משפחת עופר, טדי שגיא, איתן סטיבה ועוד שורה של אנשי עסקים ישראליים שהמשותף להם הוא שהם חברים במועדון המצומצם של האלפיון העליון ומחזיקים בשורה של חברות במדינות שנחשבות למקלט מס.

נסביר לרגע את התהליך של עולם מקלטי המס: באופן עקרוני, שימוש בחברות אוף שור שרשומה במקלט מס, היא דבר חוקי אם מתקיימים מספר פרמטרים שהמרכזי שבהם הוא נושא "השליטה והניהול" כך למשל אם אדם שהוא אזרח ותושב ישראל, מחזיק חברה באיי הבתולה, הוא מנהל אותה ועושה עסקים בארה"ב הרי שלא בטוח שמס הכנסה יכיר במקלט המס והוא ישלם מס מלא בישראל.

אבל אם אדם, נניח בסדר גודל של עידן עופר או טדי שגיא, מחזיק חברה באיי הבתולה ולחברה יש חיים משל עצמה, הרי שעל-פי רוב הוא ישלם מס נמוך משמעותית מהמס שהיה משלם לו היה רושם את החברה בישראל.

סיבה נוספת לרישום חברה במקלטי מס היא נושא האנונימיות. במצבים רבים חברי האלפיון העליון (אבל לא רק) רוצים להחזיק כסף/ רכוש/ נכסים וכד' רחוק מהעין משלל סיבות ולכן הם מוכנים לשלם את המס שצריך לשלם אבל עם שורה של פעולות נכונות, קשה יהיה לגלות שהם בעלי הנכס.

כך או אחרת, אם הכל מדווח כמו שצריך ומשולם כמו שצריך, הרי שאין כאן עבירה על החוק ולכן, להוציא דיון ציבורי כמו האם ראוי שאדם שרואה את עצמו מועמד לתפקיד ראש הממשלה, מנצל פרצת מס ונמנע מלשלם מס אמת במדינה אותה הוא רוצה להנהיג. או דיון מציצני לאורח חיי האלפיון, אין כאן משהו מיוחד.

יש להדגיש שלא פעם ולא פעמיים השימוש במקלטי מס נועד להסתיר פעילות בלתי חוקית. כמו למשל שליט אפריקאי שעושה עסקים במשאבי הטבע של ארצו ומפקיד את הכסף באיי קיימן, זה יהיה לא חוקי. אבל אנחנו לא עוסקים בפעילויות כאלה אלא בהנחת עבודה שאדם הרוויח את כספו ביושר ומעוניין מסיבותיו הוא לשמור עליהם רחוק מהעין המקומית.

מסמכי פנדורה שהתפרסמו בישראל על ידי "השומרים" חושפים כי למשל עידן עופר, שאינו מתגורר כבר בישראל אך ירש מאביו (סמי עופר) הון לא מבוטל שהפך אותו לאחד מעשירי תבל מוזכר במסמכים בשל שליטתו בחברה בשם Vardom Holdings מאיי הבתולה. החברה החזיקה ביאכטה באורך של כ-50 מטרים שקיבלה את השם Better Place. היאכטה, על-פי פרסומים שונים בכלי התקשורת בעבר, כללה 300 מ"ר, מרפסות, סלון מטבח, וסוויטה בשטח של 60 מ"ר.

בשנת 2015, ע"פ המסמכים, קיבל עידן עופר הלוואה של 15 מיליון אירו מקרדיט סוויס בשעבוד על היאכטה. נזכיר ונבהיר שוב, ככל הידוע אין ברישומים האלה עבירה אלא מדובר בפרקטיקה שהייתה בעבר מקובלת של נטילת הלוואה עם שיעבוד על נכס כשבסופו של דבר הבנק משתלט על הנכס ומוכר אותו ברווח אלא אם הלווה מחליט להחזיר את ההלוואה.