בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בפעילות בתחום הנכסים הקריפטוגרפים הפיננסיים (קריפטו), בין השאר, נכסים ושירותים חדשים וחדשניים מתפתחים בקצב מואץ, ניתנים על ידי מגוון של גופים ומופנים לקהל רחב יותר של לקוחות. בשנה האחרונה, בעולם וגם בישראל, רואים גם כניסה של גופים פיננסיים מסורתיים, ובהם בנקים לתחום זה.

הפיקוח על הבנקים סבור כי בפעילות קריפטו ובטכנולוגיה התומכת בפעילות זו יש פוטנציאל חדשנות בעולמות הפיננסיים. פעילות של גופים פיננסיים מסורתיים בתחום, לצד גופים אחרים שכבר פעילים שנים רבות, תאפשר התפתחות של מודלים עסקיים חדשים.

היות שמדובר בפעילות חדשה, הן לגופים הפיננסיים והן ללקוחותיהם, המגלמת בתוכה סיכונים יציבותיים, סיכונים פיננסיים, סיכונים תפעוליים, לרבות סיכוני סייבר, היבטי איסור הלבנת הון והיבטים צרכניים, יש חשיבות בניהול זהיר של סיכונים אלו על ידי הגופים הפיננסיים הבוחרים לפעול בתחום, כך שבין היתר השימוש בכלים פיננסיים חדשים וטכנולוגיות חדשות יהיה לטובת הלקוחות ובהתאם למותר לבנקים על פי חוק.

בהתאם, היום הוציא הפיקוח על הבנקים לוועדה המייעצת לענייני בנקאות טיוטת מכתב וטיוטת עדכון להוראת נב"ת 310 בנושא ניהול סיכונים המפנות את תשומת הלב לסיכונים המרכזיים הנגזרים בתחום זה, לרבות לדרישות הצרכניות הנובעות מהפעילות, וכן דורשות מכל תאגיד בנקאי לפנות למפקח מראש בטרם הוא נכנס לפעילות בתחום הקריפטו (מצ"ב לינק להוראה).

עוד ב-

המפלה בקריפטו: האם קרב בין מיליארדרים גרם לשוק לקרוס?

לכתבה המלאה

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים: "פעילות הקריפטו, תחת גופים פיננסיים מסורתיים, הינה פעילות חדשה יחסית, ומשכך יש חוסר-ודאות לגבי התפתחות המודלים העסקיים בתחם זה. כרגולטור המעודד חדשנות, לפיקוח על הבנקים יש אחריות דואלית. מצד אחד לא לבלום את החדשנות שבפעילות הקריפטו והטכנולוגיה התומכת בה אלא לאפשר את התפתחותה, ומצד שני, לוודא גישה זהירה ביחס לסיכונים הנובעים מפעילות זו תוך הבטחת ההגנה המירבית האפשרית על  הלקוח."​"