סאמר חג' יחיא יצא היום בביקורת חריגה כלפי בנק ישראל. אתמול אמר נגיד בנק ישראל כי הוא מייחס חשיבות רבה לקיצור הליכים, פישוט הליכים והפחתה בנטל הבירוקרטי כדי לעודד את הפעילות הכלכלית בישראל. חג' יחיא מצידו ענה היום בכנס של מכון אהרון כי "הנגיד, וגם פרופ' צבי אקשטיין, התייחסו לביורוקרטיה, לעיוותים רגולטורים, ולחשיבות קיצור הליכים, ובצדק, ובצדק רב. (אני) מציע שיתחיל בבית".

עוד אמר חג' יחיא על הנחישות של בנק ישראל להוריד את האינפלציה דרך העלאת הריבית כי "בעוד האינפלציה הרשמית הינה כ-4%, בפועל היא מעל למה שמפרסמת הלמ״ס וזה לא הזמן והמקום להתייחס לעיוותים בחישובי הלמ"ס.

"אכן מקורה של האינפלציה - בצד ההיצע ובצד הביקוש, אך האם העלאת הריבית של טווח קצר תעזור? בצד היצע ישנם שני ויקטורים שפועלים לצמצום ההיצע: קיימת עליית מחירי התשומות (כולל העבודה) כשהעלאת הריבית רק תחמיר את המצב. קיים שיבוש בשרשרת האספקה העולמית והעלאת הריבית לא תעזור במקרה הטוב. 

"גם בצד הביקוש ישנם שני וקטורים שפועלים להגדלת הביקוש: בעלייה בסך הביקוש בשל ביקושים כבושים, בגלל עלייה ביתרת החיסכון הפרטי ביציאה מהקורונה (הן במימון הממשלה על חשבון הגירעון הממשלתי, והן בשל עצירת חלק מההוצאה הצרכנית, בזמן הקורונה), אז עליית ריבית של 1%-2% על הקרדיט ולא על פיקדונות, לא תשפיע מהותית על השימוש בחיסכון.

"לריבית אין השפעה משמעותית על הלחצים הסקטוריאלים, מלבד אלה שהם עתירי מימון (כמו רכבים או נדל"ן). לדעתי, הגורמים האלה הם זמניים ויפתרו בקרוב. המסקנה שלי: האינפלציה תמשיך בחודשים הקרובים על אף העלאת הריבית, והיא תרד בלי קשר להעלאת הריבית. 

"יחד עם זאת, זה נכון להעלות את ריבית לטווח הקצר והבינוני, כי זו הזדמנות להחזיר את הריבית לרמה נורמלית ניטרלית. אז, שיעלו את הריבית לטווח קצר, אך שלא ייקחו קרדיט. העלאת הריבית של בנק ישראל הינה הרבה יותר ממה שחושבים ורואים בהודעות של בנק ישראל". 

באשר לארביטראז' הרגולטורי אמר חג' יחיא כי הידוק הרגולציה של הפיקוח על הבנקים, כמו ההוראה האחרונה, שחלה רטרואקטיבית, לריתוק הון נוסף לעסקאות מסויימות בנדל"ן מעלה את הריבית על תחום סקטוריאלי, מחירי הנדלן, והמשמעות המשך עליית מחירי הדיור. 

"בנושא זה, הנגידים, ברננקי וירון, התייחסו לחשיבות ניהול ושמירת היציבות הפיננסית הכלל משקית. ברננקי גם הדגיש את הנדידה של הסיכון מהמערכת הבנקאית למערכת החוץ בנקאית (shadow banking). הנגיד אמיר ירון לא התייחס לנושא, ואולי לא במקרה.

עוד ב-

המפקח על הבנקים: משכנתאות חוץ בנקאיות - מכשול בפני עיוור

לכתבה המלאה

"המבנה הפיקוחי בארץ מביא להידוק הפיקוח וניהול הסיכון של הבנקים, אך לנדידת הסיכון לאיזורים פחות מפוקחים ועלויות מימון יותר גבוהות. הסיכון הפיננסי המשקי, שבאחריות בנק ישראל, עולה. אז שייקח אחריות".