מה קורה בשוק השכירות בישראל והאם המחירים עולים או יורדים? לרוב, צריך להיות קשר כלשהו בין מחירי השכירות למחירי המכירה. כשמחירי הדיור גבוהים, האלטרנטיבה היא שכירות. כשהביקוש לדירות שכורות עולה, והביקוש לרכישת דירות יורד, מחירי הדירות יורדים ומחירי השכירות עולים. זה כמובן תהליך ארוך בהרבה, והריבית משפיעה לא מעט על הנתונים, אבל לאחרונה מתקבלים נתונים סותרים בנוגע למחירי השכירות וזה עשוי לבלבל. נתונים שפרסם בלמ"ס מצביעים על מגמת עלייה, בעוד שבדיקה של חברת הפינטק וויצ'ק מצביעה על מגמה הפוכה: ירידה במחירים.

לפי הלמ"ס, אחוז התחלופה בדירות עומד על 13%. זה אומר ששוכרים מתחלפים בממוצע כל שבע וחצי שנים בערך. זה מראה על שוק יציב ובעיקר שברוב המקרים מחירי השכירות עולים בשיעור מינורי יחסית, כי רוב השוכרים מחדשים חוזה. השוכרים החדשים, כך לפי הנתונים, הם בעיקר צעירים. אנשים בני 50 ויותר לא מחליפים דירה כל כך מהר. הם רוצים להישאר שנים ארוכות בדירה ולא מחפשים הרפתקאות.

בעוד שנתוני הלמ"ס לחודש פברואר מצביעים על עלייה של כ-0.2% במדד שכר הדירה ועל עלייה של כ-5.8% בקרב שוכרים חדשים - בוויצ'ק מתעקשים כי הנתונים אינם נכונים. "המגמה בשוק השכירות בישראל אינה באה לידי ביטוי בנתוני הלמ"ס", אומר המנכ"ל, רמי רונן. לדבריו, "הנתונים שלנו מבוססים על עשרות אלפי עסקאות אמת המתבצעות מדי חודש, מחירי השכירות בכלל הארץ דווקא ירדו בכ-0.22% לעומת חודש ינואר, ובמבט שנתי נרשמה עלייה של כ-3.42%. הפער בין הנתונים אינו זניח, והוא משפיע על היכולת להבין את מצב השוק".

אפשר לראות שיש שוני בין סוגי הדירות.
"בדירות הגדולות, בנות ארבעה עד חמישה חדרים, נרשמה עלייה חודשית של כ-0.85%, בעוד שבדירות הקטנות, בנות חדר אחד עד שלושה חדרים, נרשמה ירידה של כ-1.06%. כלומר, אין כאן מגמה אחידה אלא שוק שמושפע מגורמים שונים".

מה ההסבר?
"הירידה בדירות הקטנות קשורה בין היתר לעונתיות, אך גם לנושא המיגון. בדירות קטנות רבות, בעיקר בבניינים ותיקים, אין ממ״ד, ובמצב הביטחוני בישראל זהו שיקול שמשפיע בפועל על החלטות של שוכרים. מנגד, בדירות הגדולות, שבהן שיעור הדירות עם ממ"ד גבוה יותר, נרשמה עלייה".

עוד ב-

הערים שבהן 50% מהתושבים הם שוכרי דירות

לכתבה המלאה

צריך לזכור כי נתוני הלמ"ס אינם מסתמכים על חודש אחד.
"נתוני הלמ"ס אינם מאפשרים להבין את מגמת השוק בזמן אמת. המדד משלב בין חוזים קיימים לחוזים חדשים, ולכן מתקבלת תמונה ממוצעת שלא בהכרח משקפת את המחירים בעסקאות החדשות. בנוסף, אין במדד ציר זמן ברור שמאפשר להבין על פני איזו תקופה חל השינוי, ולעיתים ההתייחסות היא כללית. במצב כזה קשה להסיק מסקנות ברורות לגבי כיוון השוק. שכר הדירה הוא רכיב מרכזי במדד המחירים לצרכן, ולכן לאופן שבו הנתונים מוצגים יש השפעה ישירה על המשק ועל קבלת החלטות כלכליות, כולל בתחום הריבית. הנתונים שלנו מבוססים על מדגם גדול של עסקאות אמת המתבצעות בזמן אמת, ולא על הערכות כלליות".