הכל התחיל לפני כחודש ושבוע, בהתפרצות רבתי שמקורה בסעודת פורים שהתקיימה אצלנו ביישוב, כשאחד התושבים השתתף באירוע מבלי שידע כי נדבק בקורונה מאחותו שהגיעה מצרפת. אותה הסעודה כללה בסך הכל כ-60 משתתפים, ועמדה בכללים שהתירו אז התכנסות של עד 500 איש, אך הכניסה את המועצה כולה למציאות חדשה.

מאותו הרגע הלכה התמונה והתבהרה: הצעד הראשון היה כינוס הצוות שלי והוצאתו לדרך של הליך לאיתור כל משתתפי מסיבת הפורים והכנסתם לבידוד. הבנתי שקרית יערים ניצבת בפני אירוע שיימשך ימים ארוכים.

חשוב להסביר - רוב תושבי היישוב אינם גולשים באינטרנט, מנותקים מהרשתות החברתיות וחשיפתם לתקשורת מינימלית. תוך מאמצים מרובים, הצלחנו לאתר עוד נדבקים ועוד משתתפים, כאשר בשיא המשבר הגענו ליותר מ-2,000 איש בבידוד, המהווים למעלה משליש מתושבי קרית יערים. כמו כן, ביישוב אותרו 38 נדבקים, מספר שיא ביחס לגודל היישוב העומד על כ-6,000 תושבים. 

קראו עוד ב-ice

• שב"א: ירידה של 5.6% ברכישת מוצרי מזון באשראי לפני פסח"
• רכב רובוטי זעיר מחליף את שליחי המזון בעיירה באנגליה
• פנסיה: היוצאים לגמלאות בתקופת המשבר איבדו 10% מהחסכון

לא מחכים לירושלים
צו השעה חייב אותנו לנקוט במגוון פעולות רחב והיקפי, ובראשן סגירת המרחב הציבורי. לא המתנו להוראות מירושלים, לקחנו אחריות, תוך תיאום מלא עם משרד הבריאות.

במסגרת הצעדים החלטנו על השבתת הפעילות במוסדות הלימוד, מועדוני הנוער ומועדוני הקשישים, סגרנו בתי כנסת, והשקענו בהסברה נקודתית לכלל התושבים - טלפון אחר טלפון, שיחה אחר שיחה. במקביל גם העמדנו מענה לפניות הציבור ליצירת תחושה של רוגע וביטחון. כמו כן החלטנו על סגירת הסופרמרקט היישובי, כשעובדי המועצה קיבלו הזמנות טלפוניות וביצעו מאות משלוחים מדי יום, וזאת לצד חלוקת של כ-600 מנות של אוכל מוכן לקשישים ולמבודדים.

בהתחשב בכך שלתושבי קרית יערים אין טלוויזיה ולרובם גם אין מחשבים, הרי שהמשימה לייצור תכנים ופעילויות עבור המשפחות - חלקן עם שמונה וגם עשרה ילדים - הפכה לאתגר של ממש. מחשבה רבה כמו גם משאבים, הושקעו בגיבוש סל של תוכניות הפעלות. כך למשל, קיבלה כל משפחה לביתה לקראת סוף שבוע עיתון הכולל גם מוסף מיוחד לילדים, משחק משפחתי, עלון עם דברי תורה לפרשת השבוע, חלה לשבת, חוברת הפעלה ודיסק שמע. 

גם נושא הבדיקות זכה לתשומת לב נרחבת, כשבשיתוף עם מד"א התקיימו מאות בדיקות קורונה לתושבים. למעשה, כמעט כל הישוב היה בסוג של סגר מרצון, וכל זאת שבועיים לפני שהמדינה כולה נדרשה לשהות בבתים. לשמחתנו, הצו האלוקי של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" העומד לנגד עיניו של כל יהודי חרדי, גרם לנו לבלום את התפשטות המגפה, כשההיענות, הבגרות והאחריות שגילו התושבים בהחלט ראויים לציון ולשבח.

הציבור החרדי חי את חייו באופן קהילתי, וככזה קשה לו להסתגל להוראות הבידוד. אבל הנה, אנחנו בקרית יערים מתמודדים עם המשימה בהצלחה. היום, ברוך ה', ניתן לראות את התוצאות: למעלה משבועיים שלא נרשמו נדבקים נוספים, 28 חולים הבריאו, וכעת נשארו 10 חולים בלבד, שכולנו מתפללים להחלמתם.

ווהאן הישראלית
אנחנו לא משלים עצמנו, ויודעים כי הכל יכול להשתנות. מדובר במגפה עולמית, שעוד אף אחד אינו ממש יודע מתי תמוגר. ועם זאת, בואו וראו איך אנחנו, תושבי היישוב החרדי הקטן בשערי ירושלים, שהוכתר כ"ווהאן הישראלית" – הפכנו למודל להתמודדות עם הווירוס הקטלני. עם שיתוף פעולה, עזרה הדדית ומעל הכל חסדי שמים – הצלחנו. זה קרה לא משום שאנו חרדים אלא בגלל שאנחנו חרדים, והציווי של התורה לשמור על החיים חשוב יותר אף משמירת שבת ומיום כיפור.

בהקשר הזה, קשה במיוחד להתעלם מהביקורת החריפה שהשמיעו באחרונה אישים בתקשורת החילונית כלפי הציבור החרדי, ביקורת שאינה מוצדקת ועושה עוול לאוכלוסייה רחבה. בבקשה אל תכלילו ואל תאשימו לחינם. הפנמת הבידוד היא עניין אינדיבידואלי ולא עניין דתי.

בשבועות האחרונים, בזמן שתוייגנו כחרדים העושים ככל העולה על רוחם ומפרים ללא בושה הנחיות ונהלים - חזיתי מקרוב כיצד התושבים אצלנו שומרים על ההוראות באדיקות, כשבין הנאמר והנכתב במדיה ובין המציאות בשטח, הפער עצום. 

ראיתי גם כתבים הגונים, שהחליטו להיכנס לעובי הקורה, ביקרו בקרית יערים וראו את התמונה המלאה במו עיניהם. עם עובדות כבר לא ניתן להתווכח, ודווקא אחרי ההדבקה ההמונית, היישוב שלנו רשאי לזקוף את הראש בגאווה.

לסיום, אני קורא לכם עיתונאים יקרים, אי שמירה על ההנחיות לא קשורה לכובע שיש על האזרח. ראינו חילונים שלא מצייתים להוראות, כמו גם חרדים שלא שומרים על הכללים, לשמחתנו מדובר במיעוט. מרבית האזרחים במדינת ישראל, שמרו ושומרים על ההנחיות משרד הבריאות ונרתמים יחדיו למלחמה בקורונה. אנא להבא אל תכלילו, זיכרו שכולנו באותה הסירה.  

*הכותב הוא ראש המועצה המקומית קרית יערים