רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, מעריך שבנק ישראל קרוב למיצוי העלאות הריבית והוא יעלה אותה בעוד 0.25% רק עוד פעם אחת השנה. להערכת גוזלן, התמתנות בקצב האינפלציה - לא לפני המחצית השנייה של השנה.

"הוועדה המוניטארית החליטה על העלאת הריבית ב-25 נ"ב ל-4.5%, בהתאם להערכות המוקדמות. בניגוד להחלטות הקודמות, הועדה ליוותה את ההחלטה במסר 'יוני' שמאותת על סיום קרוב של העלאות הריבית, במידה ולא תירשם הפתעה משמעותית כלפי מעלה בתוואי האינפלציה הצפוי".

"למעשה הוועדה מיישרת קו עם ה-FED, שאותת אף הוא על צפי למיצוי העלאות הריבית, אם כי גם בארה"ב וגם בישראל הערכה זו נשענת על צפי להשפעות ממתנות על הפעילות שיובילו לירידה באינפלציה כאשר בישראל, מעבר לַאינפלציה ה"דביקה" והפיחות בשער החליפין מהווה גורם סיכון נוסף לתחזית. להערכתנו, ירידת מדרגה ברורה באינפלציה, באופן אליו כיוון הנגיד, תגיע לכל המוקדם במחצית השנייה של השנה ולכן אנו מצפים לפחות להעלאה אחת נוספת של 25 נ"ב בריבית בהחלטות הבאות".

"תחזית הצמיחה של מחלקת המחקר ל-2023 עודכנה פעם נוספת כלפי מטה ל-2.5%, וזאת במקביל לעדכון כלפי מעלה לתחזיות האינפלציה (3.9% ב-2023 ו-3.4% בשנה הקרובה) והריבית (4.75% בשנה הקרובה). כמו כן, הוצגו תרחישים אפשריים לבחינת השפעת שינויי החקיקה במערכת המשפט על הפעילות, והם כוללים עליית מדרגה בפרמיית הסיכון של המשק ופגיעה רוחבית בביקושים, שעוצמתם נעה נעים בין פגיעה של 0.8% ל-2.8% בצמיחה בכל אחת משלוש השנים הקרובות" אומר גוזלן.

"מעבר להאטה בקצב העלאת הריבית", הוא מוסיף, "הוועדה שיגרה מסר 'יוני' ברור בנוגע לתוואי הריבית העתידי. כך, ההכוונה העתידית אינה מכוונת עוד לתהליך העלאה ממושך בריבית שבו הועדה נדרשה בעיקר להחליט על קצב ההעלאה, אלא מכוונת לבחינת הצורך בהמשך העלאות הריבית, וזאת כתלות בנתונים".

"שינוי זה מצביע על כך שהוועדה מרגישה נוח באופן יחסי עם סביבת הריבית הנוכחית, כך שללא הפתעות משמעותיות באינפלציה כלפי מעלה, היא מכוונת לסיום קרוב של העלאות הריבית, וככל הנראה להעלאה אחת נוספת בהתאם לתחזית המחקר".

"נתוני האינפלציה בחודשיים האחרונים היו גבוהים במידה ניכרת מציפיות השוק ומהערכות הבנק, כך שהוועדה ציינה כי קצב האינפלציה השנתי אומנם התמתן, אך בשיעור נמוך מההערכות המקודמות, והתפתחות זו חיזקה את הערכת האינפלציה ה'דביקה'. כך, לפי אומדן של הבנק, למרות ירידה קלה בקצב האינפלציה השנתי, שיעור הסעיפים במדד המחירים לצרכן שעלו בשנה האחרונה מעל ל-5% עלה מדרגה בחודשיים האחרונים (לכ-58%-57%), מה שמעיד על עלייה רוחבית יותר באינפלציה".

"התפתחות זו זהה למדי לעולם, כך שאומנם קצב האינפלציה הכללית מתמתן, אך בכול הנוגע לאינפלציית הליבה הקצב נותר גבוה הן בארה"ב ובפרט בגוש האירו, ולמעשה נע סביב הרמה המקומית".

"מבחינת ההתייחסות לפעילות הריאלית, הטון היה מעט פחות חיובי מאשר בהחלטה הקודמת. להערכת הוועדה קצב הצמיחה של המשק נע סביב המגמה, והמשק ממשיך להתאפיין עם שוק עבודה הדוק תוך ירידה מסוימת בהיקף המשרות הפנויות, אך הן עדיין נעות ברמה גבוהה. סביר כי הטון הפחות אופטימי משקף גם אי ודאות בנוגע להשפעות החקיקה על האמון העסקי והצרכני, ואי ודאות בנוגע לעוצמת ההשפעה של משבר הבנקים בארה"ב ובאירופה על הפעילות הגלובלית". 

"להערכה זו נלוותה הפחתה נוספת בתחזית הצמיחה ל-2023 (מ-2.8% ל-2.5%) בעיקר עקב הערכה לגידול מתון יותר בביקושים המקומיים על רקע סביבת ריבית ואינפלציה גבוהות יותר מאשר הוערך קודם לכן. כמו כן, תחזית האינפלציה עודכנה בשיעור משמעותי כלפי מעלה מ -3% ל-3.9% ב-2023, ולשנה הקרובה תחזית מחלקת המחקר היא לעלייה של 3.4%. במקביל, עודכנה תחזית הריבית לשנה הקרובה ל-4.75% (לעומת 4% לסוף 2023 בתחזית הקודמת)". 

עוד ב-

בנק ישראל: המהפכה המשפטית עלולה לגרוע 2.8% תוצר בשנה

לכתבה המלאה

"חשוב לציין שתחזית זו מניחה 'עסקים כרגיל' ולא כוללת פגיעה בפעילות עקב החקיקה להחלשת מערכת המשפט. התרחישים שהציגה מחלקת המחקר לפגיעה פוטנציאלית במצב שבו תעבור החקיקה במתכונתה הנוכחית, כוללים הערכה לפגיעה שנעה בין 0.8% ל-2.8% תוצר בכל אחת משלוש השנים הקרובות, וזאת כתלות בעוצמת והתמדת הזעזוע. תרחישים אלו משקפים עליית מדרגה בפרמיית הסיכון של המשק ופגיעה רוחבית בביקושים המקומיים ובפעילות היצוא, והדגש של מחלקת המחקר הוא על כך שככל שהשינויים במבנה החוקי ייתפסו כפרמננטיים, כך השפעתם צפויה להיות גדולה יותר, כבר בתקופה הנוכחית, ולא רק לאורך זמן" מסיים גוזלן.