בגיל 33 בלבד, נוי הדס כבר עומדת בראש רשת "נוי השדה" עם 15 סניפים ועוד כמה שבדרך. היא מובילה את מאבק החקלאות הישראלית להישרדות בשוק תחרותי. בראיון, היא חושפת איך ייבוא הפירות בזול עלול להוביל לעליית מחירים בישראל, למה אננס כל כך יקר כאן, ומה המטרות שלה לשנים הקרובות. "אני לא חושבת שייבוא זול הוא פתרון ארוך טווח", היא אומרת, ומסבירה איך היא מתכננת להקל על הצרכנים ולתמוך בחקלאות המקומית.

מה הוביל אותך לבחור בתחום החקלאות ולהקים רשת חקלאית ישראלית?
"אני דור שלישי לחקלאים משער ישוב, כך שמאז ילדותי חוויתי את הקשיים של תחום החקלאות. עם כל הקשיים, האמנתי שיש דרך אחרת להצליח בענף הזה, ולכן החלטתי להקים רשת חקלאית שנותנת כבוד לחקלאות הישראלית ומספקת תמיכה ראויה לחקלאים. הרשת שיצרתי מספקת לצרכנים שפע, איכות, טריות, מגוון וצבעוניות, תוך דגש על איכות גבוהה. החנות הראשונה נפתחה לפני יותר מ-12 שנה, ואני מאמינה שבזכותה התרחש שינוי בתפיסה  פתאום רואים מקומות שמכירים בערך התוצרת החקלאית המקומית."

איך התפתחה הרשת שלך לאורך השנים?
"עם השנים הפכתי גם לחקלאית בעצמי, והיום אני החקלאית הגדולה בארץ של תות שדה, מגדלת 160 דונם באבן יהודה. לרשת יש היום 15 סניפים בבעלותי, ללא זכיינות, ואנו מתכננים לפתוח עוד שלושה סניפים נוספים בשנת 2025. אנחנו ממשיכים להתפתח, ויש לנו גם אתר משלוחים לפירות וירקות שהוא המוביל בישראל. כל מערך המשלוחים בבעלותי, כולל רכבי קירור שהכנסנו ראשונים לשוק, גם כשאין רגולציה על כך."

מה המודל הניהולי שמנחה אותך בניהול העסק?
 "יש לי כ-400 עובדים בעסק, כולם פנימיים, ואנחנו כמו משפחה – כנראה בגלל הגישה הניהולית הנשית שלי. החברה מחזורת מעל 200 מיליון שקלים בשנה, ואנחנו עובדים עם למעלה מ-500 חקלאים כשותפים מלאים לדרך. זו באמת משפחה אחת גדולה שמבוססת על תמיכה ואמון."

איך הגבת לרפורמות בענף החקלאות והשפעתן?
"ב-2021, לאור רפורמת היבוא, פתחתי סניף אאוטלט בצומת ירקונים, שמציע תוצרת ישראלית במחירים תחרותיים ומראה שאפשר להצליח בלי תלות ביבוא. האאוטלט מוכר במחירים נמוכים כמו ברשתות דיסקאונט, והכל ישראלי. אחרי הצלחה של הסניף הזה, אנחנו פותחים סניף נוסף בכפר סבא בעוד כחודשיים, ב-31 בדצמבר. זה חלק מהחזון שלי: לחזק את החקלאות המקומית ולתמוך בחקלאים שלנו, ולהראות שאפשר לספק מוצרים איכותיים ובמחירים הוגנים – ולחזק את כלכלת ישראל."

איך משלבים ניהול עסק גדול עם גידול ארבעה ילדים?
"אני אמא לארבעה, בגילאי 6.5, 4.5, שנתיים וחצי, וקטן בן חצי שנה. זה ללא ספק קשוח, אבל המשפחה שלי היא מה שמאזנת אותי. אני חושבת שאם לא היה לי את בן הזוג שלי והילדים, לא הייתה לי תחושת השליחות הזאת. הם המנוע שדוחף אותי קדימה, ובלי התמיכה של בן הזוג שלי זה לא היה אפשרי."

איך זה להקים רשת חנויות מצליחה בגיל כל כך צעיר?
"אני מרגישה שניהלתי את החיים שלי כאילו אני מנסה להסתיר את הגיל שלי. כשהייתי בת 23, לדוגמה, הייתי אומרת שאני בת 24. הרגשתי צורך להתבגר מהר ולהוכיח את עצמי. היום, בגיל 33, אני מרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמי ומקבלת את הגיל שלי בשלווה. אני לא נחה על זרי הדפנה, אלא ממשיכה להשקיע ולהציב לעצמי מטרות חדשות. אני רואה את עצמי עדיין בתחילת הדרך ויש לי שאיפות ענקיות לעתיד."

איך המשפחה שלך קיבלה את הבחירה שלך לעסוק בחקלאות וביזמות בגיל צעיר?
"האמת היא שזה לא היה פשוט. בגיל 21, אחרי הצבא, המשפחה ציפתה שאבחר מסלול 'בטוח' יותר. הם חששו מהסיכונים שבלפתוח עסק בתחום החקלאות, שהם מכירים היטב את הקשיים שלו. אבל אני הייתי חדורת מוטיבציה והאמנתי בעצמי ובחזון שלי. היום, כולם בעסק – ההורים שלי, בן הזוג שלי ואפילו האחים שלי. הם עובדים איתי, וזה סוג של סגירת מעגל מדהימה, והם מאוד גאים במה שהקמתי."

איך אתה מרגישה בגיל 33 עם כל ההישגים שלך?
"בהתחלה, כשהייתי צעירה, הרגשתי שאני צריכה להסתיר את גילי ולשדר יותר ניסיון, אבל היום אני רגועה עם זה. אני יודעת שהגעתי רחוק ועשיתי את זה בגיל צעיר, ואני לא עוצרת, אני תמיד שואפת להמשיך ולהשתפר."

מאיפה האומץ לפתוח עסק בגיל כל כך צעיר, במיוחד בתחום החקלאות המורכב?
"אני מאמינה שליזמות יש הרבה קשר לאופי. תמיד הייתה לי אמביציה מטורפת ורצון להוכיח את עצמי, וזה כנראה נתן לי את האומץ לקחת סיכונים שאולי בגיל מאוחר יותר הייתי חוששת מהם. כמובן שעשיתי טעויות, אבל למדתי מכל אחת מהן. האופטימיות שלי והגישה שלא לוותר עזרו לי להתמודד עם כל אתגר ולטפס קדימה."

נוי הדס, בעלי הרשת נוי השדה. צילום: סנדרה

איך השפיעה המלחמה על החקלאות שלך?
"זה היה קשה מאוד, במיוחד באזור שלי, בשרון ובאבן יהודה. כשפרצה המלחמה, כל העובדים הזרים נטשו את השדות, לא משנה איפה. מדובר בתקופה קריטית – ממש לפני הקטיף, כשהשדות מלאים בהשקעות גדולות והיו צריכים טיפול יומיומי. עמדתי מול שדות שהשקעתי בהם מיליונים, ולא ידעתי מה לעשות. פתאום אין כוח אדם. זה היה מצוקת אמת. הרבה אנשים רצו להתנדב, אבל לא רצו להסתכן ולנסוע למקומות רחוקים, תחת אש. בסופו של דבר, הודות להתנדבות במרכז, הצלחתי לשמור על השדה ולהציל אותו. היום, תודה לאל, אנחנו חוזרים למסלול ותחילת העונה כבר כאן."

איך את מתמודדת עם האתגרים האלה על רקע המצב הביטחוני והחברתי?
"זה לא היה פשוט, במיוחד בימים של מלחמה. אנחנו בארץ חווים את הקשיים של החקלאות בצורה מאוד ישירה, כי מדובר בעבודה פיזית קשה ותובענית. יחד עם זאת, היו רגעים שבהם התגייסה הקהילה המקומית, וזה באמת היה מרגש. אנשים באמת הגיעו לעזור מתוך אהבה לארץ ולחקלאות. זה היה כמו רנסנס קטן, עם אנשים שמבינים את החשיבות של לשמור על היצרנים המקומיים. למרות הכל, יש הרבה אנשים בארץ שמבינים את המשמעות של חקלאות ישראלית, וזה עזר להחזיר אותנו למסלול."

מה דעתך על התוכנית של דיכטר לביטחון החקלאות?
"אני שמחה על כל יוזמה שקשורה לחקלאות ישראלית, במיוחד כזו שמגיעה מהממשלה. זה מבורך בעיניי. גם משרד החקלאות יצר איתי קשר, חשוב להם לשמוע את דעתי, ואני מאושרת לדעת שיש יוזמות שמובילות לכיוון הטוב."

האם יש לכם מחסורים בעסק?
"כ אנחנו עובדים קשה כדי לאתר חקלאים שמספקים את הסחורה. בנוסף, יש גם מחסור בתפוחי עץ ישראליים. רוב השוק כיום הוא ייבוא, וזה ממש עצוב לי, כי תפוחי עץ תמיד היו פרי ישראלי זול וזמין. השוק נפתח ליבוא לפני כ-25 שנה, והיבוא הפך את המחירים ליקרים מאוד. כיום, כל תפוחי העץ שמגיעים מישראל הם מבית בראשית, והם מצליחים להחזיר את הייצור המקומי, אבל זה לא קל. תפוח ישראלי הוא כיום פרי יקר מאוד. המחירים פעם היו נמוכים, וזה היה אחד הפירות הכי נגישים. היום, כשיש יותר תפוחים מיובאים, קשה למצוא תפוחים ישראליים במחירים סבירים. המהלך של חברה בראשית להחזיר את הייצור המקומי היה מדהים, אבל למרבה הצער, הפסקת הייצור אחרי המלחמה הובילה לסגירת המיזם."

 מה קרה עם שוק השום בישראל?
"לפני כמה שנים פתחו את השוק לייבוא שום סיני, שלא רק שאין לו טעם וריח, הוא גם הרבה יותר זול מהשום הישראלי. זה גרם לפגיעה חמורה בשוק השום המקומי. חקלאי השום הפסידו מיליונים, וכשהם ניסו להתחרות עם השום הסיני, הם פשוט לא יכלו. השום הישראלי היה צריך להילחם בשום זול בלי איכות. היבואנים מכרו את השום במחירים זולים מאוד, אבל בסופו של דבר, המחירים עלו כי השוק המקומי כמעט ונפגע לחלוטין. זה פשוט אסון לכלכלה המקומית."

 האם יש פתרון לחקלאות פה?
"הייתי רוצה לראות יותר יוזמות שיעודדו את החקלאים להישאר בשוק, אבל לצערי, זה לא פשוט. ככל שהחוק המקומי מצטמצם, המחירים עולים. יש צורך בשמירה על השוק המקומי ותמיכה ביבול המקומי כדי לשמור על מחירים נורמליים ולמנוע פגיעות נוספות."

 מה המסר שלך לצרכנים בקשר למחירים ולהעדפות מקומיות?
"אני נלחמת על כל שוק ישראלי. כל חקלאי שנשאר מגדל שום, תפוח או כל פרי אחר הוא בעל ערך. חשוב לזכור שהעדפת מוצרים ישראליים היא לא רק עניין של טעם, אלא גם של תמיכה בכלכלה המקומית. אם לא נשקול את זה, המחירים יעלו ונפגע במוצר המקומי."

מהן המטרות שלך לשנת 2025 ולשנים הקרובות?
אני הולכת לפתוח אאוטלט חדש ענק בכפר סבא, שמוכר תוצרת ישראלית במחירים נמוכים, נמוכים. אני מאוד מקווה שהאאוטלט הזה יצליח, כי זה באמת משהו שאני עושה מתוך רצון שכל אחד יוכל לקנות מהשדה, עם הבטחה למחירים נגישים ותוצרת מקומית. זה גם מקום שהחקלאים מגיעים אליו, ומבחינתם זה אוויר לנשימה. אם האאוטלט הזה יצליח, אני מתכוונת לפתוח עוד סניפים בכל מקום בארץ שנראה לי מתאים. אני משקיעה בו המון כסף ומקווה שהוא יהיה ניצחון לכולם – לצרכנים, לחקלאים ולכלכלה הישראלית."

מהם היעדים שלך בתחום החקלאות השנה?
"אני רוצה שהתותים שלנו השנה ימשיכו להיות מתוקים ונפלאים. שתהיה לנו עונה טובה ונצליח לפתוח עוד סניפים טובים ומצליחים. רק לאחרונה פתחנו סניף חדש בראשון לציון, והיה מרגש מאוד לראות את ההצלחה."

מהן התקוות שלך לשנה הקרובה בהיבט הביטחוני?
"הכי חשוב מבחינתי שהשנה הזאת תחזיר איתה את החטופים ושנצליח לנצח במלחמה, למרות כל האבדות והכאב העצום. אני רוצה שהתושבים יוכלו לחזור לבתים שלהם ולחיות בביטחון, ושילדיי לא יצטרכו לשאול אותי שאלות קשות לפני השינה אם משהו יקרה לנו כשיש אזעקה. הילדה הקטנה שלי בת השנתיים וחצי נלחצת ואני רוצה להגן עליה ועל הילדים שלי מהפחדים האלה."