את יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר פגשתי בדירת פאר על שפת ימה של תל אביב. מעריצה אלמונית ותומכת נלהבת מארה"ב נידבה את ארמונה הפרטי לצרכיו הפוליטיים והפכה אותו לחדר עבודה שוקק חיים. אדם זר שהיה נקלע לסביבה עלול היה לחשוב שמדובר במבצרו של ברון סמים רק בגלל האבטחה המרשימה סביבו.

בחוץ חנה רכב משוריין ובחצר הסתובבו מאבטחים עם נשקים בהכן ובקשר מתמיד באוזניות. השולחן גדוש בגבינות יקרות ובתפריט קולינרי משובח, זר לבן גביר החף מגינוני שררה ובורגנות תל אביבית. זה לא הוא. זה הם. כל זה לא קשור אליו. היא פשוט נתנה ובן גביר ידע לקחת. האיש שהיה חובב מערבונים של קלינט איסטווד שלף אמש (חמישי) כמו ביל קרסון כאשר הוא משוכנע שעל תקן הטוב והמגונן מול הרשע והפשע יושב הוא בכבודו ובעצמו. ערב הבחירות לכנסת ה-25 בן גביר מדבר בחופשיות ובנדיבות וחושף לראשונה את הסוד הגדול שאצר בתוכו במשך 17 שנה.       

האם נתניהו הולך על הראש של הציונות הדתית? אנחנו רואים שהוא משקיע תקציבי עתק בפניה לציבור הדתי שיצביעו ליכוד.
"אני לא מפחד משתיית קולות של נתניהו משני טעמים עיקריים. הקהל שלנו יודע מצוין שכשהוא מצביע לנו הוא מקבל את נתניהו לראשות ממשלה וממשלת ימין על מלא וזה אינטרס של נתניהו שנהיה גדולים וחזקים ורק כך הוא יהיה ראש ממשלה. אם לא נהיה גדולים וחזקים לא תהיה לו ממשלת ימין. נתניהו אומר 'תצביעו לי' וזה בסדר מבחינתי כי אני לא מצפה ממנו כיו"ר הליכוד שיגיד להצביע למישהו אחר".

ברקת ודיכטר, ביטן ואמסלם שבעו הבטחות שלא קוימו. אתה לא חושש לגורל דומה?
"אני לא חושש מזה כי אני יודע שכמה שאנחנו נהיה יותר גדולים וחזקים - הסיכוי שלי להיות בתפקיד משפיע יגדל משמעותית ולא נהיה נתונים לחסדיו של אף אחד. עם זאת, אני לוקח הכול בחשבון ולא מתבסס רק על ההבטחות של נתניהו. עם כל הכבוד להבטחות אני פחות לוקח אותם בחשבון".

ממשלה עם גנץ ואתה בחוץ. אתה לוקח את זה בחשבון?
"גנץ הפקיר את הביטחון של חיילי צה"ל והוא גם אמר זאת לא פעם ולא פעמיים בכל מיני הזדמנויות מתוקשרות כדי להראות כמה אנחנו הומניים. הוא אמר מפורשות שהוא הפקיר את חיילי גולני. מי שמצביע לגנץ שידע שהוא איש שמאל שמארח בבית שלו את אבו מאזן. ביהודה ושומרון המצב קטסטרופה ובחברון בוקה ומבולקה כאשר כל לילה יורים בצרורות וצה"ל כמעט לא נכנס לשטח. אין חופש פעולה, כובלים את הידיים של חיילינו וזו הוראה ישירה של בני גנץ. גנץ מסתחבק במליאה עם איימן עודה, ואחמד טיבי. שר ביטחון שמסתחבק עם אנשים כמו טיבי ועודה ששמחים כשחייל צה"ל נרצח צריך ללכת הביתה. אני רואה את הסרת המחסומים ואת פעילות האכיפה שלו נגד מאחזים ונערי גבעות בזמן שהערבים בונים סביב אלפי בתים לא חוקיים אבל זה בכלל לא מעניין אותו".

בתרחיש כזה אני מרשה לעצמי להניח שמאוד תתאכזב מנתניהו
"אין שום תרחיש שאני אשב עם גנץ שלוקח שמאלה את מדינת ישראל ומי שיושב בממשלה עם גנץ צריך לדעת שהוא יושב בממשלה עם השמאל".

אבל ככה זה בפוליטיקה. גם נציגים מובהקים בימין כמו מירי רגב שמסתחבקת עם טיבי רגע אחרי שקצפה עליו במליאה, עושים את ההפרדה וברמה האישית לא רוחשים איבה אחד לשני
"כשאני יוצא מהמליאה, איימן עודה רואה אותי וזז הצידה. טיבי רואה אותי וזז לצד השני. גנץ מסתחבק איתם ואולי גם אחרים אבל אצלי אין אחד בפה ואחד בלב".

בזה אתה לא שונה מכהנא. גם הוא לא עשה את ההפרדה הזאת
"זה מה שהם לא אוהבים בי כי אצלי אין אחד בפה ואחד בלב. מה שאני אומר במליאה זה מה שאני גם מרגיש במסדרון. הם אויבים שלי לא בגלל שהם ערבים אלא בגלל שהם תומכי טרור".

אם תקום מפלגה ערבית נטולת שאיפות לאומיות שתתמקד רק בבעיות האזרחיות של ערביי ישראל אתה תעניק לה לגיטימציה?
"זו עבודה בעיניים ותחפושת אזרחית. על מה אנחנו מוצאים עצמנו במשבר איתם? על נטיעות בנגב. פתאום אתה שומע את מנסור עבאס שבתקשורת מציגים אותו כדובי חמודי ופוצי עבודי ופתאום מפוצץ ממשלה על נטיעות בנגב ומאז הפסיקו לטעת בנגב. ללמדך שכל הסיפורים על רע"מ שהם באים כביכול עם אג'נדה אזרחית לא עובדים עליי כי מה שנראה כמו אחים מוסלמים, הולך כמו אחים מוסלמים עם אידיאולוגיה של אחים מוסלמים זה באמת אחים מוסלמים".
 

אני מדבר על תרחיש אחר שבו תקום מפלגה ערבית שלא יפריעו לה הנטיעות בנגב ושתיבחן במעשים. האם תקבל אותה או שטבועה בך חשדנות כלפי כל נציגות ערבית באשר היא?
"שרה זועבי מנוף הגליל היא אישה שמניפה את דגל ישראל וגאה במדינה שלנו. לא רק שאין לי דבר וחצי דבר נגדה אני גם ידיד טוב שלה. אבל בוא נפסיק להשלות את עצמנו שרע"מ ותע"ל מתעסקים בתחום האזרחי. אני לא רואה אותם בשנה וחצי האחרונות שאני בכנסת נלחמים בסוגיות אזרחיות. אני מתייצב בשמונה בבוקר בוועדה שדנה באלימות במגזר הערבי כי זה בעיניי נושא חשוב ואני לא רוצה שייפגעו יהודים וגם שלא ייפגעו ערבים וגם ילדה בת שלוש ברהט שפוגעים בה אני לא רוצה שזה יקרה. אני מגיע לוועדה והם לא נמצאים בכלל. אחרי שעתיים מגיע ח"כ ערבי היחידי מבין כולם ועשר דקות לפני שהדיון נסגר. למה? כי הם באים לכנסת לדבר אחד, לצעוק 'פלסטין'. לא מעניין אותם תברואה ולא חינוך, לא מעניין אותם שום דבר אלמנטרי, מעניין אותם רק לבוא ולהילחם מלחמות לאומניות. אני חושב שאנשים כמו טיבי ועודה שבאים להילחם מלחמה לאומנית בשם עם אחר לא צריכים להיות בפרלמנט הישראלי ומקומם לא בכנסת ישראל".
 
בעוד החרדים נשאו את דגל השבת ונציגי הימין התמקדו בעד ארץ ישראל - אתה הפגנת נגד תחבורה בשבת וגם על פינוי גוש קטיף ובזה אתה נבדל גם מהחרדים וגם מנציגי הימין לדורותיהם. נוכח ההצהרות הלוחמניות של גלאון ומיכאלי להתיר תחבורה ציבורית בשבת ולפתוח את המרחב הציבורי בשבת אתה תיישר קו עם החרדים בסוגיות של דת ומדינה?
"אני נגד עבודות בשבת ולא מוכן שיאפשרו לרכבת לפעול בשבת דווקא מנקודת מבט שאני פועל לטובתם של החילונים ולאו דווקא של החרדים כי אני הרי לא אחלל שבת וגפני גם לא יחלל שבת. אבל אח שלי מסורתי ואמרו לו שאם הוא לא יעבוד בשבת יפטרו אותו וזה לא חוקי אבל הרבה מעסיקים מרשים לעצמם להפר את החוק הזה. לכן המאבק שלי למען השבת הוא בעיקר למען החילונים שיוכלו בשבת לנוח ושתהיה להם שלווה ומנוחה ביום הקדוש. אתן לך עוד דוגמא: הבן שלי שיחק כדורגל בליגה א. הוא שחקן מצוין ואמרו לי אנשי הצוות המקצועי שהוא יכול להגיע רחוק אבל הוא לצערי יצטרך להפסיק את זה כי הוא לא רוצה לחלל שבת. האם יש סיבה בעולם כי בגלל שהבן שלי חובש כיפה הוא יצטרך להפסיק לשחק כדורגל כי משחקים רק בשבת? אפשר להעביר את המשחקים ליום חול ולשחק במוצ"ש. אין שום סיבה בעולם לשחק בשבת ואני אפעל להעביר את המשחקים ליום חול".

אתה רומז לכפיה חילונית?
"אני אף פעם לא נכנסתי לבית של בן אדם ולא ניסיתי לכוף את דעתי על אף אחד אבל במרחב הציבורי אנחנו צריכים מדינה יהודית שתאפשר גם לאנשים חילונים יום מנוחה".  

יש מסר מהממשל בארה"ב שאם תתמנה לשר זה ישפיע על היחסים עם ארה"ב. אולי כבר עכשיו מכינים אליבי שלא לשתף אותך בממשלה שתקום.
"האיומים של יאיר לפיד שעבר מדיפלומט לדיפלומט בצעד חסר תקדים והזמין אותם להתערב בעניינים פנימיים של ישראל זה דבר חמור. אני אומר את זה מתוך ידיעה. לפיד אמר לגורמים אמריקאים: 'בואו תתערבו במה שקורה במדינת ישראל כי הימין יכול לעלות לשלטון'. זה דבר חמור ביותר. אני לא זוכר ממשלה בישראל שאמרה לגורם זר 'בואו תתערבו'. לפיד הרי קורא במפורש  למדינה זרה להתערב".

מה החוק שאתה הכי רוצה לקדם?
"חוק חסינות לחיילי צה"ל. עבדתי עליו בשנה האחרונה. כל חייל היום צריך להסתובב עם עו"ד צמוד ואני חושב שצריך לתת חסינות לחיילים שלנו לעשות את העבודה שלהם וכמובן לחוקק עונש מוות למחבלים".

חווית ב-2005 ניסיון התנקשות שמעולם לא דיברת עליו. מה בדיוק קרה שם?
"זה היה בסוף שנת 2005 ובאתי עם סלט ומרק חם לעמדת צה"ל באזור חברון. אני זוכר את הרגע הזה כאילו היה אתמול. אז לא הסתובבתי עם מאבטחים ואני זוכר היטב את הרגעים האלה. זו הייתה תקופה של פיגועים בגזרה ואלה לא היו היריות הראשונות שהיו לאורך הציר בכביש ירושלים – חברון, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני בסכנת מוות. כשיצאתי מהפילבוקס הומטרה לעברי אש וזה לא היה מחזה פשוט. זה לא אירוע מרגש כשיורים עליך ומפספסים אותך אולי במטר ואפילו פחות. הכדורים סביבי שרקו. עברתי ניסיון התנקשות.

זה אירוע שגרם לי לקחת פרופורציות לחיים וזה הרגע שהבנתי שיכולתי לאבד את החיים ברגע. אני זוכר כל רגע. חניתי ליד הפילבוקס ויצאתי מהרכב עם סיר מרק וכשיצאתי משם נפתחה הדלת ונורו צרורות ירי מגבעה מזרחית לכביש הראשי במרחק של עשרות מטרים. הפילבוקס מוצב לצד הכביש וראיתי את האבק של הקליעים ברדיוס של 2 מטר סביבי. באותו הרגע משכת אותי פנימה לתוך המבנה עם המרק שקצת טפטף עלינו ממה שנשאר ושרר שקט לכמה רגעים. לא הוצאנו הגה כי קלטנו מה קרה. זה פספס אותי אולי במטר ואפילו בפחות מזה. קיבל אותי בפנים קצין בדרגת סרן שלאחר הכרות קצרה התברר שהיה מ-'שלום עכשיו' ושוחחנו בלי חומות ובלי דעות קדומות. ככה זה שרק לפני רגע חייך עמדו מנגד והכל נכנס לפרופורציה". 
 
אתה חושב שזה היה אקראי או שהיית יעד מוצהר לחיסול?
בחודשים האחרונים אני מלווה ביחידה לאבטחת אישים אחרי שהחמאס ניסה לחסל אותי, לא מהיום, כי הם ניסו במשך שנים רבות וזה לא מפחיד אותי ואני ממשיך לפעול למען העם שלי. אני לא חושב שזה מקרי שהאש הופנתה בדיוק אלי בעוד שיש תנועה ערה של הרבה מאוד רכבים ישראלים על הכביש הזה שהוא ציר מרכזי בכל האזור". 

עד כמה האירוע הזה עיצב מחדש את השקפת עולמך וגרם לך להבין שאפשר לאבד את החיים ברגע ואם אפשר להסתדר עם איש 'שלום עכשיו' בעמדה צבאית אז אפשר לשלב כוחות עם עוד ציבורים בעם ישראל? 
"אני ממשיך עם המסורת הזו וכל שבת אני אשתי והילדים עוצרים את הסעודה ועושים סיור בעמדות ומחלקים מנות קובה. אני לא בודק מי החייל ומה הוא מצביע. האם הוא משלום עכשיו או איש ימין. שמאלני קיבוצניק או מהכפר או מהעיר. אותי זה לא מעניין בכלל כי הם החיילים שלנו ובשביל זה הלכתי לפוליטיקה לגונן עליהם. על כולם ללא יוצאים מן הכלל".

איך האירוע הזה משפיע עליך היום?
"אני חוזר בשתיים בלילה למיטות של הילדים שלי, מסתכל עליהם ואני לוחש להם: 'אבא רוצה שיהיה לכם טוב'. האירוע הזה זה לא מנע ממני ללכת עם האמת שלי ולסגת מהדרך שלי ואני ממשיך לחלק אוכל לחיילים. לפני כמה חודשים תפסו חוליית רצח שתכננה לחסל אותי בשליחות של החמאס ותמיד כשאני יוצא מהבית שלי אני לוקח בחשבון שאני לא אחזור. אני לוקח בחשבון שיש אנשים שאני על הכוונת שלהם ושרוצים לחסל אותי. יש מישהו שאי שם רוצה לרצוח אותי ומחכה להזדמנות הנכונה. בחודשים האחרונים האיומים התגברו ברמה מטורפת. זה לא מונע ממני להמשיך לפעול אבל אני יודע לאן אני הולך. אני בחיים לא איכנע לטרור הזה כי אם אני איכנע אז גם הילדים שלי ייכנעו והעם שלי ייכנע. אני שליח ציבור וממשיך בדרך שלי בלי למצמץ. אני לא מפחד מהאיומים האלה. אני לוקח הכול בחשבון אבל ממשיך עם הדרך שלי. אני יודע שאנחנו צודקים ושבסוף ננצח".

*

רקע ותיאור האירוע מנקודת מבטי האישית באירוע שהתרחש בשנת 2005: אפילו בחברון הסתדרנו נהדר. במשך שבועיים ימים שהינו יחד בפילבוקס מבוטן, דחוס ומבוצר. התחככות יום יומית צפופה יוצרת אינטימיות. מדי פעם בפעם אהבתי להיכנס לשיחה עם מפקדי. עכשיו, משהכרנו, כבר דיברנו על הכול. שמוליק החזיק בדעות שמאלניות ואף נמנה עם מחנה "שלום עכשיו". אני, בצד השני, ההפוך, אבל הצלחנו למצוא את המשותף, את המחבר. בדבר אחד לא היה לאיש ספק: האווירה הטובה היא החשובה. מעל הכול. כשדו‑קיום נשמר בכבוד, אפילו "להיות צודק" נראה לפתע חשוב פחות.

הזמן חלף. גמענו קערית, ועוד אחת, וכשביקש בן‑גביר לצאת, ביקשנו שהות נוספת של דקה-שתיים. עם צאתו מהדלת נשמע צרור יריות מטווח קצר. הכדורים כוונו לעבר האורח, אבל החטיאו את מטרתם. "פחות קערית מרק," ניסה בן‑גביר להתבדח, "והיו עושים ממני סלט."