החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות פרסמה ניתוח כלכלי שמציג את התרומה של מתקני אנרגיה מתחדשת למשק הישראלי. לפי הנתונים, ייצור חשמל מאנרגיה סולארית קרוב לאזורי ביקוש (בקרבת ערים וריכוזי אוכלוסייה) מביא תועלת כלכלית גבוהה במיוחד, העשויה בעתיד גם להשפיע על חשבון החשמל של הציבור.

מהניתוח עולה כי התועלת הכלכלית של ייצור קוט"ש (קילוואט-שעה) במתקנים סולאריים שמוקמים סמוך לצרכנים עומדת על 38.3 אגורות לקוט"ש. תועלת הייצור במתקנים מרוחקים נאמדת ב-24.9 אגורות לקוט"ש. התועלת הכלכלית כוללת חיסכון בדלקים כמו גז טבעי, הפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, שיפור ביטחון האנרגיה של המשק, חיסכון בהקמה ותפעול של תחנות כוח וצמצום בצורך לפיתוח רשתות חשמל כבדות. ההערכה היא שכל קוט"ש שמיוצר באנרגיה מתחדשת תורם למשק במישרין ובעקיפין מעבר לערכו בשוק.

בשקלול כל העלויות, כולל זיהום, סיכוני אספקה ועלויות חיצוניות, ייצור חשמל בגז טבעי עולה למשק 43.1 אגורות לקוט"ש, בעוד עלות החשמל הישירה בשוק הסיטונאי (המחיר שיצרני חשמל מקבלים עבור כל קוט"ש של חשמל שהם מוכרים לשוק החשמל הסיטונאי) עומדת על 13.3 אגורות לקוט"ש.

(מקור הנתונים: משרד האנרגיה והתשתיות) 

העלות הישירה של ייצור החשמל במתקנים סולאריים סמוכים לצרכנים עומדת על כ-35.4 אגורות לקוט"ש לעומת 26.7 עד 30.9 אגורות במתקנים מרוחקים, התועלת הכוללת מהם למשק גבוהה יותר (כאמור, במתקנים הסמוכים מדובר בחיסכון של 38.3 אגורות לקוט"ש). זאת, כיוו שהם חוסכים בהוצאות תשתית כמו הקמת קווי חשמל והעברת אנרגיה למרחקים ארוכים, מפחיתים את העומס על רשת החשמל, ומצמצמים אובדן אנרגיה במהלך ההולכה.

בנוסף, מתקנים אלו מנצלים שטחים קיימים כמו גגות מבנים או חניונים ולכן חוסכים במשאבים סביבתיים ותכנוניים. למעשה, עולה מהדוח, הרווח הכלכלי הכולל מהפקת חשמל קרוב לצרכן עולה על תוספת העלות הישירה של הייצור עצמו.

עוד ב-

להרוויח בלי לעבוד: כך תדעו אם הגג שלכם יניב לכם כסף

לכתבה המלאה

המשרד מציין כי ממצאי הניתוח ישמשו לבניית מדיניות האנרגיה הלאומית, בפרט לקראת השגת היעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. הציבור מוזמן להעביר התייחסויות לדוח במסגרת הליך היוועצות פתוח.