קרן הון סיכון תאגידית מהי ומה היתרונות והחסרונות?

בעוד הון סיכון תאגידי בולט ביותר בתעשיית הטכנולוגיה, מודל השקעה זה נפוץ גם בקרב בנקים, חברות מזון ורשתות קמעונאיות. המבנה של קרנות הון סיכון ארגוניות משפיע באופן משמעותי על גישת ההשקעות שלהן ומבדיל אותן במובנים רבים מקרנות הון סיכון מסורתיות, קרנות הון פרטיות, משקיעי אנג'ל וחממות טכנולוגיות.

אחת ההבחנות העיקריות היא שקרנות CVC נוטות להשקיע במיקוד אסטרטגי ולא במניעים פיננסיים בלבד. תאגידים אלו שואפים להשיג יתרון תחרותי מההשקעות שלהם, כגון גישה לטכנולוגיות חדשות, רעיונות ושווקים. כתוצאה מכך, שיטות ההשקעה שלהם מגוונות יותר ועשויות לכלול הלוואות, השקעות ישירות במניות תמורת מניות ועוד. בתמורה, הסטארט-אפ עשוי להעניק תמלוגים או רישיונות עבור הטכנולוגיה שהוא מפתח. לאור הגיבוי הפיננסי החזק המאפיין קרנות CVC, הן יכולות להיכנס בכל שלב של השקעה, לתמוך בסטארט-אפ לאורך תקופה ממושכת, ואולי אף לרכוש את המיזם בהמשך.

קבלת מימון מתאגיד חזק יכולה להציע יתרונות רבים לסטארט-אפ. הטבות אלה כוללות תמיכה בשוק, גישה לידע בתעשייה, לניסיון ולבסיס לקוחות גלובלי, אפיקי גיוס כספים נוספים וגישה למשאבים לוגיסטיים, אנושיים וטכנולוגיים. עם זאת, היחסים ההדוקים עם התאגיד והאינטרסים המשותפים עשויים להוות גם חסרונות. לדוגמה, ייתכן שהסטארט-אפ יהיה מוגבל לעשות עסקים עם מתחרי התאגיד. בנוסף, קרנות CVC עשויות לדרוש אופציה לרכוש את הסטארט-אפ כתנאי להשקעה שלהן, מה שעלול להגביל את אפשרויות היציאה של הסטארט-אפ.

עוד ב-

מהי קרן הון סיכון ומהי מטרתה?

לכתבה המלאה

לסיכום, קרנות הון סיכון תאגידי מספקות השקעות אסטרטגיות המועילות הן לסטארטאפ והן לתאגיד, ומציעות שילוב ייחודי של הזדמנויות ואתגרים שונים מהון סיכון מסורתי.