במקרה המדגים כיצד המודיעין האיראני מצליח שוב ושוב לגייס ישראלים ברשתות החברתיות, הפך העליון את החלטת המחוזי והרשיע אזרחית ישראלית ממוצא איראני בעבירת מסירת מידע לאויב.

האישה, שדרנית רדיו אינטרנטי בשפה הפרסית, ניהלה בין 2014-2018 קשר עם "ראמבוד נמדר", שהציג עצמו כרווק מוסלמי מטהראן המתעניין ביהדות. במהלך השנים, ביצעה עבורו מגוון משימות שהלכו והחמירו עם הזמן.

כתב האישום פירט שורת פעולות מדאיגות: האישה נסעה למשרד הפנים בראשון לציון ותיעדה באופן נסתר את עבודת המשרד. בעלה התרעם על המעשה והציע לה לנתק את הקשר עם ראמבוד, אך היא סירבה. בהמשך, תיעדה את שגרירות ארה"ב בתל אביב. כשראמבוד דרש שתיכנס פנימה עם מצלמה קטנה, היא סירבה, אך המשיכה לשתף פעולה במשימות אחרות.

היא צילמה את אולפן השידורים בו עבדה, את הכניסה לקניון בחולון ואת מערך האבטחה שם, כולל עמדת השומר והמגנומטר. חמור במיוחד היה תיאורה לראמבוד את חימושם של שומרים בכניסה לקניונים ולמגדלי מגורים, נהלי פתיחה באש לעבר מפגעים והמדים שהשומרים לובשים. בעדותה בבית המשפט הודתה כי חשדה שהמידע עלול לשמש לפיגוע, אך המשיכה להעבירו.

מעניין לציין כי האישה לא הייתה היחידה שהופעלה על ידי ראמבוד. באותה פרשה הואשמו גם שלוש נשים נוספות, כולן ישראליות ממוצא איראני, שניהלו קשרים עם אותה דמות. לחלקן העביר ראמבוד כספים, בין היתר דרך טורקיה, ובתמורה הנחה אותן לצלם בסיסי צה"ל, קלפי בחירות, לשכת ראש עיריית בית שמש ומקומות נוספים. אחת הנשים אף יצרה, לבקשתו, קשר עם חברת כנסת מכהנת והציעה לה שתטפל בה בעיסוי רפואי, אך היא סירבה לכך. כל שלוש הנשים הנוספות זוכו מכל האישומים בבית המשפט המחוזי.

ראמבוד גם ביקש מהאישה מידע על בסיסים צבאיים בתל אביב, באר שבע וחיפה, התעניין במיקום בסיס הקריה, וביקש מידע על מטות המוסד והשב"כ, לרבות זהות העומדים בראשם ואופן הגיוס. בשלב מסוים אף שוחח עם בנה של האישה טרם גיוסו, החמיא למבטא הפרסי שלו ודחק בו להתגייס למודיעין הצבאי.

ראמבוד התעניין גם בדמויות ציבוריות. הוא ביקש מהאישה להשיג את כתובת הדוא"ל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך היא סירבה. הוא שאל על שמות יועציו, וביקש את כתובתו ומספר הטלפון של הרמטכ"ל דאז, אביב כוכבי. האישה שלחה לו מספר טלפון אקראי, והסבירה כי קידומת 03 פירושה מגורים באזור תל אביב. סמוך לבחירות 2020, האישה שלחה לראמבוד סרטונים ותמונות שצילם בעלה בדרכו לקלפי ובמהלך ההצבעה.

הנאשמת הודתה בחקירתה כי הייתה "בטוחה ב-99%" שראמבוד קשור לשלטון האיראני, אך המשיכה בקשר כי היווה "מקור עיתונאי מעולה" המספק לה מידע "אמין ובלי צנזורה" על המתרחש באיראן.  אך במענה לכתב האישום היא "נסוגה מאמרותיה בחקירות" וכפרה בכך שידעה או חשדה שהוא פועל מטעם המודיעין האיראני.

בית המשפט המחוזי זיכה אותה מעבירת מסירת מידע לאויב והרשיע אותה רק בעבירה הקלה יותר של מגע עם סוכן חוץ. בית המשפט גזר עליה עונש של חודשיים וחצי מאסר בלבד - זמן שכבר ריצתה במעצר.

בהחלטה פה אחד, הפך העליון את הזיכוי וזאת בעקבות ערעור שהגישה המדינה. "התמונה המתקבלת באשר למניעיו, להתנהלותו ולזהותו של ראמבוד - היא ברורה", כתב השופט יוסף אלרון. "התעניינותו הניכרת בביטחון מדינת ישראל, במוסדותיה ובהתנהלותה מלמדת על כך שמדובר במי שפעל מטעם האויב". 

השופט אלכס שטיין התייחס לטענת הנאשמת כי לא ידעה שמדובר בסוכן איראני וכתב: "מי שמצטייר כסוכן איראני ומתנהל כסוכן איראני הוא סוכן איראני".

השופטים הביעו תסכול מהעונש הקל שהוטל. "על המשיבה נגזר עונש מגוחך, רחוק ביותר מלהלום את חומרת מעשיה", כתב אלרון. "אילו היה מוגש ערעור על חומרת העונש, היה נדרש לאמצו בשתי ידיים ולהשית עליה עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית ביותר. בהעדר ערעור - ידינו כבולות".

עוד ב-

בשליחות איראן? תושב נתיבות צילם את הכור ושכר דירת מסתור

לכתבה המלאה

לא מעט פרשיות כאלה נחשפו מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", כפי שדיווחנו על תושב ירושלים בן 23 שביצע עבורם פעולות כמו צילום מבנים ותשתיות וריסוס גרפיטי. לפניו היה זה תושב נוף הגליל שהצית רכב וריסס גרפיטי עבור שולחיו. רבים מה מספרים שהם עשו זאת עבור כסף ולא מתוך אידיאולוגיה.