עולם האומנות שבו אנחנו חיים ויוצרים הגיע לנקודת מפנה. עצם כניסתה של טכנולוגיה חדשנית לתוך תחומי היצירה, היא לא דבר חדש. ראינו זאת כשהגיע האינטרנט והחלו ההספדים של הטלוויזיה וראינו זאת אפילו קודם, כשהגיע הרדיו וכולם ניבאו את מותם של הספרים. כשהחלו יצירות אומנות להימכר כפריטי NFT, דבר אחד היה ברור - אנשים עדיין לא יודעים איך הטכנולוגיה הזאת תשפיע. היוצרים, צרכני האומנות ואפילו רשויות המיסים עדיין מנסים להבין איך להתמודד עם הדבר.

"NFT הם ראשי תיבות של Non-fungible token, כלומר אסימון חסר תחליף, המהווה למעשה תעודת מקוריות דיגיטלית" מסבירה לנו עורכת הדין מיכל לוצאטו, שותפה-מנהלת בלוצאטו-משרד עורכי דין, המתמחה, בין היתר בזכויות יוצרים, ודור חמישי בקבוצת לוצאטו העוסקת בקניין רוחני כבר למעלה ממאה וחמישים שנים. "בעבר, כאשר רכשת יצירה מקורית כמו למשל ציור, היית מקבל תעודת מקוריות פיזית, והיום כשאתה רוכש NFT אז הוא למעשה מהווה את תעודת המקוריות. הרבה פעמים אנשים מבלבלים בעלות בנכס ספציפי עם בעלות על זכויות היוצרים. אם רכשת ציור, אתה הבעלים של הציור הפיזי, אתה יכול למכור אותו ולהשוויץ בו אבל אלא אם כן סוכם אחרת, אתה לא יכול למכור עותקים שלו או להשתמש בו כאוות נפשך, מכיוון שישנן פעולות ששמורות רק לבעל זכויות היוצרים, להבדיל מהבעלים של הנכס הספציפי".

עו"ד מיכל לוצאטו (קרדיט צילום: יורם רשף)

היוצרים הישראלים עושים את זה בבלוקצ'יין
לא מזמן התבשרנו על היזם והיחצ"ן משה זיו ובת זוגתו, השחקנית, הדר שטרית, אשר מכרו את סדרת הרשת שיצרו, "בת אל אביב" כפריט NFT בסכום של למעלה מ-15 אלף שקלים לפרק. הם מכרו את הזכויות, בפלטפורמת הרכישות opensea ומי שרוכש פרק, מקבל גם תמלוגים. "ה-NFT הוא למעשה חוזה חכם. אם אתה כאומן יצרת NFT ובמסגרת תנאי העסקה הגדרת שמגיעים לך תמלוגים בגובה מסוים, ברגע שמתבצעת עסקה בנכס, כלומר ברגע שהקונה מוכר אותו למישהו אחר, אתה מקבל את התמלוגים באופן אוטומטי ישירות לארנק הדיגיטלי שלך. זה אחד מהיתרונות הגדולים עבור היוצרים" מספרת עו"ד לוצאטו.

אבל כמובן שגם עולם ה-NFT לא חף מסכסוכים משפטיים. רק לאחרונה כיכב בכותרות המקרה של טרנטינו, אשר נתבע ע״י חברת מירמקס בגין הודעתו על כוונתו למכור פריטי NFT המכילים סצנות בלתי ערוכות מ"ספרות זולה", לרבות סודות על הסרט ועל טרנטינו, קטעים סרוקים בכתב ידו. המחלוקת נסובה סביב ההסכם שנחתם בין הצדדים והשאלה בידי מי הזכויות אשר מאפשרות את יצירת קטעי ה-NFT.

לעומת זאת, בארץ הקטנה שלנו, יוצרי הסרט "אגדת חורבן", בבימויו של גידי דר, ובאיורים של דוד פולונסקי ומיכאל פאוסט, הודיעו כי ימכרו את יצירתם כפריט NFT. דר שיתף את אתר ice בתהליך המכירה של הסרט. "זה סרט שלקח המון זמן לעשות אותו והיה ברור שיהיה לזה איזה שימוש מעבר להקרנה. לא חשבנו על NFT. כן אבל הבנו שיש פה ערך מיוחד לצד האמנותי שלו. ואז הגיעה הצעה וישר הבנו שיש פוטנציאל מטורף". הסרט מורכב למעשה מלמעלה מ-1400 יצירות אמנות שימכרו בקבוצות של מספר תמונות לכל רוכש. "אני לא מכיר את הטכנולוגיה אבל החלטנו, בכל זאת, ללכת על זה, מכיוון ושמענו על הרווחים הצפויים. אני חושב שאפשר בוודאות לומר שרוב האנשים לא מבינים איך עולם המחשוב עובד, אבל זה בסדר כי אי אפשר להשיג את המהירות שבה מתפתחת טכנולוגיה אבל אפשר עדיין להרוויח ממנה".

קרדיט: יח"צ

בכל הנוגע לשאלת היוצרים, דר דווקא אופטימי לגבי בתי הקולנוע ואמר שם עשויים דווקא להרוויח מהמהלכים הדיגיטליים. "דווקא בגלל ה-NFT הצופה יצטרך להגיע לבתי קולנוע, היכן שיש חשיבות לראות את היצירה, כמו תערוכה מוצגת של יצירות אמנות שנמצאת רק בחלל הספציפי שבו היא מוצגות".

מה אומר החוק?
אין ספק כי טכנולוגיית ה-NFT מעלה שאלות מעניינות על בעלות ביצירות בעידן הטכנולוגי, כפי שממחיש הסכסוך של טרנטינו ומירמקס. "החוקים תמיד יהיו בפיגור אחרי הטכנולוגיה, ואין ספק שהמחוקק צריך להתייחס לפער הזה. לגבי זכויות יוצרים, החוק כן קובע ברירות מחדל ומגדיר, באופן עקרוני, מי הבעלים ביצירה, במקרה שבו אין הסכם שקובע זאת, וברוב המקרים הבעלים יהיה היוצר, אף על פי שיש חריגים, כמו למשל יצירה שנוצרה בידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה"  אומרת עורכת הדין לוצאטו.

לסיכום, עולם ה- NFT טומן בחובו שלל אפשרויות עבור יוצרים ואמנים, אך לצד גם לא מעט אתגרים, בייחוד עבור המחוקק והרגולטור. אין לדעת האם מדובר בטרנד חולף או שמא בדרך חדשה להרוויח עבור יוצרים, מה שבטוח הוא שכבר עכשיו יש כאלה שזכו להרוויח לא מעט, אשר עבורם המונח NFT הוא הזדמנות פז.