שר הביטחון היוצא בני גנץ, מתוודה בפוסט אישי ובגילוי לב נדיר חושף כי לפני 15 שנה הוא נגמל מעישון, ומאז לא הצית סיגריה: "שנים של פיקוד, של מבצעים צבאיים, של לחצים פוליטיים – לא החזירו את הסיגריה. היום לפני 15 שנה הפסקתי לעשן. הגעתי לנתב"ג, הצתתי סיגריה אחרונה, שאפתי אותה עמוק, זרקתי למאפרה ואת המצית הפקדתי בידי חבר שליווה אותי לשדה, עליתי למטוס בדרך לארה״ב לתפקידי כנספח צה״ל בוושינגטון – ומאז לא חזרתי לעשן".

גנץ מספר: "שנים של פיקוד, של מבצעים צבאיים, של לחצים פוליטיים – לא החזירו את הסיגריה. הרגע הזה, היה סופו של תהליך, שהחל ביום אחד בלשכתי כמפקד זרוע היבשה. אל הלשכה נכנסה אורחת לא קרואה, ד״ר יעל בר זאב, שאמרה לי שהיא הגיעה עם משימה – לגרום לי להפסיק לעשן. שנים של מבצעים, מארבים ולילות בחפ"קים הטמיעו את ההרגל הזה של הסיגריה. צחקתי, אבל גם ״זרמתי״.

בשלב זה גנץ מתאר את התרגילים הראשונים בדרך לגמילה: "התהליך התחיל בכל מיני תרגילים מוזרים – לעבור לעשן רק ביד שמאל, לא לעשן אחרי ארוחת הצהריים, אין יותר עישון עם קפה. ככה – לאט, לאט, קילפנו יעל ואני את ההרגלים – עד שהגענו לאותו יום בנתב״ג. מעבר לרווח הבריאותי שאני מרגיש היום היטב, הסיפור הזה מלווה אותי בכמה היבטים: ראשית – לעולם לא להתמכר להרגלים. לבחון את המעשים שלך יום-יום, מהזירה המבצעית ועד הזירה המשפחתית. השני – כשנוחת עליך אדם טוב, שמושיט יד, תמיד כדאי להושיט אותה בחזרה ולא להיות ציניקן. והאחרון הוא שעבודה קשה, התמדה וכוח הרצון של האדם, חזקים גם מהכימיה והטבע".

עוד ב-

האם שר הביטחון בני גנץ קורץ לגיל השלישי?

לכתבה המלאה

בהמשך הוא מציין כי "אנחנו אמנם בחג החנוכה, אבל צריך לזכור שגם כדי שנס פך השמן יקרה, היה צריך שיהיה בבית המקדש מי שיחפש שמן כדי להדליק את האור. אני יודע שאנחנו נמצאים במצב פוליטי קשה עבור רבים, גם עבורי. ההסכמים הקואליציוניים שפורסמו בימים האחרונים כוללים כוונות לביצוע מעשים שיפגעו בדמוקרטיה, בביטחון ובכלכלה. זה בדיוק הזמן הזה – לא להיקלע בקונספציות, לחשוב מחוץ לקופסה, להיעזר באנשים חכמים, לשבור הרגלים ולעבוד קשה ועמוק בחברה הישראלית כדי לשנות את הנתיב. לחפש את הפתרונות ולהתמיד בדרך. שיהיה סוף שבוע שקט ומואר, ואל תשכחו גם בחג – לעשות ספורט ולא להגזים עם הסופגניות".