מדדים ומחקרים

ההתנהגות הדיגיטלית שעשויה לנבא ניסיון התאבדות של צעירים

מחקר שיתופי חדש מגלה ש"פגיעה עצמית דיגיטלית" בקרב מתבגרים יכולה לרמז על מחשבות אובדניות ולנבא ניסיון התאבדות. זו המקבילה המודרנית לפעולות פגיעה עצמית כגון חיתוך או מכה עצמית, הידועים כסימני אזהרה משמעותיים לכך שמישהו חושב על התאבדות
מערכת ice | 
ילדים עובדים יחד על מחשב (צילום pch.vector / freepik)
ילדים יכולים להיות די אכזריים אחד לשני, אבל הם יכולים גם להיות מאוד קשים כלפי עצמם. "פגיעה עצמית דיגיטלית" היא הפעולה של פרסום, שליחה או שיתוף של תוכן פוגע על עצמך באופן אנונימי באינטרנט, על פי חוקרים. לפני עשרות שנים, ייתכן שנער או נערה מתוסכלים ביטאו את התסכולים בעזרת עט ונייר, או פגיעה עצמית פיזית כמו חיתוך. כיום, סביר יותר שהם ישתמשו בפורום מקוון או בפלטפורמת מדיה חברתית באופן אנונימי.
באופן מדאיג, התאבדות היא סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב אמריקאים בין 10 ל-19 שנים. המגמה המטרידה הזו, בשילוב עם הנטייה של מתבגרים לבלות כל כך הרבה זמן באינטרנט, שימשה השראה לפרויקט הזה.
מחקר זה, שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק, אוניברסיטת ויסקונסין-או קלייר ואוניברסיטת פלורידה הבינלאומית, הוא הראשון אי פעם שהוכיח קשר ברור בין פגיעה עצמית דיגיטלית ו"אובדנות". בסך הכל, החוקרים מסכמים שילדים העוסקים בפגיעה עצמית דיגיטלית נמצאים בסיכון מוגבר למחשבות אובדניות.
חוקרים מדווחים שכ-9% מהמתבגרים במחקר הודו שפרסמו באופן אנונימי משהו רע על עצמם באינטרנט. עוד חמישה אחוזים הודו בבריונות ברשת כלפי עצמם. לגבי אובדנות ספציפית, כשמונה אחוזים דיווחו ששקלו ברצינות התאבדות בשנה האחרונה, בעוד 5.3 אחוזים ניסו להתאבד במהלך פרק זמן זה. חשוב לציין, הניתוח מצא גם שלעוסקים בפגיעה עצמית דיגיטלית יש סיכוי גבוה פי חמישה עד שבעה לשקול התאבדות ופי תשעה עד פי 15 לבצע ניסיון בפועל.
הצוות לא ציין הבדלים משמעותיים בהתייחסות למגדר או לגזע. עם זאת, תלמידים שאינם הטרוסקסואלים היו בסבירות גבוהה בהרבה מבני גילם הטרוסקסואלים לשקול ברצינות ניסיון התאבדות (24.4% לעומת 6.9%) ולנסות להתאבד (10% לעומת 4.9%). בכל הנוגע לגילאים ספציפיים, בני 12 היו הסבירים ביותר שחשבו על ניסיון התאבדות, אך לא היו הבדלים בין הגילאים בכל הנוגע לניסיונות התאבדות לגיטימיים.
"זיהינו קשר חזק בין פגיעה עצמית דיגיטלית ואובדנות", אומר מחבר המחקר Sameer Hinduja, Ph.D., פרופסור בבית הספר לקרימינולוגיה ומשפט פלילי של FAU, במסגרת המכללה לעבודה סוציאלית ומשפט פלילי , במהדורה אוניברסיטאית.
"ככזה, הכרחי לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לבדוק פגיעה עצמית דיגיטלית כדי לטפל בבעיות הנפשיות הבסיסיות בקרב בני נוער שעלולות להתרחש לפני או לצד אובדנות. יתרה מכך, הורים ומטפלים חייבים לשדר לילדים שהם זמינים לדיאלוג, תמיכה וסיוע בבעיות השורש שעלולות להתבטא בסופו של דבר כפגיעה עצמית דיגיטלית", המנהל המשותף של המרכז לחקר בריונות ברשת ושותף בפקולטה ב- מרכז ברקמן קליין באוניברסיטת הרווארד ממשיך.
"מחנכים ובעלי עניין אחרים חייבים לתעדף טוב יותר את הצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של בני נוער עם הזדמנויות לדיאלוג פתוח, בניית מיומנויות ואספקת משאבי תמיכה אינטראקטיביים ונגישים בקלות באינטרנט ובאופן לא מקוון כדי להבטיח שאלו בסיכון ידעו שלאנשים אחרים אכפת מהם אוֹתָם."
מדגם לאומי גדול של תלמידי חטיבות ביניים ותיכון בארה"ב בני 12 עד 17 נטל חלק בסקר למחקר זה. צוות המחקר התמקד בשני אינדיקטורים ברורים של פגיעה עצמית דיגיטלית וחיפש כל קשר עם מחשבות אובדניות וניסיונות במהלך השנה הקודמת.
"ברור שאותם בני נוער שמשתתפים בפגיעה עצמית דיגיטלית נוטים הרבה יותר לחשוב על או לנסות התאבדות בהשוואה לעמיתים שאינם עוסקים בפגיעה עצמית דיגיטלית", מסכם פרופ' הינדוג'ה. "כאשר בוחנים את העלייה הניכרת בעצב ובחוסר התקווה בקרב מתבגרים בארה"ב במהלך 10 השנים האחרונות, הממצאים שלנו משמשים כאינדיקטור נוסף המשקף החמרה במצב בריאות הנפש בקרב בני נוער."
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה