תרבות ופנאי

"יופי מסוכן": כתב אישום חריף נגד תעשיית הבידור | ביקורת סרטים

הסרט "יופי מסוכן", זכה לתשומת לב הרבה לפני שיצא לאקרנים זאת בשל הזעזוע שיצר בקרב הקהל בפסטיבל קאן, לצד הקאמבק שהוא העניק לאחת הכוכבות הגדולות של הוליווד בשנות ה-90 השחקנית דמי מור | ציון: 4 כוכבים
אביב עגיב | 
יופי מסוכן (צילום סרטי שובל ויונייטד קינג)
מדי שנה מגיע הסרט הזה שהצפייה בו הופכת לחובה ולו בשל תצוגת המשחק של הכוכבת הראשית שלו שהופכת  את הסרט למדובר. אשתקד, זו הייתה אמה סטון עם "מסכנים שכאלה", שעליו קיבלה את האוסקר השני שלה. לפני שלוש עשרה שנים זו הייתה נטלי פורטמן עם "ברבור שחור", שגם הסתיים באוסקר והיד עוד נטויה.
"יופי מסוכן" שעלה אצלנו ממש בסופ"ש האחרון הפך להיות מדובר עוד הרבה לפני שיצא הרבה בשל הזעזוע שהוא הצליח לייצר בקרב הקהל שצפה בו בפסטיבל קאן האחרון (ותרם יופי לבאזז סביב הסרט), וגם כי הוא סוג של סרט קאמבק של אחת הכוכבות ההוליוודיות האייקוניות של שנות ה-90 – דמי מור – שלפי כל התחזיות תקבל עליו מועמדות לאוסקר. 

מתוך הסרט "יופי מסוכן", קרדיט: סרטי שובל ויונייטד קינג
"יופי מסוכן" הוא סרט שבראש ובראשונה כל מה שנאמר עליו נכון. הוא מופרע, גרוטסקי וקשה בחלקו לצפייה. הוא שילוב של סרט אימה עם סאטירה חברתית חריפה על אידיאל היופי אך בראש ובראשונה הוא כתב אישום חריף נגד תעשיית הבידור והצביעות שלה. הוא מצליח לעשות זאת בצורה מקורית ומעוררת בעתה ובעיקר – קשה לצפייה בחלקים לא מבוטלים ממנו. יעידו על כך לפחות 6 אנשים שיצאו במהלכו בהקרנה שבה נכחתי.
בפתיחת הסרט אנו מתוודעים לכוכבת אליזבת ספאקרלי (דמי מור). אנו רואים את הכוכב שלה בשדרת הכוכבים בהוליווד  ואת השחיקה שלו כאשר אנשים דורכים עליו, מפילים עליו אוכל ונוסעים עליו עד שהוא נהפך להיות שחוק.
התיאור הזה נועד לרמוז על השחיקה האמיתית במציאות של הכוכבת שלו , שגם היא הולכת ומתבלה ככל שעובר הזמן. לאחר מכן אנו רואים את אליזבת' מסיימת הקלטה של סרט אירובי שאותו היא מבצעת ושמקנה לה תהילה, מעמד ופופולריות. 
זמן קצר לאחר מכן היא מפוטרת על ידי מפיק התוכנית שלה (דניס קוויד) אדם דוחה וגס רוח שרוצה בחורה צעירה ואטרקטיבית כדי שזו תמשוך את הצופים. כאשר אליזבת' עוברת זמן קצר לאחר מכן תאונת דרכים היא מקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה בדמות חומר שיכול לשכפל את הדנ"א שלה ולייצר גרסה צעירה ואטרקטיבית שלה. 
לאחר התלבטות קלה היא הולכת על ההצעה ואז מגיעה לחייה הגרסה הצעירה בדמותה של סו (מרגוט קוואלי המהפנטת) שהיא התגשמות כל הפנטזיות האפשריות. כל אחת משתיהן עושה שבוע שבוע וחייבת לכבד את האיזון. אך כשסו מגלה את מנעמי העולם הזה ועולה על גג התהילה היא מפרה את האיזון ומשם נוצר מחול שדים גרוטסקי שבו כל אחת מנסה לכלות את השנייה וזה הולך ונהיה מופרע מרגע לרגע.
דמי מור משחקת בצורה משכנעת. היא תהיה חייבת לקבל מועמדות לאוסקר על המשחק שלה כאן. היא מעוררת רחמים וכאב אמיתיים והנואשות שלה, כמו גם הפתטיות שלה לשמור על הצעירות שלה, משכנעת דיו ומצליחה להראות עד כמה כל כך קשה להזדקן ולהתבגר בתעשיית הבידור שהיא חלק ממנה. 
כמוה גם מרגוט קוואלי, בתה של השחקנית אנדי מקדוואל (חדי העין יבחינו בעקיצה כלפי אמא שלה באחת הסצינות בסרט), מצליחה להראות איך המלאך יכול להפוך לשטן ברגע אחד ואת הדורסנות שלה והרצון להיות על גג העולם גם אם זה במחיר של הרס עצמי במקרה שלה. 
הסרט, ואת זה כדאי לציין, מלא בסצינות קשות לצפייה וחלק מהקהל יצא ממנו במהלכו. האם כל החלקים האלה היו הכרחיים? בעיני לא לגמרי, אבל הם מצליחים להעביר את המסר של הסרט ובעיקר להפוך אותו לכתב אישום נגד תעשיית הבידור הנצלנית וכפוית הטובה. על הבימוי אחראית קוראלי פארז'ה הצרפתייה שעשתה בעבר סרטים עם דמויות נשיות חזקות ("נקמה" המעולה) וכאן היא החליטה לרקוח יצירה אפלה ועוכרת שלווה על תעשיית היופי והמחיר שהיא גובה. 
גם הצילום והדימויים הוויזואליים של "החומר" שהפכו לאייקונים מצליחים להעביר את תחושת החרדה והסחרור שהכוכבת של הסרט עוברת ומצליחים לגרום לנו לעיתים להרגיש שאנו נמצאים ממש אתה באותו חולל. הסרט ערוך בצורה טובה ואין בו יותר מדי עומס ודמויות ולכן הוא מצליח להחזיק את הצופה עד הסוף גם אם אורכו קצת ארוך על המידה. 
בסופו של דבר תצוגת המשחק של דמי מור היא זו שעשוה את הסרט ומי שיש לו קיבה חזקה ייהנה היטב מהסרט. בסרט "ברבור שחור" נטלי פורטמן גילמה בלרינה שמאבדת את שפיותה בשביל ההצלחה ובדומה לו גם כאן דמי מור מעניקה תצוגת משחקת משכנעת ומרהיבה שקרוב לוודאי תחזיר אותה לקדמת הבמה ולהערכתי גם לעונת הפרסים הקרובה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה