חבר הכנסת וחבר וועדת הכספים, אלכס קושניר, מסכם כבר כהונה של שתי כנסות. מי היה מאמין שבתוך פחות משנתיים ייאלץ להתמודד לכנסת לא פחות משלוש פעמים. קושניר, הממוקם במקום השביעי ברשימת מפלגת ישראל ביתנו בבחירות לכנסת ה-24, רואה את עצמו כחלק מהימין הפרגמטי - מושג שעליו הוא חוזר כמה פעמים במהלך הראיון. את שאר מפלגות הימין, המשויכות לגוש נתניהו, הוא מגדיר כימין פנאטי, לרבות סמוטריץ' ובן גביר. יחד עם זאת הכוונת שלו ושל מפלגתו מתמקדת בימים אלה על המפלגות החרדיות.

את השיחה עמו אנו מקיימים מספר שעות לאחר ההתבטאות של חבר הכנסת יצחק פינדרוס (יהדות התורה), על הגיורים הנערכים בצה"ל. "מי שהתגיירה בגיור צה"לי היא שיקסע. אם מישהו מתחתן איתה - האבא צריך לשבת שבעה". אמר ח"כ פינדרוס. בחלוף זמן קצר ההתבטאות גררה אחריה זעם רב, כמעט מכל קצוות הקשת הפוליטית. ח"כ פינדרוס התנצל על השימוש במילה "שיקסע", אולם לא חזר בו מעיקר הדברים. ח"כ קושניר המייצג בכנסת את ציבור עולי ברית המועצות לשעבר, שרבים מן המתגיירים בצה"ל באים מקרבו, תוקף את דבריו של ח"כ פינדרוס וטוען כי המשרתים בצה"ל יותר יהודיים ממנו.

"מבחינתי חיילים שעושים גיור בצה"ל הם יותר יהודים מאדון פינדרוס שלא מייצג את היהדות המכילה. הוא במקרה הטוב מייצג כת שמאוד מאוד קרובה ליהדות". אומר ח"כ קושניר ומוסיף: "לכן אני כמובן מגנה את האמירה הזו. אני חושב שיש פה בלבול בערכים, במערכת שיקול דעת ובקבלת החלטות. חבר'ה שמתגייסים לצבא עושים גיור כדי להשתייך לעם היהודי. הם משרתים את המדינה ומגנים עליה. הם יותר יהודים מפינדרוס באופן ודאי".

מה דעתך על פסיקת בג"צ בעניין ההכרה בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים?
"אני חושב שזה צעד מאוד חשוב לכיוון החזרה לשפיות. לכיוון יהדות מכילה וליברלית שיודעת לקל את האחר. המדינה הזו כשקמה ב-1948, היא קמה כבית לאומי לעם היהודי על כל גווניו. החל מחילוניים, דרך רפורמים וקונסרבטיביים ואורתודוכסיים, כיפות סרוגות וציונות דתית, חרדים וכולם. לכן המגמה הזו בשנים האחרונות ,שהיהדות נמצאת במונופול בלעדי של המפלגות החרדיות, היא אינה מקובלת עליי. לכן אני מאוד מברך על הצעד של בג"ץ. אני חושב שזה צעד טוב".

אביגדור ליברמן אמר לפני כמה ימים שהוא חושב שלא היה צריך לחוקק את חוק הלאום, ולהסתפק בניסוח חוק המבוסס על ערכי מגילת העצמאות. כחבר במפלגה שמגדירה עצמה ימנית, אתה חושב שאכן אין מקום לחוק הלאום?
"זו גם הייתה הצעת החוק שלנו שהוגשה בכנסת ה-20. הצבענו בעד חוק הלאום במסגרת משמעת קואליציונית. אנחנו גם חושבים היום שחוק הלאום צריך להיות מחוקק כחוק יסוד לפי ערכי מגילת העצמות. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, אבל מצד שני היא חייבת לתת זכויות שוות לכל האזרחים. לראייה תראה מה קרה עם הציבור הדרוזי שהוא אחינו לנשק. אני לא רואה שום סיבה שהם יקופחו בחקיקה. אני מאוד שמח שאנחנו כמפלגה מרימים את הדגל הזה. אין לזה שום קשר בין זה לימין ושמאל".

מדוע?
"תשמע, אפשר להפוך את כל ההגדרה של הימין לימין פנאטי, דוגמת סמוטריץ' ובן גביר, ואפשר להיות ימין פרגמטי. אנחנו חושבים שכל האזרחים במדינה דמוקרטית חייבים להיות שווי זכויות, ואגב גם שווי חובות. משהו שלא קורה בחלק מהמגזרים ואת זה צריך לתקן. אין לזה שום קשר לימין".

למה לדעתך סמוטריץ' הוא ימין פנאטי?
"בן אדם שרוצה להחזיר אותך לימים של דוד המלך ושלמה המלך, בן אדם שמדבר איתך על הקמת מדינה אחת ורוצה שיהיו פה שני מיליון אזרחים פלסטינים שיוכלו להצביע, זה ימין פנאטי לדעתי".

רק לפני כמה מערכות בחירות הסיסמאות של של ישראל ביתנו היו: "רק ליברמן מבין ערבית", "בלי נאמנות אין אזרחות", "צריך להעביר את תושבי אום אל פאחם אל שטחי המדינה הפלסטינית", זה לא ימין פנאטי?
"לא. זה ימין פרגמטי."

למה?
"מבחינתנו אין שום הבדל בין עזמי בשארה לבין מרדכי ואנונו. שניהם בוגדים, שניהם פגעו בביטחון המדינה וזה לא קשור ללאום שלהם. בציבור הערבי יש הרבה אזרחים נאמנים שעובדים ומשלמים מסים, וחלקם מוכנים לשרת שירות לאומי וחלק גם בשירות צבאי. לדעתי מדובר באזרחים לגיטימיים לכל דבר ועניין. אין לזה שום קשר לארגוני טרור, שחלקם לצערי הרב נמצאים גם בשטח ישראל ובהם צריך לטפל. הגישה התוקפנית כלפי האויבים של המדינה לא צרכיה להשתקף כנגד האזרחים שרוצים לקחת חלק במפעל שלנו -הציוני הדמוקרטי".

כמפלגת ימין, איך תשבו בקואליציה שמורכבת ממפלגת העבודה בראשות מירב מיכאלי ומפלגת מר"צ?
"בסוף צריך לבחור בחלופות קיימות ולא בחלופות שלא קיימות. הרי לצערי אין סיכוי שישראל ביתנו תקבל 61 מנדטים ותוכל להרכיב קואליציה לבד עם עצמה. לכן בהחלט שנצטרך להגיע לכל מני הסכמות. יחד עם זה, אני חייב לומר שהרצון שלנו הוא קודם כל להקים בסיס שיהיה מבוסס על ארבע המפלגות: אנחנו, ימינה, תקווה חדשה ויש עתיד, ואחר כך המפלגות מהגוש הליברלי יוכלו להצטרף, עם קביעת קווי יסוד ברורים. האתגר המשמעותי הוא כלכלי וחברתי. כדי לספק את זה אני חושב שכל השותפים שנמצאים על הספקטרום הציוני והליברלי יכולים לעזור. לצערי אני לא יכול לשים שם את מפלגת הליכוד, שהפכה פשוט להיות סניף של המפלגות החרדיות, וגם לא את הרשימה המשותפת.

"דבר מדהים שאולי פחות אנשים שמים לב אליו, זה נתניהו בריצה המטורפת שלו לממשלת החסינות, כורת ברית בעיקר עם גורמים שהם לא ציוניים. התנועה האסלאמית של מנסור עבאס, המפלגות החרדיות, והגזענים והפנאטים של סמוטריץ' ובן גביר. השאלה היא אם זו הקואליציה שאנחנו רוצים לראות. אני חושב שלא".

במהלך הימים האחרונים עלה לסדר היום העיסוק בחוסר אכיפת החוק במרחבי הנגב. כזכור, לפני מספר שבועות נחשף כי שלושה פורצים מן הפזורה הבדואית שדדו בית משפחה באד יישובי הדרום, כשאחד מהם אונס את בת המשפחה- ילדה בת 10. השבוע שודרה בערוץ 13 כתבה שהביאה את גרסתו של אריה שיף, תושב ערד, שנגדו הגוש כתב אישום לאחר שירה למוות בפורץ מן הפזורה הבדואית אשר ניסה לגנוב את רכבו יחד עם עוד שני פורצים. מקרים אלו מצטרפים לעוד דיווחים רבים על הנעשה בדרום, בהם הקמת מיני מליציות של כנופיות משבטים שונים שנלחמים זה בזה באמצאות נשק בלתי חוקי, ותחושה כללית כי לא קיים חוק וסדר בנגב.

כמי שחי את מרחבי הנגב כלוחם גבעתי ובהמשך כאיש שב"כ, מפנה ח"כ קושניר אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכך שמדינת ישראל איבדה את הריבונות על הנגב ושלא הקצתה משאבים עבור שילוב האוכלוסייה הבדואית בתוך החברה הישראלית.

"נתניהו מדבר על החלת ריבונות, אגב המפלגה היחידה שהגישה הצעת חוק להחלת ריבונית בצפון ים המלח הייתה ישראל ביתנו, אולם התופעה הרבה יותר רחבה ממה שאנחנו חושבים". אומר ח"כ קושניר ומוסיף: "היום בפועל יש לך אוטונומיה אחת בנגב, כששאר הכלכלה מתנהלת באופן עצמאי, מערכת החינוך מתנהלת באופן עצמאי והאזרחים שם חיים לפי מערכת חוקים שאפילו לא קרובה למערכת החוקים שאנחנו מכירים. אותו הדבר קורה גם באוטונומיה החרדית. הממשלה הזו פשוט איבדה שליטה. לפני שאנחנו רוצים ומבטיחים להחיל ריבונות על כל מני מקומות, קודם כל נוודא שאנחנו מחילים ריבונות על שטחים בתוך מדינת ישראל, עם אוכלוסייה שהיא מורכבת מאזרחים של מדינת ישראל.
"אנחנו נמצאים בקשר עם ארגון שנקרא השומר החדש, שפועל כדי להגן על החקלאיים שעובדים בנגב וגם בצפון. אנחנו נמשיך לחזוק אותם. ועצם זה שקם ארגון כזה שעושה עבודת קודש, זה אומר שהמדינה נחשלה פה. היא נחשלה באכיפה ובהרתעה כנגד הפושעים, ובזה צריך לטפל".

לצד אמירותיו התקיפות, ח"כ קושניר לא ממהר להצטרף אל אלו המגדירים את מקרי הפריצות והאלימות בדרום כפשיעה על רקע לאומני- כפי שרבים בימין טוענים. "אני חושב שצריך לבחור כל דבר ולבחון כל מקרה לגופו. אי אפשר להכליל את כל האירועים ולהגיד לכולם שזה לאומני".

ועדיין, בסופו של דבר, הקורבנות הם יהודים והפורצים הם בדואים.
"אני רק יכול להגיד לך שבתחילת שנות ה-2000, כששירתי בגבעתי, במהלך קורס הקצינים עשינו ניווטים באזורים האלה ואף פעם לא הייתה שום בעיה. היו הרבה חבר'ה בדואים שהזמינו אותנו לשתות קפה למרות שהיינו על מדים עם נשק והכל. כשעבדתי בשירות הביטחון הכללי, במסגרת הפעילות היינו צרכים לפעול גם באזור הזה. בהתחלה היינו נכנסים לשם עם רכבים פרטיים ואחר כך קיבלנו הנחייה לעשות את זה ברכבים ממוגנים. זה אומר שמדינת ישראל פשוט איבדה את הסיכוי שהיה אז לחבר את האוכלוסייה הבדואית ולהכניס אותה אל תוך החברה הישראלית, כמו שלמשל נעשה עם העדה הדרוזית.

"הרי יש הרבה נציגים של המגזר הבדואי שמשרתים בצבא ועושים עבודה מדהימה. לצערי הרב, ככל שהשנים מתקדמות, הדבר הזה הולך וקטן. כשהייתי מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, פנו אליי מהמועצה הלאומית לכלכלה כדי לבחון איך אפשר ללמד מבוגרים עברית. הכוונה הייתה לעשות את זה עבור האוכלוסיה הבדואית. לצערי הרב זה נשאר על הנייר. כשיש לך מערכת חינוך שמלדמת רק בערבית, שאין בה שום ניסיון לחבר את הילדים אל תוך ההוויה הישראלית ואל תוך מדינת ישראל, אתה לא יכול להתפלא אחר כך שגדל פה דור שפשוט מנותק לחלוטין ממה שקורה במדינה. לכן התהליך צריך להתחיל מהחינוך ואחר כך אכיפה וגם השכלה".

איך אתה מסכם את הטיפול במשבר הקורונה?
"הבעיה היא שאנחנו רואים שכל ההתמודדות עם המגיפה הזאת נעשתה דרך פרימזה פוליטית של לחצים פוליטיים. אפשר לנתח את זה עם הסגר הראשון שבו אברכים הגיעו מניו- יורק, והסגר השני שהיה קולקטיבי בגלל התחלואה במגזר החרדי. אותו דבר לגבי הסגר השלישי ומבצע החיסונים שנהפך לקמפיין פוליטי.

"ראש הממשלה שיש לו לו"ז עמוס מוצא זמן להצטלם עם קונטיינר של חיסונים. יש כ- 6,000 מתים שחלקם הגדול מתו לשווא. הסיוע לעסקים היה מתחת לכל ביקורת. אני אומר לך שאלה רק הניצנים של מה שהולך לקרות בשנה הזו. אנשים הולכים לאבד את הפרנסה שלהם".

בשבוע הבא עתידים עסקים רבים במשק להיפתח במסגרת הפעימה השלישית של ההקלות, עליהן החליטה הממשלה. בין הנהנים מן ההקלות יהיה ענף המסעדנות שפעילותו נעצרה לכמעט חצי שנה. יחד עם זאת, ענף המועדונים והברים טרם זכה למענה שיוכל גם לתת לו לפעול תחת התו הירוק. ח"כ קושניר מספר כי שלח מכתב בעניין אל לשכותיהם של ראש הממשלה ושר האוצר, אולם עניין זה טרם קיבל התייחסות. הוא מבקר את הממשלה בחריפות על כך ואומר: "מי שיש לו רישוי עסק למסעדה יוכל לפתוח ומי שלא - לא יכול להיפתח. בעלי מועדונים וברים אלה אנשים שאין להם יכולת להתפרנס. חייבים להעלות את זה על סדר היום".