר לב. יוסף חדאד מתקשה לעמוד בסיפורים קורעי הלב. הקרבות הקשים בעזה אחרי ה-7.10 נמשכים אבל יש עדיין חטופים שכלואים בשבי החמאס. שוב יוסף חדאד ממשיך לשתף את הסיפורים הכואבים על חיילי צה"ל שנופלים בקרבות בעזה במלחמת חרבות ברזל והפעם הוא שיתף את העוקבים שלו במותו של סמל עילאי נועם בן מוחה ז״ל.

חדאד סיפר: "נועם שנולד וגדל באשדוד בלט מילדות באישיותו המיוחדת. הוא היה ילד שופע אהבה, תמיד מוכן לחבק ולעודד את הסובבים אותו. חיוכו המדבק וצחוקו המתגלגל היו סימן ההיכר שלו. נועם התגייס באוגוסט 2022 לחטיבת גולני בעקבות מורשת משפחתית, ושירת כלוחם בגדוד 51. ביום שבת, ה-7 באוקטובר, בשעה 06:30 בבוקר כשהחלו להישמע אזעקות ודיווחים על חדירת מחבלים לכיוון כיסופים, יצאו מפקדיו וחבריו לנשק להילחם שם והנחו את נועם יחד עם עוד חמישה לוחמים להישאר במוצב כיסופים כדי להגן על התצפיתניות, החיילים ובני המשפחות שנכחו באותו חג בבסיס".

עוד כתב: "דקות ספורות לאחר מכן, התקבל דיווח נוסף על מחבלים המתקרבים למוצב. נועם, שראה כי חברו נמצא לבדו בש"ג, ידע שאינו יכול להשאירו שם ללא הגנה. ללא היסוס, הוא רץ לנשקייה, לקח שני מאגים ורץ לחברו, ושם בעמדת השמירה, נועם וחברו נלחמו לבד זמן ממושך בגבורה בעשרות מחבלים. למרות הסכנה העצומה, הם המשיכו להילחם בעוז ובתושייה רבה, עד שנגמרה להם התחמושת... ממש עד הכדור האחרון. בגבורתו נועם הצליח לעצור את הגל הראשון של המחבלים, הרג רבים מהם, ובכך אפשר לשאר הלוחמים זמן להתארגן ולהגיע ללחימה ובכך להציל חיים רבים".

עוד ב-

יוסף חדאד משתף בכאב: "מצטער אם גרמתי לכם לכאב"

לכתבה המלאה

לסיום רשם חדאד: "התצפיתניות שהיו בבסיס סיפרו כי הן קראו לנועם ולחברו בקשר, הזהירו אותם מפני כוח גדול של מחבלים המתקרב, וביקשו מהם לסגת. אך נועם סירב לעזוב את עמדתו. “נראה לכן? בחיים אני לא אצא מפה,” היו מילותיו האחרונות, עדות לנחישותו ולאומץ לבו הבלתי רגיל... גיבור ישראל ברמות הכי גבוהות שיש, יהי זכרו ברוך שנהיה ראויים".