השוק
"נספק חשמל בנקודות שאף אחד לא רוצה להגיע אליהם"
רמי רשף, מנכ"ל ג'נסל מסביר בראיון מיוחד ל-ice איך הוא יכול להביא חשמל לכל נקודה על פני כדור הארץ, בלי לזהם את הסביבה וברמת אמינות גבוהה, ואיך הוא סוגר את מעגל ייצור החשמל בנקודות הטענה של כלי רכב חשמליים
בשנים האחרונות נכנסו לבורסה הרבה חברות חלום. כלומר חברות עם הרבה חלומות ואיך נאמר את זה בעדינות, בלי הרבה יכולות להוציא היכולת המצוינת להוציא ממנהלי ההשקעות בקופות הגמל, קרנות הנאמנות וקרנות הפנסיה כסף (החסכונות של הציבור, אל תדאגו זה לא כסף שלהם הוא שלכם) והרבה ממנו, לשרוף אותו ואז להיעלם לתוך הלילה.
אבל השנים האחרונות הביאו לבורסה גם חברות אמיתיות, כאלה שיש להם חלומות (ואין עם זה שום דבר רע) אבל חלומות שהם למעשה שילוב של המוח היהודי, המדע, יכולת ביצועית ומכאן כמובן שהחברות האלה מרחיקות פליפרים (כינוי בשוק למשקיעים בעלי אופק השקעה קצר מאוד, שמרימים שווי של חברות למיליארדים ובונים על זה שיצליחו לברוח בזמן לפני שהן קורסות) וקורצות למשקיעים עם חזון וטווח השקעה בינוני וארוך.
צריך לזכור, גם לחברות ה"אמיתיות" שהגיעו לבורסה אין ביטחון שיצליחו להגשים את החזון שלהן, וגם הן יכולות לקרוס אבל אם אנחנו רוצים להסתכל על הבורסה ושוק ההון ככלי מקרו כלכלי שמפתח את הכלכלה הישראלית, כלומר מזרים כסף לפיתוחים וייצור של מוצר אמיתי. ג'נסל יכולה להיות דוגמא טובה לזה. ושוב, אין כל ביטחון שחברות מסוגה של ג'נסל יצליחו להגשים את החזון שלהן, אבל השימוש בכספי הפנסיה לפיתוחים אמיתיים הם ליבת הליבות וסיבת הסיבות לקיומו של שוק הון מתפקד.
ג'נסל הונפקה בנובמבר 20' והיא נסחרת היום בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של 834 מיליון שקל (רחוק מאוד מהשווי של חברות החלום והעסקים שמעניינים את הפליפרים) ובין בעלי המניות שלהם ניתן למצוא את מגדל וחברת הביטוח הראל - ידיים חזקות כפי שהן מכונות בבורסה.
"אנחנו בגדול מתעסקים בייצור חשמל משני סוגי של דלקים. הדלק הראשון הוא מימן שהיא המולקולה הכי שכיחה בכדור הארץ. והדלק השני הוא אמוניה שמכילה הרבה מימן בתוכה. התהליך של ייצור החשמל דרך המוצרים שלנו הוא אלקטרוכימי שמשלב שני סוגי גזים: הראשון חמצן שנמצא באוויר והשני אותו הדלק - המימן.
"התוצאה היא 100% חשמל ירוק ברמת אמינות מאוד גבוהה מאחר ואין חלקים נעים בתהליך הזה כי הוא כימי לגמרי. למעשה בבסיס הטכנולוגיה הזו השתמשו כבר בשנות ה-60 כשהאמריקאים רצו להגיע לירח ונאס"א חיפשו טכנולוגיה שיודעת לייצר חשמל לאסטרונאוטים, ללא גורם מזהם, יציב ולטווח ארוך ומכאן ניתן להבין שרמת האמינות היא מאוד גבוהה, כלומר מערכות שאתה נותן להן משימה והן עובדות בצורה מושלמת" אומר רמי רשף מנכ"ל ג'נסל.
-איפה נכנסת ג'נסל לתמונה?
"כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה. ג'נסל לוקחת חמצן ומימן ומייצרת ממנו חשמל נקי ואמין. אנחנו למעשה הקמנו את הפרויקט הזה ב-2011 תחת המשימה להביא את הטכנולוגיה מהחלל לכדור הארץ. והנה שתי המטרות האלה שהונחו בשנות ה-60 ואנחנו מנסים להפוך אותן למסחריות קורמות עור וגידים"
-תסביר
"המטרה הראשונה וניתן לראות את זה היום. היא האימפקט של ההתחממות הגלובלית על מזג האוויר. אנחנו רואים בטקסס שבוע בלי חשמל, בגרמניה הצפות באמצע הקיץ שריפות באוסטרליה וצריך רק לראות חדשות כדי להבין מה עובר על העולם בעידן ההתחממות הגלובלית.
"הרעיון הוא כזה: אנחנו מזהמים את כדור הארץ, גורמים לטמפרטורות לעלות, משפיעים על ההתחממות הגלובלית ומשפיעים מזג האוויר שמשתגע".
-איפה זה פוגש את ג'נסל?
"התהליך הזה עוד לא נגמר. איפה זה פוגש אותנו? החיים של כולנו הפכו להיות בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה לחיים סופר דיגיטליים. זאת אומרת שהדיגיטציה הפכה להיות עמוד השדרה של החיים היום יומיים של כולנו, ואז מגיע הצורך - כדי שהדבר הזה יתקיים אנחנו צריכים רציפות תפקודית מושלמת. הרציפות הזו נשענת על חברות האינטרנט, התקשורת וחברות החשמל".
-זה יכול להסביר את העסקה שלכם עם דויטשה טלקום?
"דויטשה טלקום היא שותף אסטרטגי שלנו. בשבוע שעבר היינו בברצלונה. באנו בהזמנה של דויטשה טלקום שהיא חברת הסלולר הגדולה באירופה ושותפה אסטרטגית שלנו. המטרה הייתה להציג את הפתרונות שלנו שהם למעשה "תאי דלק" שמשתלבים בתוך מערך התקשורת של דויטשה טלקום בכל אירופה.
"זה אמור לאפשר להם להשיג שני יעדים במקביל: הראשון - לאפשר רציפות תפקודית לאתרי הסלולר ובכל תנאי מזג אוויר בטכנולוגיה הירוקה שלנו. ובמקביל - להגיע ליעדי איכות סביבה שלהם. יש להם יעדים להגיע עד 2030 לאפס פליטות מזהמים.
"אנחנו למעשה, עם הפיתוחים שלנו, מבטיחים רציפות תפקודית ולא מזהמים את הסביבה. אם להיות פומפוזי, אנחנו גם שומרים על כדור הארץ וגם מאפשרים לרשת שלהם רציפות ובכל תנאי מזג אוויר.
"אני רוצה שתזכור היטב את מה שקרה בקיץ של 2021. היו שיטפונות בגרמניה באמצע הקיץ ובאירוע הזה דויטשה טלקום איבדו עשרות אלפי נקודות תקשורת בגרמניה שהיא מדינה מהמפותחות בעולם. מה שקרה היה ששירותי החירום וההצלה שנשענים על תקשורת לא הצליחו לפעול בכל העוצמה שהם יכולים וצריכים לפעול בה באירוע כזה. והנה יש לנו אירוע של מזג אוויר מטורף שמייצר שיטפונות שמפילים את רשת התקשורת שלא מאפשרת לרשת החירום הגרמנית והמפותחת להגיע לנקודות שצריכים אותם שם".
-ואיך אתם נכנסים לתמונה?
"זה למעשה הוביל את דוישטה טלקום להחלטה שהם חייבים לשריין ולחסן את הרשת שלהם ובמקביל לשמור על מטרות הקיימות שלהם. אנחנו למעשה מספקים להם את מערכות הגיבוי. זאת אומרת שכשיש חשמל והוא עובד, אז הכל בסדר. וכשהוא קורס יש גיבוי של ג'נסל שמבטיחות רציפות תפקודית.
"אני רוצה רגע להמשיך, נסתכל לרגע על הטכנולוגיה שבסיסה היה במשימה של לטוס לירח, עברו 70 שנה והאסטרונאוטים שטסים היום רואים שחצי מכדור הארץ חשוך בלילה. הסיבה שהוא חשוך היא שתשתיות החשמל בחלק ניכר מהכדור לא קיימות או רעועות. האזורים הם אין סופיים בין אם באפריקה, מרכז אמריקה ואפילו בארה"ב. יש אזורים שלמים שלא שווה לפרוש להם תשתיות חשמל.
-ובכל זאת, איך הם מייצרים חשמל?
"כאן מה שקורה, יש הרי פעילות הטכנולוגיה שמאפשרת את החיים שם. הם מייצרים חשמל באמצעות מנועי דיזל שעובדים 24 שעות ביממה ומייצרים חשמל כדי לאפשר פעילות כלכלית בסיסית אבל הם מזהמים גם את המים וגם בפליטות של אדי דיזל לאוויר".
-איפה אתם נכנסים לתמונה?
"כאן אנחנו באים עם פתרון שני שלנו מעבר לגיבוי. ואני למעשה לוקח אמוניה והופך אותו לחשמל. למה אנחנו משתמשים באמוניה? זה הכימיקל השני בשכיחותו בכדור הארץ, מעל 230 מיליון טון אמוניה מיוצרים בעולם מידי שנה. השימושים שלהם זה כמדשן לחקלאות, תעשיית המוליכים למחצה, הקוסמטיקה וכן הלאה. הסיבה השנייה היא שמדובר בנוזל שנושא אצלו הרבה מימן על כל אטום של חנקן יש שלושה אטומים של מימן.
"אבל הדבר הכי חשוב הוא שמדובר בכימיקל זול, הוא שכיח, ויש ממנו הרבה - הוא פשוט זול. אנחנו למעשה פיתחנו טכנולוגיה נוספת שנועדה להחליף את מנועי הדיזל שיעבדו באופן רציף, 24 שעות ביממה ללא תלות בשמש ובירח ללא זיהום של הסביבה ובעלות שהיא תחרותית מאוד לעלות האלטרנטיבית של מנועי הדיזל".
-זה מצית את הדמיון
"זה בהחלט לוקח אותנו לחלק השני של העולם, לאזורים הלא מאוכלסים ששם צריך חשמל רציף ירוק וזול. הסיבה שאין תשתית חשמל שם היא כי לפרוש אותה באזורים מנותקים עולה הרבה כסף. תחשוב שלהביא חשמל יציב ורציף לאזור שמאכלס כמה אלפי בני אדם צריך 100 מיליון דולר ואף חברת חשמל סבירה לא רוצה את זה.
"זה לא רק החשמל הבסיסי. חברות תקשורת בעולם מחזיקות אתרים גם באזורים לא מיושבים, הן צריכות לספק תקשורת לא רק לאוכלוסייה אלא גם למכונות כמו כלי רכב אוטונומיים, עולמות של חקלאות חכמה וכרייה חכמה וכן הלאה. כל אלה צריכים חשמל זול, אמין, רציף ולא מזהם".
-איך אתם מגיעים לאזורים האלה?
"שתי הטכנולוגיה שאנחנו לוקחים לעולם אנחנו עושים את זה עם שותפים אסטרטגיים כמו דויטשה טלקום ו-ABB שהיא חברה בת 140 שנה ומובילה בעולמות החישמול באירופה אבל גם עם חברות חשמל בצפון אמריקה, קנדה ארה"ב ומקסיקו. ולאחרונה נכנסנו לתחום של טעינת רכבים חשמליים שהוא תחום מרתק".
-איך באמת תעמדו באתגר של הטענת כלי רכב חשמליים?
"התופעה של רכבים חשמליים היא מבורכת אבל היא לא באמת שלמה אם לא הופכים את מקור האנרגיה למקור ירוק. אם נוסעים על הרכב החשמלי לא מזהמים בזמן הנסיעה אבל את החשמל אני צורך מתחנת הכוח בחדרה שהיא לא ירוקה. ביחד עם EV מוטורס הישראלית אנחנו למעשה מקימים תחנות כוח קטנטנות שפרושות לאורך צירי התנועה בישראל. ייצור החשמל הזה בנקודות הצריכה הוא 100% ירוק - מייצרים אותו ממימן ירוק כדי לאפשר טעינה לרכב חשמלי ולמעשה לסגור את המעגל. גם לאפשר טעינה ירוקה, ייצור חשמל ירוק וזה סוגר את מעגל הייצור והצריכה בדרך ירוקה.
"כדי שזה יקרה ייצור הדלק צריך להיות ירוק וייצור החשמל צריך גם הוא להיות ירוק. כדי שייצור הדלק יהיה ירוק נאלצנו לפתח טכנולוגיה חדשה עם TDK היפאנית שהיא למעשה ייצור דלק שהמקור שלו מים, שמש ואוויר - זה הכל.
"ההמצאה הזו שלנו למעשה מאפשרת לכל הלקוחות שדיברנו עליהם קודם לתת פתרון ללקוחות שלהם שבו אתה יכול לייצר את הדלק בנקודת השימוש ולהשתמש בו ובכך לייצר 100% חשמל ירוק בנקודת השימוש".
-אנחנו לא יכולים להתעלם מהמוניטין השלילי של האמוניה.
"המוניטין השלילי של האמניה נובע מהרבה מאוד פוליטיקה והרבה מאוד מבורות. אמוניה היא כימיקל כמו כל כימיקל אחר וצריך להתייחס אליו בכבוד. זה הכימיקל השני בשכיחותו על כדור הארץ. לאף אחד מאיתנו לא הייתה יכולת לאכול ארוחת בוקר עם לחם אם לא היו ממציאים את האמוניה שני מדענים גרמניים, אחרי מלחמת העולם הראשונה כשהעולם סבל מרעב גדול.
"כל מכשיר חשמלי שאנחנו משתמשים בו היום - נגעה בו אמוניה. זו תעשיה מאוד בטוחה עם הרבה רגולציה בכל העולם. משנעים אמוניה באוניות ענק וברכבות והדבר הכרי יפה שהעולם הבין שהשימוש באמוניה, יעזור לו להגיע ליעד האפס פליטות עד 2050".
בכל זאת, גרעין של אמת יש כאן.
"גרעין האמת הוא שמדובר בכימיקל אבל גם גז הבישול בבית הוא כימיקל ולכן לא אני מתעסק איתו אלא חברת הגז שיודעת איך להתעסקת איתו בלי לגרום לנזק. גם הדלק הסילוני לא בטוח יותר מידי אלא אם מתנהגים איתו לפי הפרוטוקול וזו עובדה שטיסות הן בטוחות.
"תזכור, בנמל רוטרדאם יש מיכל של 30 אלף טון אמוניה. בכל נמל רציני בעולם יש מיכלי אמוניה כי מייבאים אותם. המצב בישראל הרבה יותר מסוכן מאשר כשהיה עם המיכל במפרץ חיפה. אני לא רוצה לתת רעיונות למישהו אבל היום פורקים מהאוניות מכלים, מאות מכלים קטנים שמשונעים בכבישים. אני לא רוצה לדבר על יוקר המחיה. כשבמקום שהאמוניה תהיה במקום אחד, מרוכז, מוגן וכן הלאה היא מסתובבת בכבישים.
"אבל הנה חיפה כימיקלים מקימים במישור רותם מפעל אמוניה שהתחילו לעבוד עליו ב-2014. האימוץ של אמוניה הוא דרמטי כשתעשיית הימאות משתמשת משתמשת בו היום כתחליף לדלקים שהם מזוט או סולר שהתעשיה הזו שורפת היום.
"תזכור עוד דבר, בימים הראשונים של הטלפונים הסלולריים דיברו שהאנטנות מסרטנות והיום מבינים שכלל שיש יותר אנטנות הסכנה פחותה. אני חושב שעשו עוול לחיפה כימיקלים ולתעשיה עצמה".
עוד ב-
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(7):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
7.כמה זה יעלהשמשון 11/2022/02הגב לתגובה זו0 0לאור חוקי שימור האנרגיה, יואיל אדוני המלומד לומר כמה יעלה קוטש בשיטה דלוסגור
-
6.ואיך מייצרים אמוניה ומימן?יואב 03/2022/18הגב לתגובה זו0 0שיענה על זה קודם...סגור
-
5.כמומחה לאמוניה אני יוכל לסכם את ההרפתקאהדר לכימיה 03/2022/13הגב לתגובה זו2 01. בהחלט אפשרי לייצר חשמל מnh3 2. כל התהליך כל כל יקר שהופך את העניין ללא כלכלי 3. חבל על הכסף של הציבור 4. החברה תיסחר בשער של 1 אגורה בטווח של 5 שניםסגור
-
4.חוקי שימור האנרגיהבני 03/2022/13הגב לתגובה זו1 0כנראה לא הגיעו לפתח תקוה. כמה עולה לייצר, ולשנע אמוניה? כמה אנרגיה מפסידים בכל התהליך? כמה יעלה קוטש חשמל בשיטה זו? כמה עולה המתקן שלהם?סגור
-
3.שימו לב לרמת ההתבטאות של מנכ"ל... רמי רשף...יל 03/2022/12הגב לתגובה זו0 0ניתן היה לצמצם את הכתבה "הבלתי נגמרת" ב75% !!! מתיש... הייתי מצפה ממנכ"ל להתבטא באופן ענייני וקצר. חבל שזה מה שיש ...סגור
-
2.וכמה אנרגיה צריך ליצור אמוניה ?יעקב 03/2022/12הגב לתגובה זו1 0כתבה שטחית ללא התיחסות לחתימת האנרגיה והזיהום ביצור אמוניה , חבל שלא יורדים לתחתית החבית האנרגטית , אמוניה לא נוצרת יש מאיןסגור
-
1.גנסל מניה עם עתידהסבלני 03/2022/11הגב לתגובה זו0 2מי שמשקיע היום במניה לדעתי יקצור רווחים גבוהים מאד בעוד שנה … לא המלצה. יש הרבה משחקים במניה ולכן נדרשת סבלנות רבה מאד . בהצלחה לכולנו !!סגור
