כסף וצרכנות
מירוק לאדום: מה קורה בתעשיית הקנביס בישראל?
באופן מנוגד למצב בבורסה, הביקוש לקנביס הרפואי בישראל דווקא נמצא במגמה יציבה של עלייה. על פי הערכות השוק מגלגל למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים בשנה וזאת לעומת כ-800 מיליון שקל בתחילת 2021. הביקוש לקנביס רפואי ללא ספק עולה, אז מדוע החברות מפסידות? | טור דעה

דעיכת ענף הקנביס בבורסת ת"א נמשכת. אחת אחרי השנייה, נוטשות חברות הקנביס הגדולות בישראל את פעילותן בתחום, לאחר שלא הצליחו לפרוץ ומניותיהן צנחו. מתוך תשע החברות שנכללו במדד ת"א-קנביס, בעת שהושק, נותרו כעת שלוש בלבד.
באופן מנוגד למצב בבורסה, הביקוש לקנביס הרפואי בישראל דווקא נמצא במגמה יציבה של עלייה. נתונים של היחידה לקנביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות (אוקטובר 2022) מצביעים על יותר מ-120 אלף בעלי רישיונות לקנביס רפואי (בהשוואה לנובמבר 2021 שמספר בעלי הרישיונות עמד על כ-108 אלף). על פי הערכות השוק מגלגל למעלה מ-1.2 מיליארד שקלים בשנה וזאת לעומת כ-800 מיליון שקל בתחילת 2021. הביקוש לקנביס רפואי ללא ספק עולה, אז מדוע החברות מפסידות?
להערכתי, יש לכך שתי סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא גידול לא פרופורציונאלי בהיצע ביחס לביקוש ולאיכות. בישראל הוקמו עוד ועוד חוות ומפעלים. נוצר מצב של היצע גבוה משמעותית מהביקוש, כאשר במקביל נפתח השוק ליבוא מחו"ל; בעיקר מקנדה, אך גם מפורטוגל, מאוגנדה ומאורוגוואי. לשם הבהרה, מאז הייבוא הראשון (ינואר 2020) זרמו לישראל כ-60 טון קנביס מחו"ל. כמות שהייתה יכולה, לבדה, להספיק לכל המטופלים יחדיו. המחיר התחרותי וצבירת מלאי הקנביס הישראלי נגסו משמעותית ברווחיות החברות.
הסיבה השנייה והמרכזית, לדעתי, היא התפתחות הכלכלה השחורה בענף. השוק השחור בישראל מוערך כיום בכ-10 מיליארד שקל - פי 10 מהשוק המוסדר, שהוא המקור העיקרי, אם כי לא היחידי, לרכישת קנביס לצורכי פנאי. אז מה עושים? הצעד הראשון הוא יצירת מדיניות לגליזציה לקנביס, שתכיל הסדרה של שוק משתמשי הפנאי (Recreational). תהליך זה מחייב אסדרה של השוק לאורך כל שרשרת הגידול והאספקה, שתבטיח טיוב המוצר ומניעת סיכונים בריאותיים שנובעים מהיעדר פיקוח על הקנביס ושיווקו, לצד מניעת התערבות של גורמים עבריינים.
הצעד השני הוא ביצוע הפרדה ברורה בין שוק הפנאי לבין שוק המטופלים האמיתיים – TMCP (True medical cannabis patients), המוערך על ידי גורמים שונים בכ-40,000 מטופלים (30% מסך בעלי הרישיונות) ולהעניק להם טיפול בסטנדרט של פארמה: קנביס הדיר באיכות פרמצבטית, הניתן במינונים נמוכים (מיקרוגרמים) ומדויקים המותאמים למצבו הרפואי של כל מטופל, בליווי רפואי – בדיוק כמו תרופה. והכי חשוב: ללא חשיפה לנזקי עישון. הרי לא הגיוני ששיעור המעשנים בישראל עומד על 20%, בעוד ששיעור בעלי הרישיונות לקנביס רפואי שמעדיפים או נדרשים לצרוך אותו בצורת עישון הוא 90%.
קנביס רפואי מציע תקווה והקלה, קרן אור באפלת הכאב למטופלים הסובלים ממחלות וממצבים רפואיים מגוונים, הפוגעים לא רק בבריאותם, אלא גם באיכות חייהם (במיוחד כאשר מדובר במצב כרוני). כדי שתקווה זו תמומש, יש להסדיר את השוק בדחיפות להנגישו ולהפריד בין השימוש לצורכי פנאי לבין זה המיועד לצרכים רפואיים.
הכותבת: חגית קמין, מנכ"ל SyqeAir
עוד ב-

חגית קמין. צילום: אלעד גוטמן
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(3):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
3.טוב אין פה חידוש... כולם קורסיםקרוטר 12/2022/20הגב לתגובה זו0 0כל החברות גם אלו שמדווחות על רווח. כי המדינה יודעת רק להטיב עם מודלים של מונופול פה.סגור
-
2.כתבה פשטנית להפליא שאינה מחדשת (ל"ת)דיאנה 12/2022/20הגב לתגובה זו0 0סגור
-
1.כתבה פשטנית להפליא שאינה מחדשתדיאנה 12/2022/20הגב לתגובה זו0 0וגם לצערי לא משנה מאומה. לרגולטור ולמחוקק לא אכפת לא מצרכני הקנאביס ולא מתעשייני הקנאביס הקורסים.סגור