ערב אישור תקציב המדינה, הודיע מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, על כוונתו לעזוב את תפקידו מיד לאחר השלמת אישור התקציב. מדובר בצעד בעל השלכות מרחיקות לכת על יציבות הכלכלה הישראלית ותפקודה של הממשלה.

משרד האוצר, האמון על ניהול כספי המדינה והקצאת משאביה בין המשרדים והגופים השונים, ממלא תפקיד מרכזי בשמירה על חוסן הכלכלה הלאומית. פגיעה בתפקודו עלולה לגרום להשלכות חמורות על כלל אזרחי המדינה.

השפעות ההתפטרות – חוסר אמון ופגיעה בתפקוד

לצעדו של מנכ"ל האוצר השפעות משמעותיות. ראשית, התפטרות מנכ"ל משרד כה מרכזי, גם אם נובעת מסיבות אישיות ורפואיות כפי שדווח, מעלה שאלות נוקבות על יכולת המשרד להתמודד עם אתגרים קריטיים בתקופה מאתגרת כלכלית וביטחונית. אף שהמנכ"ל עצמו ציין כי הסיבות לעזיבתו אינן קשורות ליחסים עם שר האוצר או למדיניות הכלכלית, התזמון מעורר לא מעט שאלות.

דווקא עכשיו, כשישראל ניצבת בפני אתגרי תקציב, צמיחה ויחסים כלכליים בינלאומיים, נדרש רצף מנהיגותי ברור. אך בין האידאל למציאות – תהום פעורה. יחסי שר האוצר עם בכירי משרד האוצר, ובהם הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי למשרד, אינם טובים. לא מזמן השר אף אמר לממונה על התקציבים שהוא יכול להניח את המפתחות וביקש לפטר את היועץ המשפטי של המשרד. מתחים אלה מחזקים את התחושה של חוסר יציבות בתוך המשרד.

ד"ר אורי זקס. באדיבות המצולם

יציבות – אבן יסוד לכל מערכת

מערכות גדולות, בין אם מדובר בחברות עסקיות או בממשלות, זקוקות ליציבות על מנת לתפקד ביעילות. שינויים תכופים במבנה הניהולי או במדיניות עלולים לערער את תפקודן התקין. בעוד שינוי מבוקר עשוי להוות מנוע להתחדשות ולשיפור, שינוי מהותי בתקופות משבר עלול להחריף את המצב.

עבור משקיעים וגופים חיצוניים, יציבות היא תנאי מרכזי לאמון. לדוגמה, משקיעים זרים עשויים לחשוש מהשקעה במדינה שבה המערכת הניהולית מתחלפת לעיתים קרובות, כפי שאינם מעוניינים בהחלפת הנהלה תכופה בקרנות הפנסיה שלהם. התפטרות מנכ"ל האוצר – מינוי ישיר של שר האוצר הנוכחי – מעוררת חששות לגבי היכולת להמשיך בקידום מדיניות עקבית. השלכות אלו עלולות לפגוע במידת האטרקטיביות של ישראל עבור משקיעים זרים ולשדר מסר של חוסר יציבות כלכלית.

השלכות בינלאומיות והתנהלות תקופת המעבר

ההתפטרות עשויה להשפיע גם על יחסי ישראל עם גופים כלכליים בינלאומיים המלווים כספים למדינה. חוסר יציבות ניהולי במשרד כה מרכזי עלול להוביל לירידה באמון מצד מוסדות פיננסיים בינלאומיים.

שאלות עולות גם בנוגע למידת הסמכות של מנכ"ל האוצר בתקופה שנותרה עד לעזיבתו. ניהול משא ומתן עם חברי כנסת ושרים בתנאים של חוסר אמון – הן מצד המנכ"ל כלפי השר והן להפך – מקשה על תפקוד המשרד. במקביל, התקפות חוזרות מצד שר האוצר על בכירי המשרד פוגעות במורל וביכולת הארגון לפעול ביעילות.

התפטרות זו, לצד המתחים הקיימים, עשויה לעכב את תהליך אישור התקציב ואף להקשות על קידום מדיניות כלכלית שתענה על האתגרים הרבים שעומדים בפני המדינה. כעת, יותר מתמיד, על הממשלה להדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה פנימי ושימור יציבות ניהולית כדי לשדר מסר של אחריות, גם לאזרחי ישראל וגם לגורמים חיצוניים.

הכותב: ד"ר אורי זקס, ראש החוג ללימודי כלכלה במכללה האקדמית רמת גן