השוק
בנק מזרחי טפחות: יצוא השירותים מישראל מזנק לשיאים חדשים | סקירה
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, בסקירה הכלכלית השבועית: בארה"ב, מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עובר לפסימיות, השפעת המכסים; בישראל, יצוא השירותים זינק בדצמבר לשיא של כל הזמנים
יוני פנינג, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של בנק מזרחי טפחות, התייחס היום (ראשון), בסקירתו השבועית לעונת מכירת הסטארטאפים בישראל, שחזרה בדצמבר ומצטרפת ליצוא שירותים חזק עונתית, ובאופן כללי. ככל שזה יימשך, ניתן לצפות כמובן להמשך תמיכה מהותית בחשבון השוטף.
הפעילות המקומית נראית עמידה עדיין אל תוך ינואר, למרות החששות מהשפעת העלאות המחירים על הצרכן. קצת לפני זה, נתוני הפדיון במשק זוכים לעדכון משמעותי מאוד כלפי מעלה באוקטובר–נובמבר, כמו גם לעלייה נוספת בדצמבר, בעיקר מכיוון הנדל"ן. נצפה לעדכון כלפי מעלה בעדכון נתוני התוצר, החודש.
תחזית האינפלציה של מזרחי טפחות לפברואר 2025 עומדת על 0.2%, למרץ 2025 - 0.3% ולאפריל 2025 - 0.3%; תחזית האינפלציה לשנה עומדת על 2.5%. התחזית לריבית בנק ישראל בהחלטה הקרובה ללא שינוי, 4.5%, ובעוד 12 חודשים - 3.75%.
בארה"ב, מדד המחירים של ה-PCE הציג עלייה ניכרת ורוחבית יחסית בינואר. זה תואם את העלייה שפורסמה כבר במדד ה-BLS. ועדיין, בסיוע דחיקה החוצה של המדד של ינואר שנה שעברה הביא להתמתנות מסוימת באינדיקציות השנתיות. עוד על זה, ניכרת עלייה משמעותית בהכנסה הפרטית, וירידה חריגה בהוצאה, שכמובן עשויות לבטא אפקט קיינסיאני שלילי, עם הקיטון בהוצאות הממשלה.
הזמנת המוצרים בני הקיימא רשמה עלייה ניכרת גם היא בינואר. וכנראה שגם פה יש השפעה של מדיניות הממשל החדש. ובכל זאת, ריכוז הגידול בענפי התעופה בשלב הזה. עלייה נאה בהזמנות תומכת בהערכה שהמשק המקומי יהיה מסוגל לתמוך בביקושים הגבוהים יותר.
התגובה המשקית ניכרת גם במדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד, אשר עובר לפסימיות בדומה למדד אוניברסיטת מישיגן. גם כאן יש עלייה ניכרת מאוד בציפיות האינפלציה. אבל שוק ה-OTC מתרגש בינתיים פחות.
ביפן, מדד המחירים לצרכן של טוקיו הפתיע כלפי מטה, לאחר העלאות הריבית של ה-BoJ, בשנה האחרונה. כנראה שלא מדובר בסוף פסוק מוניטרי. אבל השוק סבור שאנחנו קרובים לשם.
מאקרו ארה"ב
מדד המחירים לצרכן של ה-PCE הציג עלייה שתאמה את הצפי, קרי, המשך של קצב האינפלציה הגבוה של החודשים האחרונים, וגם תואם את מדד המחירים הגבוה של ה-BLS, אשר פורסם מוקדם יותר, במהלך החודש. בכלל זה, ה-PCE הכולל הוסיף כ-0.3% במהלך החודש.[1] זה זהה לחודש שעבר. ואם מכפילים ב-12, גוזר כמובן קצב שנתי הרבה מעבר ליעד הפד. למרות זאת, הדחיקה החוצה של מדד ינואר 2024 (נזכיר, עליית מחירי שירותים חדה בתחילת השנה, שהחלה שם) האינפלציה השנתית הכוללת מתמתנת לכ-2.5% - לא שפל אפילו של החודשים האחרונים. ועדיין, בסדר גודל של עשרות נ"ב מהיעד.
מדד המחירים לצרכן של ה-PCE הציג עלייה שתאמה את הצפי, קרי, המשך של קצב האינפלציה הגבוה של החודשים האחרונים, וגם תואם את מדד המחירים הגבוה של ה-BLS, אשר פורסם מוקדם יותר, במהלך החודש. בכלל זה, ה-PCE הכולל הוסיף כ-0.3% במהלך החודש.[1] זה זהה לחודש שעבר. ואם מכפילים ב-12, גוזר כמובן קצב שנתי הרבה מעבר ליעד הפד. למרות זאת, הדחיקה החוצה של מדד ינואר 2024 (נזכיר, עליית מחירי שירותים חדה בתחילת השנה, שהחלה שם) האינפלציה השנתית הכוללת מתמתנת לכ-2.5% - לא שפל אפילו של החודשים האחרונים. ועדיין, בסדר גודל של עשרות נ"ב מהיעד.
גם השינוי החודשי ב-Core PCE, קרי, ללא מזון ואנרגיה, מצביע על עלייה של קרוב ל-0.3%. זה דומה לדוגמה לנתון באוקטובר ונמוך משמעותית מעלייה של 0.5% בינואר שנה שעברה (מחירי השירותים, כאמור). יחד עם זאת, חריג כלפי מעלה עבור התקופה הנוכחית.
ליבת ה-PCE עומדת על 2.647%. קרי, מתעגל מבחינת ה-Headline Index ל-2.6% נמוכים מחודש שעבר (2.8%). אבל היה יכול מאוד בקלות להיות 2.7%.
מבחינת הסעיפים האינפלציוניים, מחירי האנרגיה המשיכו לעלות בצורה חריגה, עם תוספת של 2.0% בקטגוריה, אחרי 3.7% בחודש שעבר. נוסיף כי מחירי הדלק בתחנה ממשיכים להיות גבוהים מאוד אל תוך פברואר. אבל על רקע הירידה במחירי הנפט, המחירים בסוף החודש כבר היו קרובים לאלה של ינואר. אז לחודשיים הקרובים, מיצינו את המגמה הזו.
עלייה ניכרת וחריגה (1.1% בחודשי) נרשמה גם בשירותי הנופש, בדומה למגמה שראינו ב-CPI האחרון, בעיקר בענפי המדיה למיניהם.
עוד בענפי השירותים, מחירי המלונאות עלו ב-1.7% חריגים יחסי, ומסכמים מיני ראלי של קרוב ל-4%, במהלך חצי השנה האחרונה. בענפי שירותי המזון העלייה החודשית מתונה יותר (כ-0.2%). אבל היא מגיעה אחרי עליות ניכרות בתחילת השנה. כמובן שבשני המקרים אפשר לייחס את זה ללחץ ראשוני כתוצאה ממחסור בעובדים, על רקע מדיניות ההגירה. השבוע הוא שבוע דיווחי שוק התעסוקה (JOLTS לינואר, ADP ו-NFP לפברואר). ואפשר לצפות שאלה ירכזו עניין על רקע זה.
מגמה תנודתית מאוד ניכרה גם בנתוני ההכנסה הפרטית, עם עלייה חודשית של 0.9%, וההוצאה, עם ירידה של 0.2%. שניהם חריפים משמעותית מהצפי, כל אחד לכיוונו. הירידה בצריכה הפרטית הייתה בעיקר ברכבים, בדגש על ה-Trucks למיניהם. מחירי הרכבים החדשים לא זזו הרבה, לא פה ולא ב-CPI. ובהתחשב באמור, במזרחי טפחות רואים זאת בתור תוצאה של הסנטימנט הצרכני המתון יותר.
החיסכון הפרטי נהנה כמובן מתנועת המלקחיים האמורה. אבל גם ברמות הנוכחיות, החיסכון הפרטי, על 1,031 מיליארד דולר במונחים שנתיים, ממשיך להיות נמוך משמעותית מהמגמה של לפני תקופת הקורונה, ודומה לתקופה ההיא במונחים נומינליים. ככל שמדובר בתוצאה קיינסיאנית של הקיטון בהוצאה הציבורית או ציפיות לזו, יש לצפות שיהיו למהלך השפעות מהותיות מאוד על האינפלציה, בחודשים הקרובים.
נתוני הזמנת מוצרים בני קיימא בארה"ב המשיכו להציג תנודתיות ניכרת, על פי האינדיקציות הראשוניות לינואר, מה-Census Bureau, עם עלייה חודשית כוללת של 3.1%. הרבה מהעלייה בהזמנות החודש הייתה בסעיפי כלי התעופה האזרחיים וחלקים לאלה, עם זינוק של 93.9%, בתיקון להתכווצות בחודשיים האחרונים. כמו כל שאר הסעיפים פה, במזרחי טפחות מעריכים שמדובר ברצון להקדים את השפעת המכסים. הזמנת המוצרים ללא כלי תחבורה עמדה ללא שינוי במהלך החודש, כאשר גם נתון דצמבר עודכן כלפי מטה לעלייה של 0.1%, לעומת קריאה קודמת לעלייה של 0.3%.
בניגוד לסבב הפוסט קורונה, ובהתחשב כמובן בעובדה שהפעם המספרים קטנים משמעותית, העלייה בהזמנות נראית כמו משהו שצד ההיצע מצליח לעמוד בו, כאשר ערך ההזמנות אשר סופקו עלה ב-0.4% במהלך החודש, לאחר עלייה של 0.8% בדצמבר. העלייה הובלה על ידי ציוד התחבורה האמור. ויהיה מעניין לראות כמובן אם נראה את זה מיתרגם למחירי הטיסות בהמשך.
מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד רשם ירידה ניכרת בפברואר, לרמת 98.3 נקודות מ-104.1. הדינמיקה דומה כמובן למה שנראה במדד אמון הצרכנים של מישיגן, בשבוע הקודם. גם פה עיקר ההידרדרות היא בסעיף הציפיות, אשר איבד 11 נקודות ניכרות, ל-72.9 – שפל של שמונה חודשים.
כמובן שאת עיקר השחיקה בסנטימנט ניתן לייחס לצפי להשפעת המכסים של טראמפּ, וגם פה נרשמת עלייה ניכרת, אחוז אחד במקרה הזה, בציפיות האינפלציה לשנה. ואלה מגיעות לרמת של 4.3% - שיא של 15 חודשים.
ישראל
לאחר תקופה ארוכה של מגמה חיובית ברובה, אך מוגבלת, יצוא השירותים מישראל זינק ל-10,446 מיליון דולר, במונחים מקוריים בדצמבר. המספר הזה חריג בהרבה מובנים, ובכלל זה הוא מהווה שיא חדש של כל הזמנים, עלייה של 23% לעומת דצמבר, שנה שעברה, מוכה המלחמה, ו-CAGR של 10.5% לעומת דצמבר 2022. כמובן שהשפעת העונתיות מהותית פה. ועדיין, בניכוי זו נרשמת עלייה חודשית נאה, עדיין, של 16.1% (1,135 מיליון דולר), ל-8,361 מיליון.
לאחר תקופה ארוכה של מגמה חיובית ברובה, אך מוגבלת, יצוא השירותים מישראל זינק ל-10,446 מיליון דולר, במונחים מקוריים בדצמבר. המספר הזה חריג בהרבה מובנים, ובכלל זה הוא מהווה שיא חדש של כל הזמנים, עלייה של 23% לעומת דצמבר, שנה שעברה, מוכה המלחמה, ו-CAGR של 10.5% לעומת דצמבר 2022. כמובן שהשפעת העונתיות מהותית פה. ועדיין, בניכוי זו נרשמת עלייה חודשית נאה, עדיין, של 16.1% (1,135 מיליון דולר), ל-8,361 מיליון.
רוב התרומה לשינוי החודשי נבעה מיצוא סטארטאפים, אשר עמד על 921 מיליון דולר (פאראגון, ווינדוורד ועוד כמה). מעבר לזה, תעשיית ההייטק הייתה אחראית גם היא לחלק קטן יחסית לתרומה ביצוא השירותים החודש, עם עלייה של 144 מיליון דולר, ל-4,894 מיליון נאים מאוד בראייה היסטורית (מנוכה עונתיות. למעשה זה גם שיא של כל הזמנים. אבל העלייה החודשית עדיין לא חריגה כמו הסך הכללי).
המדד המשולב של בנק ישראל רשם עלייה ניכרת של כ-0.6%, בינואר, בנוסף לעדכון כלפי מעלה, ככלל, של החודשים הקודמים, ובכלל זה של נתון דצמבר, מ-0.7% ל-0.9%.
כמובן שהשפעות הקדמת המע"מ היא מהותית פה. ובפרט, אפשר לראות את זה בעלייה בפדיון הייצור התעשייתי (2.6% במדד), או במדדי הפדיון במשק. אבל נציין שגם המכירות בכרטיסי אשראי בינואר, לדוגמה, עלו ב-0.1%, לאחר עליות משמעותיות בחודשים הקודמים. קרי, המגמה הבסיסית הצרכנית מצליחה לגבור כאן על השפעת הקדמת המע"מ. בנק ישראל הוסיף כי העלייה במדד מהווה "ביטוי להתחזקות הפעילות הכלכלית מאז הפסקת האש בצפון באוקטובר 2024".
לקראת פרסום האומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית החודש, נתוני הפדיון במשק כללו עדכון משמעותי של 1.7% כלפי מעלה בנתוני נובמבר. ומעבר לזה, הפדיון בדצמבר הוסיף עוד 4.1%, בהקדמה לעליית המע"מ. באופן לא מפתיע, הרבה מהעלייה בפדיון נבעה מענפי הבינוי, אשר זינקו בכ-30% במהלך החודש, כמו גם בענפי הפעילות בנדל"ן, עם זינוק של 35%.
יפן
מדד המחירים של טוקיו לפברואר סיפק בשבוע שעבר הצצה ראשונית ודיפלציונית לכלכלה היפנית, עם התמתנות של האינפלציה השנתית מ-3.4% ל-2.9%. סעיפי המזון המשיכו להיות הגורם הבולט ביותר מבחינה אינפלציונית. וזולת המזון הטרי, האינפלציה עמדה על 2.2% בלבד. בראייה חודשית, התיקון במחירי המזון הטרי היה חריף יחסית, עם ירידה חודשית של 5.6%, לאחר עליות משמעותיות מאוד בחודשים הקודמים.
מדד המחירים של טוקיו לפברואר סיפק בשבוע שעבר הצצה ראשונית ודיפלציונית לכלכלה היפנית, עם התמתנות של האינפלציה השנתית מ-3.4% ל-2.9%. סעיפי המזון המשיכו להיות הגורם הבולט ביותר מבחינה אינפלציונית. וזולת המזון הטרי, האינפלציה עמדה על 2.2% בלבד. בראייה חודשית, התיקון במחירי המזון הטרי היה חריף יחסית, עם ירידה חודשית של 5.6%, לאחר עליות משמעותיות מאוד בחודשים הקודמים.
ירידות ניכרות נרשמו בסעיפי האנרגיה (כ-5%-). יש לציין שמחיר הגז הטבעי במדינה נותר יציב יחסית בסביבת 14$-15$ ל-MMBtu. אז ירידות לרמה סבירה יותר, מסיבה כזו או אחרת, תביא אותנו כנראה להמשך התמתנות באינפלציה.
על רקע התחזקות היין בחודשיים האחרונים, ונעריך עודף היצע סיני במזרח אסיה באופן כללי, ניכרה התמתנות באינפלציה השנתית של מוצרים בני קיימא למיניהם, כולל הלבשה והנעלה.
עוד ב-
היחלשות היין היפני לאחר פרסום הנתונים הייתה מתונה יחסית, כמו גם התגובה בשוק הריביות המקומי, בין היתר על רקע ההסתברות הנמוכה גם ככה שנראה העלאת ריבית נוספת של ה-BoJ, לפחות ב-2 ההחלטות הבאות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
