בארץ

ועדת הכספים דורשת בחינת תקנות בהעברת סחורות מישראל לרש"פ

במהלך דיון בנושא, עלה כי במשך שנים מעבירה ישראל לרשות תשלומי מכס אותם היא גובה בגין מכולות הנכנסות לשטחה בדרכן לרשות, בעוד עשרות אחוזים מהמכולות לא עוברות כנדרש במעברים המיועדים לסחורות לרשות, דבר המסב למדינה הפסדים בסכומים גדולים

מערכת ice | 
ייצוא וייבוא סחורות (צילום pixabay)
ועדת הכספים קיימה היום (ג') דיון מהיר בנושא "הונאות יבוא של הרש"פ, נזק של מיליארדים לישראל", הצעתם של חברי הכנסת אביחי בוארון, שמחה רוטמן וזאב אלקין. בדברי ההסבר להצעה, צוין כי לישראל מוכנסות סחורות שאמורות להגיע לרשות הפלסטינית, כאשר תשלום המכס מועבר לרשות ברגע כניסת הסחורה לארץ, אך רבות מסחורות אלה נותרות בישראל ונמכרות בשוק השחור, ואינן עושות דרכן לרשות.
בפתח הדיון הציג ח"כ אביחי בוארון כי בשנת 2021 הגיעו במסגרת זו לישראל כ-314 אלף מטענים, מתוכם רק כ-53 אלף עברו במעברים שנקבעו לרשות הפלסטינית, קרי כ-83% לא עבור במעברים אלה. עוד ציין בוארון כי מבקר המדינה הוציא כמה דו"חות בנושא, וכי "יש נזק של 12 אלף שקל למכולה, המביא לכדי לנזק של יותר ממיליארד וחצי שקל בשנה למדינה, וזה לפי הערכה שמרנית של רשות המיסים, להערכתי מדובר בפי 2 – נזק של יותר מ-3 מיליארד שקל.
לפי ארגון לביא שעקב אחר הנתונים, לא נעשה דבר עם האירוע הזה מצד רשות המיסים. מספר המכולות הולך וגדל, אחוזים מזערים של מכולות עוברות, יש לי תחושה שיש פה כוונת מכוון, אולי יאירו את עיננו במשרד האוצר, הגשנו עם ארגון לביא תלונה בגין הונאת ענק, בשנת 2022 שלא זכתה לשום התייחסות. מה שנדרש זה רק שינוי של התקנות של משרד האוצר".
גיל חזיז, מנהל המכס במעברים היבשתיים ברשות המיסים הציג ממול כי במסגרת הגדרת "מטען" נכללים לא רק מכולות אלא גם דברי דואר בגדלים שונים וחבילות קטנות, וכי דווקא חלה עלייה במספר המכולות העוברות לשטחי הרשות באופן מפוקח. כך טענו ברשות כי כ-30% מהמכולות הנכנסות לשטח ישראל אינן עוברים במעברים שנקבעו, וכי גם חלק גדול מקרב מטענים אלה עוברים לרשות עשרות מעברים אזרחיים של ההתיישבות, שאינם מיועדים להעברת המטענים, ועל כן אינם מדווחים.
עוד ציינו ברשות כי הם פותחים בפיילוט בקרוב שיכלול רכיבי גי.פי.אס למעקב אחר מכולות הנכנסות לשטח ישראל, וכי הם עמלים על מציאות פתרון לנושא. עוד ציינו ברשות כי הם גובים פיקדונות מיבואנים פלסטינים שיש חשש שיפעלו שלא כדרוש, בסכומים של החל מ-50 אלף שקל ובמידה וההפרה חוזרת, נעצר היבוא לאותו יבואן. ברשות טענו עוד כי הצעדים השונים שננקטו הביאו לשיפור מדורג ומשמעותי. לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, השיבו ברשות כי אין שום הסכמים או מדיניות הגורמים להם להימנע מלעסוק בסוגיה.
חברי הוועדה מתחו ביקורת על הנושא. ח"כ ינון אזולאי: "אנחנו יודעים את כל הנתונים, מי נכנס ומי לא עובר לרשות, אבל אנחנו לא יודעים לתפוס את המבריחים, לפני 2 דיונים ביקשו פה להביא תקנות שנלחמות בהון השחור, פה יש לכם את כל המידע על השולחן ואתם לא מגיעים אליהם".
ח"כ בוארון: "גם לפי הנתונים שלכם מדובר בהפסדים אדירים של מיליארד וחצי שקל, והדברים לא משתנים, כבר ב-2016 אומר המבקר כי להערכת רשות המיסים כמחצית מהמטענים נמכרו במדינת ישראל, וכי ההפסד הוא 450 מיליון שקל".
יעקב סלע, ארגון לביא: "כשקיבלנו את הנתונים על בסיס דו"ח המבקר, ועשינו את זה כמה פעמים בעבר, אף פעם לא מצאנו שמשהו השתנה אחרי הדו"ח. זאת השיטה של מדינת ישראל. יותר ממיליארד שקל זה הנתון של רשות המיסים, תציגו מספרים, כמה כתבי אישום הוגשו, כמה חילוטים וכו'".
עו"ד פנחס אנצלוביץ, פורום קהלת: "החוק קובע כי המיסוי הוא רק על מטענים שעברו, שהכסף מועבר לרשות רק על סחורה שעברה, רשות המיסים יודעת בצורה מפורשת שיבואנים עובדים עליה ולא מעבירים את זה, ב-2016 רשות המיסים מציינים במפורש 450 מיליון שקל, אזרחים משלמים על סחורה שיש עליה מכס שלא מגיע אליהם בצורה עקיפה, זה תורם ליוקר המחייה".
בתום הדיון קרא ח"כ בוארון לרשות המיסים "להעביר כסף רק על מכולה שעברה פיזית לרשות, לא למהר להעביר את הכסף תוך 6 ימים, ואני מבקש תקנות של שר האוצר להסדיר את הנושא. יש 12 שנה מחדל במיליארדים ואף אחד לא נתן את הדעת ולא את הדין על הדבר הזה".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ופנה לרשות המיסים: "מדובר על סכומי עתק, כמעט בלתי נתפסים, גם לדבריכם. אני מבקש שתבדקו את הנושא עם השר, לבדוק אם יש צורך בשינוי התקנות, כי הטענה של ח"כ בוארון היא של הרבה שנים והרבה כסף. יש פה מציאות עם עובדות זועקות, אני מבקש שבתוך חודש תודיעו לנו האם מחליטים לעשות שינוי בנושא".
מוקדם יותר, דנה ועדת הכספים בהצעת תיקון תוכנית הגבייה של קופות החולים, במסגרת המהלך למעבר מרישיונות למרשמים לקנאביס, עבור חלק מהמטופלים. במהלך הדיון מתחה הוועדה ביקורת על המחירים הנדרשים להוצאת רישיון ומרשמים במסגרת הצעד המתוכנן. נוכח כך שהשינוי טרם אושר בוועדת הבריאות, דרשה הוועדה ממשרד הבריאות, משרד האוצר וקופות החולים לבחון ולהביא בפניה בשבוע הבא תעריפים מוזלים יותר למטופלים, וכן להציג בפני הוועדה את התחשיבים המלאים לגביה המוצעת.
במשרדים ובקופות טענו מנגד כי מדובר בתעריפים הנמוכים ביותר שניתן היה להעמיד כדי שהמתווה יוכל לצאת לדרך, וכי מדובר במוצר שאיננו בסל התרופות, וישנן עלויות של הכשרת וגיוס רופאים, טיפול מורכב יותר מול החולים, התאמת מערכות מחשוב ועוד. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בסיכום הדיון: "אתם צריכים להביא סכום נמוך יותר. תסבסדו אתם כמשרדי ממשלה את קופות החולים, לא שהחולים יצטרכו לעשות את זה".
על פי התעריפים שהובאו בפני הוועדה, הוצע גבייה אחת לשנה בקופות החולים בעלויות הבאות: 220 שקל השתתפות עצמית עבור הנפקת מרשם לקנאביס ו-360 שקל השתתפות עצמית בגין הנפקת רישיון לקנאביס.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה