מחקר חדש שבחן את הפגיעה הכלכלית של משבר הקורונה בקרב החברה הערבית והחרדית בהשוואה לאוכלוסייה החילונית בישראל, מעלה תמונה עגומה לפיה אוכלוסיות אלו חוו את המשבר בצורה קשה יותר.

המחקר נערך מטעם המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בניהולה של פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס, ובשיתוף מרכז מאסטרקארד להכלה פיננסית. המחקר בצורה מקוונת בין ה-4.6.2020 ל-1.7.2020, והשתתפו בו כ-2,300 ישראלים.

מתוצאות המחקר עלה כי החברה החרדית והחברה הערבית הם הנפגעים העיקריים מהמשבר הכלכלי. ע"פ המחקר, כחמישית מהערבים איבדו את מקום עבודה או יצאו לחל"ת בתקופת הקורונה, לעומת 14% מהחרדים ו-13% מהחילונים. עוד עלה בין היתר, כי כמעט מחצית מהערבים (43%) מתקשים בהחזרי תשלומים וחשבונות לעומת רבע מהחרדים (25%) וכ-13% בלבד באוכלוסייה החילונית. עוד עלה מהמחקר כי למרות ההצהרה של שר האוצר כ"ץ על מענק חדש של כ-2,000 שקל, לקרוב ל-50% מהערבים אין אפשרות להוציא את הסכום המדובר במצב חירום.

נתונים: המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון ובשיתוף מרכז מאסטרקארד להכלה פיננסית

הרבה יותר ערבים וחרדים יהיו מובטלים או יחוו קשיים במהלך מגפת הקורונה
במהלך המגפה חוו הישראלים זעזוע תעסוקתי עצום, למעלה מ-25% מהמשיבים במחקר דיווחו כי פוטרו או יצאו לחל"ת בין אפריל ליוני 2020. למרות שרמות הזעזוע התעסוקתי דומות בכל הקבוצות 25% מהחילונים, 26% מהחרדים ו- 29% מהערבים, החוסן לזעזוע תעסוקתי שונה ב-3 החודשים אפריל-מאי-יוני; בעוד שרק -13% מהחילונים ו -14% מהחרדים נותרו מובטלים או בחל"ת החל מיוני, בחברה הערבית הנתון הגיע ל-20%. התופעה מדאיגה במיוחד מכיוון שרמת התעסוקה בקרב החברה הערבית והחרדית הייתה נמוכה יותר עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה.

חיים באוברדראפט 
על פי המחקר, בהתחשב בעובדה שהערבים חוו את הזעזועים הכלכליים הגדולים ביותר, כולל אובדן מקומות עבודה, אין זה מפתיע כי הערבים הישראלים היו בעלי סיכוי גבוה לחוות עיכובים בתשלומי משכנתא ושכירות (פי 3 מחילונים), איחור בתשלומים שוטפים (פי 3.3) וחוסר ביטחון תזונתי (פי 2.1) מאשר יהודים שאינם חרדים.

כמו כן כ- 33% מהערבים דיווחו על כניסה לאוברדראפט בבנק לעומת 20% מהחילונים ו- 25% מהחרדים. בנוסף, יותר מ-50% מהערבים דיווחו כי סכומי חובות כרטיסי האשראי שלהם גדלו במהלך מגפת הקורונה - מה שעשוי להוביל לקושי נרחב בהחזרת החובות והתשלומים ככל שהמגפה נמשכת.

נקודת הפתיחה הכלכלית של הערבים נמוכה הרבה יותר משאר חלקי האוכלוסיה בישראל
כמות הנכסים שיש לקבוצות שונות חיונית כאשר מנסים לנתח את הרמות השונות של המצוקה החומרית והכלכלית של קבוצות אלה. על פי הסקר, היקף הנכסים החציוני של ישראלים ערבים היה פחות משישית מהיקף הנכסים החציוני של חילונים (20,000 שקל לעומת 125,000 שקל).  

כמעט 50% מהנשאלים הערבים הישראלים דיווחו כי אינם יכולים להרשות לעצמם להוציא 2,000 שקלים אם יקרה מצב חירום כלכלי בחודש הבא. שיעור זה גבוה בהרבה מזה של חילונים (19%) ויהודים חרדים (26%). יתר על כן, יותר מ- 50% מהנשאלים הערבים ו- 44% מהחרדים דיווחו כי חסכונותיהם יספיקו ללא יותר מחודש במקרה חירום, שיעור גבוה מאוד ביחס לחילונים עם 26%.

כדי לטפל באי-שוויון זה נדרשת תגובה ממשלתית איתנה
למרות ההשפעה הבלתי מידתית של  הקורונה על הערבים, לא הוקצו להם כראוי הטבות ממשלתיות: בעוד שלפי הסקר 9% מהחילונים ו- 8% החרדים דיווחו כי נשללו מהם הטבות ממשלתיות הקשורות לקורונה 19% מהערבים הישראלים דיווחו שנדחו בשלב המוקדם של המגפה.

פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס עורכת המחקר מציינת כי "חילוקי דעות חברתיים וכלכליים ברורים בקרב ערבים, חרדים וחילונים היו הרבה לפני מגפת הקורונה. עם זאת, המגפה מהווה הזדמנות ליצור ולבנות עתיד "חדש נורמלי" - חברה עם פחות אי שוויון ויותר לכידות. כאשר אין צפי לפתרון מוגדר של המגפה, על ממשלת ישראל להתכנס כדי להבטיח שהאוכלוסיות החלשות ביותר במדינתנו לא יישארו מאחור ויקבלו תמיכה בתקופה מאתגרת זו. החברה ישראלית חזקה במידה של החלשים והפגיעים ביותר בה. רק באמצעות מאמצים לסגור את אי-השוויון הבריאותי, החברתי והכלכלי במדינתנו נוכל להתמודד כראוי ולנווט את המגיפה".